סגן (במיל') ע' התחילה לעבוד אך לאחרונה באחת מחברות הביג-טק בתל אביב. לא נחשוף פרטים מדויקים יותר כי זה לא יעבור צנזורה – לא של צה"ל ולא של החברה האמריקאית. ע' עובדת כמהנדסת נתונים (data engineer), מספקת למנהלי החברה ניתוחי מידע שמבוססים על הכמויות העצומות של הנתונים שהחברה צוברת בעולם.
בשלב שבו התראיינה לתפקיד החדש, קצת לפני שהשתחררה מהצבא, שאלו אותה היכן היא משרתת. התשובה – ענף הדיגיטל בחטיבת המחקר של חיל המודיעין – הייתה כנראה הסיבה העיקרית שבחברה מיהרו לגייס אותה לשורותיהם. יש תפקידים שבהם יוצאי 8200 הם לא בהכרח העדיפות הגבוהה. למשל תפקידי אנליסטים עסקיים.
"בתחום הסייבר הצבא חזק מאוד", אומרת ע'. "אבל יש איתי מישהי שהגיעה מ-8200, ושם הכל נורא מוגדר בתפקיד שלהם. בזמן ההכשרה לתפקיד היא לא הכירה הרבה דברים שאני דווקא הכרתי. כל עולם הדאטה, בלי קשר לצבא, מאוד חזק באזרחות. ומה שאנחנו מהחת"ם (חטיבת המחקר) יודעים להביא, זה לחבר בין הצד הטכנולוגי לבין הצד העסקי, שזה תכלס הצד המודיעיני. אם זו שאלה עסקית או שאלה מודיעינית, בסוף זה אותו דבר מבחינת היכולות להבין".
ראש ענף החדשנות הדיגיטלית בחטיבת המחקר באמ"ן, סא"ל נ': "הצורך הוא אבי ההמצאה – נאלצנו לבנות את עצמנו כדי להתמודד עם מאגרים גדולים של דאטה שנאספים ומונגשים לנו על ידי גופי האיסוף המודיעיני. הקמנו מערך של אנשי דאטה שמעבדים את המידע ועוזרים לחטיבה לעמוד במשימות המודיעיניות שלה"
במרחק קילומטרים ספורים מהמשרד של ע', יושב מתקן צבאי בלב תל אביב. כאן ממוקמים משרדיה של חטיבת המחקר של חיל המודיעין. השילוב בין מודיעין לבין נתונים אולי נראה מובן מאליו, כאילו מאז ומעולם אספו במודיעין מיליארדי פיסות דאטה, עיבדו אותם במחשבי על באמצעות בינה מלאכותית וייצרו את המודיעין המדויק ביותר שאפשר לחשוב עליו. אז זהו, שכל העסק הזה די חדש בצה"ל ותאמינו או לא, היכולות של חברות כמו גוגל או פייסבוק, לפחות בהיבט הדאטה, הן מודל שהצבא שואף אליו.
ראש ענף החדשנות הדיגיטלית בחטיבת המחקר באמ"ן, סא"ל נ', מתאר את לידת ענף הדאטה בחטיבת המחקר כתהליך שקרה מתוך אילוץ: "הצורך הוא אבי ההמצאה – אנחנו נאלצנו לבנות את עצמנו כדי להתמודד עם מאגרים מאוד גדולים של דאטה שנאספים ומונגשים לנו על ידי גופי האיסוף המודיעיני. לכן הקמנו מערך של אנשי דאטה – גם דאטה-אנליסטים וגם אנשי עיבוד מידע ומהנדסי נתונים – שמעבדים את המידע ועוזרים לחטיבה לעמוד במשימות המודיעיניות שלה".
להצליב בין הררי המידע ולייצר מסקנה ברורה
חטיבת המחקר היא הגוף הגדול והמוביל בקהילת המודיעין בישראל, "המעריך הלאומי" אוהבים לכנות אותה. מאז שנות ה-50 היא הגוף המייעץ לצה"ל ולדרג המדיני במודיעין אופרטיבי וטקטי וגם במחקרים כלכליים, טכנולוגיים ופוליטיים. פעילותה מחולקת לזירות גאוגרפיות – לבנון, סוריה-עיראק-איראן, פלסטינים ומעצמות – וזירת מודיעין טכנולוגי.
"אנחנו פרוסים בכל החטיבה", אומר סא"ל נ'. "בכל אחת מהזירות וגם בתת-מסגרות – בענפים ובמדורים – יש אנשי דאטה שממש מוטמעים בקצה המודיעיני המבצעי של הארגון. זה מאפשר לנו לייצר חיבור בין האנליסטים – החוקרים שבאים במגע עם עולם ה'בעיה', ויש להם איזושהי שאלה מודיעינית או חידה שהם צריכים לפתור – לבין הדאטה והטכנולוגיה שאנחנו מלבישים על גבי הדאטה. זה הרעיון בגדול".
איך זה עובד בפועל?
"זה בעצם מייצר לנו הרבה סטארטאפים קטנים בצורה רשתית, שפרוסים ממש ברצפת הייצור של המודיעין בחטיבת המחקר. הסטארטאפים האלה גם משתפים פעולה ביניהם, גם נעזרים בענף שלי במטה ובגופים נוספים במטה של חטיבת המחקר שתומכים בהם, ויש גם הרבה מאוד שיתוף פעולה פורה עם יחידות אחרות באמ"ן, כמו 8200 או 9900 וגם עם גופים נוספים בצה"ל ובקהילת המודיעין הישראלית".
דוגמאות? בסבבי הלחימה סביב רצועת עזה משתתפים גם אנשי דאטה מהזירה הפלסטינית ומזירת המודיעין הטכנולוגי. הם מנתחים את נתוני שיגורי הרקטות שמגיעים ממקורות שונים. "הם גם יודעים להגיד באיזו רקטה מדובר, מאיפה היה השיגור ומתוך זה גם יכולים לעזור לצבא ולעורף להתמגן ולמקבלי ההחלטות לנהל את הערכת המצב לגבי המשך הלחימה", אומר נ'.
באותו זמן במקום אחר בחטיבת המחקר, עסוקים אנליסטים בזירה הצפונית בניטור פעילות המב"מ – המלחמה שבין המלחמות – בבסיסים ושדות תעופה בסוריה ובאיראן. בעזרת נתוני לוויינים שמגיעים מיחידה 9900 של המודיעין ובשילוב נתונים ממקורות נוספים הם מייצרים מידע מודיעיני שמאפשר לדעת על כל פעילות שמתרחשת בזירה צפונית, על נחיתות מטוסים מובילי מטען צבאי ועל ניסיונות להעברת אמל"ח מאיראן לסוריה או ללבנון מבצעית.
סא"ל נ': "אנחנו בונים מודלים סימולטיביים שמאפשרים לנו להבין את תהליכי הייצור של אמצעי לחימה ודרך זה להבין גם מגמות קדימה, כמה נשק צפוי להיות, וגם לקבל החלטות על דרכי הפעולה"
התייחסות נדירה לפעילות הזו, וליכולת המודיעינית שהיא מחייבת, השמיע הרמטכ"ל אביב כוכבי לפני שבועות מספר: "יכולנו לא לדעת על השיירה הסורית שעוברת מעיראק לסוריה, יכולנו לא לדעת מה יש בה ויכולנו לא לדעת שמתוך 25 משאיות, משאית מספר 8 היא המשאית עם האמל"ח. צריך לשלוח לשם את הטייסים, הם צריכים לדעת להתחמק מטילי הקרקע-אוויר, הם צריכים לתקוף, הם צריכים לפגוע ולחזור. הם צריכים לא להרוג את מי שלא צריך להרוג. אלה יכולות מאוד מתקדמות".
אפשר לומר שלמעשה כל תקיפה שאנחנו שומעים עליה סביב משלוחי נשק בסוריה מתחילה ממודיעין שמגיע מכם?
"'מתחילה' זה מילה מורכבת, כי לפני שאנחנו נוגעים במידע מישהו צריך להביא אותו וזה תפקיד מורכב שאני לא מקטין בו ראש. אבל אנשי מחקר הדאטה בחטיבת המחקר הם חולייה קריטית בשרשרת הערך שבעצם מובילה את המידע מהמודיעין שנאסף עד הסיכול של משלוח אמל"ח בקצה".
לחשב מראש כמה רקטות יהיו לחיזבאללה
היכולת לאסוף נתונים ולייצר תובנות הביאה לפיתוח עוד תחום חשוב מאין כמוהו – סימולציה של יכולת פיתוח האמל"ח של האויב, החל בצבירת רקטות, המשך בפרויקט דיוק הטילים של החיזבאללה ועד היכולת הגרעינית האיראנית.
"אנחנו בונים מודלים סימולטיביים שמאפשרים לנו להבין את תהליכי הייצור של אמצעי לחימה ודרך זה להבין גם מגמות קדימה, כמה נשק צפוי להיות, וגם לקבל החלטות על דרכי הפעולה אל מול האיומים האלה. זה פוגש אותנו בכל העולמות של מחקר טכנולוגי, בפרט בעולם הטילים המדויקים וגם בעולם הנשק גרעיני", אומר נ'.
אתה יכול לספר איך משתלבת הבינה המלאכותית בעבודה שלכם?
"אני חושב שהאתגר הגדול שלנו בעולמות ה-AI, הוא לזהות את ההזדמנות, את החיבור בין הבעיה העסקית-מודיעינית-מבצעית לבין מודל למידת מכונה או עיבוד שפה טבעית, שאפשר להפעיל על בסיס הדאטה ובאמצעותו לפתור את הבעיה.
״מה שאנחנו מנסים לעשות בחטיבה, עם הצלחות יפות בשנים האחרונות, זה להושיב אנשי data science ובינה מלאכותית מעולים עם חוקרי המודיעין הכי טובים. דרך ההיכרות הבלתי אמצעית, הישיבה המשותפת לארוחת הצהריים ושיחות המסדרון, בעצם מונבטים רעיונות לפרויקטים פורצי דרך באמת, שמאפשרים לנו להתמודד עם האתגרים שלנו".
תן דוגמה לרעיונות פורצי דרך כאלה.
"בלי להיכנס ליותר מידי פרטים, נעשו עבודות על מגוון סוגים של דאטה, גם על תמונות וטקסטים וגם על דאטה של אותות, של סיגנלים, והיד עוד נטויה. בעצם בכל מקום שיש בו אתגר אנחנו מנתחים מה הדאטה הכי נכון באמצעותו ניתן לענות על האתגר ומה הטכנולוגיה הכי מתאימה ולפי זה ניגשים למשימה".
יש דמיון בין הפעילות אצלכם ובחברות הביג-דאטה הגדולות כמו גוגל או פייסבוק. כמותן גם אצלכם יודעים על בסיס נתונים לנבא בוודאות גבוהה מה אדם עומד לעשות.
"יש גם משימות כאלה. אני משתדל לנקוט במשנה צניעות בנושאים כאלה כי בסוף אנחנו לא בתחרות לא עם פייסבוק, לא עם גוגל, לא עם אמזון. אבל אני כן אגיד שבאקוסיסטם הטכנולוגי היום יש הרבה מאוד מודלים שמפותחים בחברות הענק האלה.
״אלו מודלים שאפשר, בהתאמות מסוימות, להשתמש בהן בתוך הקשרי מודיעין. בתוך עולם הקוד הפתוח ומאגרי הדאטה הרחבים שמונגשים לטובת אימון מודלים – אפשר לקחת פרויקטים טכנולוגיים שפותחו עבור משימות אזרחיות ובהתאמה מסוימת, שהיא בוודאי יותר זולה ופשוטה מאשר לפתח את זה בעצמך, אנחנו יכולים לעשות בהם שימוש לצרכים שלנו".
תחרות על יוקרה בין יחידות אמ"ן
ככל שעולה חשיבותה של הטכנולוגיה בהפקת המודיעין כך גדל הדגש שניתן למערך הדיגיטל בחטיבת המחקר. מה שהתחיל כלימוד-גישוש עצמי של חיילים הפך בשנתיים האחרונות לשורת קורסים שמכשירים את החיילות והחיילים לעבודה מול הטכנולוגיה ומול הצרכים המודיעיניים בו בזמן. בנוסף משתלבים במערך בוגרים בעלי תארים מתקדמים של מכון גזית שפועל לצד חטיבת המחקר, וגם עתודאים ובוגרי תוכניות בתלפיות ובחבצלות.
מפקדים ביחידות המודיעין בצה"ל לא יגידו את זה בראיונות לתקשורת, אבל מאחורי הקלעים יש יריבות על יוקרה וגם על גיוס המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) הטובים ביותר ליחידות שלהם. יחידה 8200 נמצאת באור הזרקורים בשנים האחרונות. יחידות נוספות כמו 81 ו-9900 זוכות גם הן למנת התהילה שלהן. חטיבת המחקר מוכרת היטב כגוף מודיעין, אבל העבודה הטכנולוגית שלה וניתוח הדאטה – מוכרים הרבה פחות.
בסבבי הלחימה סביב רצועת עזה משתתפים אנשי דאטה ומנתחים את נתוני שיגורי הרקטות שמגיעים ממקורות שונים. "הם יודעים להגיד באיזו רקטה מדובר, מאיפה היה השיגור ויכולים לעזור לצבא ולעורף להתמגן ולמקבלי ההחלטות לנהל את הערכת המצב", אומר סא"ל נ'
אתה מדבר על שיתופי פעולה בין יחידות המודיעין, אבל מהם גבולות הגזרה ביניכם לבין 8200?
"זאת שאלה טובה. 8200 אחראית לתשתית הטכנולוגית. מרכז הבינה המלאכותית ב-8200 בנה ובונה ומתחזק ומעשיר את מפעל המידע של אמ"ן, שזה בעצם האקוסיסטם ה׳דאטאי׳ והטכנולוגי שהוא פלטפורמה עבור כולנו. מי שבסוף משתמש בתשתית הזאת כדי לענות על שאלה או צורך מודיעיני זה החוקר ואיש או אשת הדאטה בחטיבת המחקר, שיודעים למצות את העושר הזה מול מקרה פרטני".
אם מלש"ב מתלבט אם ללכת ל-8200, כי הוא יודע שזה מבטיח לו הרבה בהמשך, או אליכם – יש סיבות להעדיף אתכם?
"8200 היא יחידה מעולה ויש עוד הרבה יחידות מצוינות, אבל אני יכול להגיד שמה מייחד את חטיבת המחקר אלה שתי 'אונות' – מצד אחד העומק הטכנולוגי והמקצועיות הטכנולוגית, ומצד שני אנחנו צריכים קציני מודיעין: אנשים שחושבים מודיעינית, מבצעית, שמבינים את ההקשר הרחב שבתוכה מתבצעת המשימה, וגם את התכלית של העבודה שלהם. דרך זה הם יודעים להיות הרבה יותר אפקטיביים, כי הם יודעים לקחת את כל העושר הטכנולוגי הזה ולהביא אותו לקצה – ודרכו לפתור בעיות מאוד קשות וחשובות".
ובחזרה לסגן (מיל.) ע', ששירתה חמש וחצי שנים בחטיבת המחקר והגיעה לתפקיד באזרחות רק כדי לגלות שהיא בעצם מכירה את העבודה. "זה משהו שאני מרגישה שהוא בזכות הצבא ובזכות חטיבת המחקר. זה ערך מוסף שאני כן מרגישה שיש לי. כי העבודה היא ממש אותו דבר, יש שאלות שנתקלתי בהן בצבא. בפרויקט שעכשיו עבדתי עליו יש בעיה שעבדתי עליה שלושה חודשים בצבא, רק הדאטה שונה קצת".
אפשר להניח שכמויות הדאטה שנגישות לך בחברה הן דבר שכל אשת דאטה יכולה רק לחלום עליהן, לא?
"כן, לגמרי. בצבא הייתה לנו הרבה דאטה אבל ההיקפים האלו – זה באמת מטורף, ומשהו שעוד צריך להתפתח בצבא זו היכולת לעבד הרבה מאוד נתונים בזמן מאוד קצר. זה משתפר שם, אבל איפה שעכשיו אני עובדת זה ממש מטורף".