האם ישראל יכולה להיות מובילה עולמית בטכנולוגיות אקלים ופודטק? אם כן, על אילו כדאי להמר, והאם למדינה יש תפקיד במאמץ הזה? אלו השאלות שנדונו בשולחן העגול "משבר האקלים כהזדמנות להייטק" בהנחיית אמיתי זיו, כתב ב-tech12, בכנס Finder Insights של tech12 וארגון סטארט אפ ניישן סנטרל שנערך הבוקר.
"עם יזמים בתחום הזה צריך לעשות תיאום ציפיות שזה לא יהיה מהיר", מסביר נדב ברגר, שותף מייסד בקרן ההון סיכון Peakbridge. "זה שוק שמצריך פיזיקה, דברים שמייצרים ושמוכרים אותם, וזה ייקח זמן. אין כאן קיצורי דרך אבל ברגע שזה מצליח זה נוגע במיליארדי בני אדם. זה גם מה שאנחנו אומרים למשקיעים בקרנות. זה שוק בראשיתי, קצת כמו תעשיית הטק של שנות ה-70, אין רפרנסס ואין למה להשוות בהערכות השווי והמכפילים".
סביב השולחן ישבו גם נציגים מארגונים ללא מטרות רווח כמו The Good Food Institute Israel. "אנחנו ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח שפועל במטרה לקדם תחליפים למזון מהחי דרך חלבון אלטרנטיבי", סיפר ניר גולדשטיין, המנכ"ל. "התפקיד שלי הוא לוודא שישראל משמרת את המובילות הגלובלית בתחום, ואנחנו עובדים עם ממשלות ועם המגזר העסקי. כבר שלוש שנים שישראל היא שנייה בעולם בהשקעות בתחום, אחרי ארה"ב. יש מובילות אבל לא לעולם חוסן. אנו פועלים במטרה להקים קרנות שיתמכו בתחום, שסובל מחוסר מימון באקדמיה למשל. צריך להשקיע בסקייל אפ ולסייע ברגולציה של מזון חדש. זה מחדל אמיתי שישראל מובילה בטכנולוגיה אבל הרגולטור לא מאפשר לנו להיות מובילים עולמיים בכניסה לשוק".
ניר גולדשטיין, The Good Food Institute: "ישראל היא שנייה בעולם בהשקעות בתחום, אחרי ארה"ב. זה מחדל אמיתי שישראל מובילה בטכנולוגיה אבל הרגולטור לא מאפשר לנו להיות מובילים עולמיים בכניסה לשוק"
מבין היזמים שישבו סביב השולחן, סיפר משה טאלבי סמנכ"ל כספים בחברת Believer Meat, על הפתרון שהם מפתחים. "פיתחנו טכנולוגיה לייצור בשר מתורבת. דובר על תחליף חלבון מבוסס תאים, שגדל ברחם מלאכותי שפיתחנו. בסופו של התהליך תוכלו לאכול חזה עוף שאפילו נשיא המדינה, שטעם, אמר שלא הצליח להבחין בין זה לבין הדבר האמיתי. אנחנו צפויים לקבל אישור מה-FDA בשנת 2023. לפני חודש הכרזנו על מפעל בצפון קרוליינה שיהיה מוכן בתחילת 2024, כך שניתן לצפות למצוא מוצרים במסעדות בארה"ב במהלך המחצית הראשונה של 2024. לגבי ישראל, ברגע שמשרד הבריאות יאשר לנו לשווק תוכלו למצוא את המוצר בסופר הקרוב לביתכם".
"המוצר של Remilk יגיע לסופר בתקווה בשנה הקרובה"
בתוך האקוסיסטם, גם לחדשנות בחקלאות יש נדבך משמעותי. דגנית ורד, מנכ"לית Smart Agro, הרחיבה בנושא: "ישראל מובילה בתחום של תחלופות דבורים וכל פתרונות ההאבקה הטובים מגיעים מישראל. רוב הסטארט אפים החזקים נמצאים בישראל. לעומת זאת בעולמות הביוטכנולוגיה יש לנו ידע ומדע, אבל אין לנו חברה שפרצה משמעותית. אני מסכימה עם בעיות הרגולציה - סטארט אפים שלנו לא מצליחים בישראל, להוציא זרעים שפותחו כאן, כי לא מאפשרים להוציא זרעי קנאביס מישראל. חשוב שהממשלה תזיז את משרד החקלאות והבריאות כדי להוביל בתחום. מעבר לכך, תחום החקלאות חייב יותר כסף וצריך לדאוג שזה ישתנה".
דגנית ורד, Smart Agro: "חשוב שהממשלה תזיז את משרד החקלאות והבריאות כדי להוביל בתחום. מעבר לכך, תחום החקלאות חייב יותר כסף וצריך לדאוג שזה ישתנה"
רז בכר מ-Microsoft for Startups הסביר על תפיסתם את התפקיד שלהם באקוסיסטם: "מהכיוון שלנו אנחנו מקשרים את האקוסיסטם מהרעיון, דרך המשקיעים, ועד לקהילות יזמות. כארגון גלובלי, מיקרוסופט פועלת לילות כימים בעולמות האחריות התאגידית, בתחומי האימפקט והקיימות בפרט. זה מעבר לסלוגן – מדובר בתוכניות עבודה מיושמות שכבר מראות צעדים של התייעלות לקראת המטרות".
מיקרוסופט מובילה בין היתר קרן הממוקדת בתחום האקלים: "מדובר בקרן של אקלים שהחלה להשקיע לראשונה מחוץ לארה״ב. הקרן מיועדת לחברות בעולמות הקליימט, ואפשר לקבל השקעות ממיקרוסופט כדי לקדם את התחום. מבחינתנו קליימט וקיימות זה לא משהו שהוא נייס טו הב. לצד האחריות החברתית התאגידית כשחקן גדול בעולם בתחום, יש גם ביזנס רווחי מאוד גדול שמיקרוסופט נכנסת אליו", סיכם בכר.
נציגה נוספת מעולמות הסטארט אפים בפודטק הייתה וונדי סינגר, שמייעצת בין היתר לחברת Remilk: "מדובר בטכנולוגיה כללית שמייצרת מוצרי חלב ללא פרה, ללא לקטוז או אנטיביוטיקה. מתי נוכל למצוא את המוצר בסופר? בשעה טובה אנחנו בעיצומו של תהליך רגולטורי מול משרד הבריאות ומקווים שיושלם בקרוב. יחד עם חברת טרה המוצר יגיע למדפים בתקווה בשנה הקרובה".
אלירן אלימלך, סמנכ"ל פיתוח אקוסיסטם ב-Start-Up Nation Central, אמר כי בארגון מסתכלים על האקוסיסטם, ואילו סקטורים ותתי סקטורים צריכים דחיפה של הארגון כדי להיות הסייבר הבא. "אנחנו מסתכלים על הון אנושי, הון כספי, כמות חברות זרות שנמצאות כאן ועל המחקר באקדמיה. מדובר בשילוב של תפיסות על מה זה פיתוח אקוסיסטם, ואנחנו מאמינים שכארגון כאן אנו יכולים להשפיע. הובלנו יוזמות משמעותיות בעולמות האקלים, והשנה אנו מצפים לדברים גדולים לא פחות״.
יעל וייס מ-Start-Up Nation Central הוסיפה: "התפיסה שלנו היא שצריך לפתח פרואקטיבית סקטור של קליימטק, בעיקר מעולמות האנרגיה, החומרים והתעשייה. יש כמובן סיפורי הצלחה יוצאי דופן אבל ברמה העולמית אנו לא מוכרים ובצדק: אנחנו לא מובילים מספיק בעולמות האלו. אם ישראל רוצה להיות שחקנית מוכרת אנחנו צריכים להבין מה מקומנו בעולמות האלו ובזה לעסוק. חשוב לייצר נרטיב של מה יש לישראל להציע לעולם בתחום הקליימט".