זבובים (אילוסטרציה: סאלי פאראג, shutterstock)
אילוסטרציה: סאלי פאראג, shutterstock

חמישה סטארטאפים ישראלים בתחום טכנולוגיות הסביבה והאקלים יקבלו תקציב ממשלתי בגובה כולל של 5.3 מיליון שקל, שישמש אותם כדי לנהל פיילוט בחברות וגופים ישראלים. מדובר בחלק מתוכנית הפיילוטים של רשות החדשנות שנערכת בשיתוף משרדי ממשלה שונים. בתחומי הסביבה משתתף המשרד להגנת הסביבה במימון הפיילוטים. תקציב התמיכה משקף 50% מעלות כל אחד מהפרויקטים.

חמש החברות שנבחרו להשתתף בתוכנית הן חברת אגרינת, שתפעיל פיילוט לניטור אוטומטי של זבובים בטכנולוגיה סיסמית בשיתוף מכון וולקני ומועצת הצמחים, חברת דאיקה, שתפעיל פיילוט בחברת פולימר גבולות לייצור חיפויי קיר מעוצבים תוך שימוש בפסולת מתעשיית העץ וגזם, חברת דיפטרה שמקימה פיילוט בקיבוץ צרעה להדברת יתושי הטיגריס האסייתי באמצעות שחרור יתושים זכרים עקרים, חברת קלין פלייר שמבצעת פיילוט בבז''ן חיפה לניטור מרחוק של מתקן לנטרול ושריפה של גזים וחברת אמה סנסינג, שמבצעת פיילוט במפעל המגנזיום בים המלח לאיתור מרחוק של סדקים בצנרת ובמיכלי כלור.

פרוייקט הפיילוטים של רשות החדשנות החל לפעול ב-2018, במטרה לאפשר לחברות סטארט-אפ להתמודד בשלב המעבר מהפיתוח במעבדה להדגמת יכולות בסביבת אמת. במסגרת הפרוייקט משדכים לסטארטאפים אתרים מתאימים לניסוי הפיילוט ומסייעים בתקציב לניהולו. במסלול הפיילוטים עם המשרד להגנת הסביבה התקיימו עד כה ששה סבבים עם יותר מ-30 חברות וכעת מתנהלת בחירת החברות לסבב השביעי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "תעשיית החדשנות הטכנולוגית הישראלית בתחום האקלים מהווה נדבך משמעותי במלחמה במשבר האקלים והחברות הישראליות, שהתברכו בחשיבה פורצת דרך, עשויות להטביע את חותמן על העולם כולו". לדבריו לממשלה יש תפקיד משמעותי ביישום טכנולוגיות בשלות בתחום האקלים ומסלול הפיילוטים נועד לאפשר יישום בשטח של הטכנולוגיות המפותחות בישראל וגם לעשות בהן שימוש לטובת כלל האזרחים".

אביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה במשרד להגנת הסביבה אומרת בשיחה עם tech12 כי בעקבות ועידת גלזגו תחום הקיימות והאקלים תופס מקום יותר משמעותי ואף סומן על ידי רשות החדשנות כתחום שדורש קידום. "יש סטארטאפים ישראלים בהרבה תחומי סביבה, אבל לאו דווקא הרבה חברות בכל תחום, ולכן התמיכה הממשלתית כאן מוצדקת", אמרה עשת, "אנחנו מתערבים בשוק ומקדמים ענפים מסויימים. כיום ישראל עדיין לא ממצה את הפוטנציאל הטכנולוגי המקומי וגם לא את ההזדמנויות הכלכליות שיש בעולם בתחומים אלה".