נדמה שהיום אין סטארט אפ שלא מפזר על תיאור המוצר שלו קצת "אבקת AI". הכל היום AI - חברות רפואיות, סייבר, פינטק, שפה, רכב - AI הפך להיות ה"סיקרט סוס" של כל הסטארט אפים. אז למה גם המדינה צריכה תוכנית לאומית לבינה מלאכותית? האם AI היא עניין ציבורי-ממשלתי, אסטרטגי ומהותי, או פשוט חלק מהביזנס של התעשיה, שאפשר וצריך לתת לשוק הפרטי להוביל בו את הקדמה?
זיו קציר, שהחל מאוקטובר מכהן כ"מנהל התשתיות הלאומיות לבינה מלאכותית", קרי - האיש הבכיר בשירות הציבורי לעניין בינה מלאכותית - סבור באופן חד משמעי שבינה מלאכותית הוא צורך מדיני אסטרטגי, שאסור לתת רק לשוק הפרטי לנהל אותו.
"צריך להבין שבבינה מלאכותית, חסם הכניסה הוא גבוה. מתכנת יכול לעשות On the job training ואחרי חצי שנה להיות מפתח טוב. בבינה מלאכותית כדי להיות ראש צוות, תואר שני זה המינימום, ועדיף דוקטורט", הוא מסביר בראיון ראשון מאז המינוי. "דאטה סיינטיסט לא מגיע מבוטקאמפ - זה כח אדם שנסמך על הכשרה אקדמית עשירה. זו פרופסיה מאד מקצועית, ואין לנו את המזל שהיה לנו בתחום הסייבר, שהצבא מסוגל לזרוק לתעשייה מאסות של אנשים מוכשרים כל שנה. יכול להיות שזה יקרה בעתיד, כשצרכי הביטחון יהיו יותר מוטי בינה מלאכותית אבל כרגע AI זה מקום שעדיין הידע שלו נולד באקדמיה".
ומה מצבנו באקדמיה?
"ישראל נמצאת ב Top-5 של המדינות בבינה מלאכותית ברמה האקדמית, איפשהו אחרי ארה"ב וסין, רק שזה נמצא בירידה".
קציר מסביר שאתגר שימור כח האדם הזה לא פשוט ו"האיום" הוא כפול: מצד אחד אקדמאי מוכשר עשוי לבחור ללכת לקריירה בחו"ל, שם המלגות גבוהות פי כמה ותשתיות המחקר מעולות; מצד שני, הוא יכול לבחור לצאת לתעשייה - שם משלמים משכורות משוגעות למדעני מידע. "יש בישראל, קצה לקצה, בין 70 ל-100 חוקרים בתחום הבינה המלאכותית. כל חוקר כזה יכול להכשיר 2-3 מאסטרנטים בשנה במסלול של שלוש שנים, אז זה בערך 100 איש שמוכשרים בשנה", אומר קציר, וזה מעט.
על התפתחות הידע בתחום: "AI זו פרופסיה מאד מקצועית, ואין לנו את המזל שהיה לנו בתחום הסייבר, שהצבא מסוגל לזרוק לתעשייה מאסות של אנשים מוכשרים כל שנה. יכול להיות שזה יקרה בעתיד, כשצרכי הביטחון יהיו יותר מוטי בינה מלאכותית, אבל כרגע AI זה מקום שעדיין הידע שלו נולד באקדמיה"
אבל רגע, יש מלא פרופסרים שהקימו חברות, דוגמת אמנון שעשוע?
"הבעיה היא עם מרצים זוטרים. אם אתה כבר פרופ' עם קביעות ותגיד שאתה רוצה לצאת וב-50% מהזמן לעבוד על סטארט אפ, יימצא הפתרון. יש לך גם שוט ביד, 'הכי הרבה אני הולך לאנבידיה, לא תראו אותי שעה בשבוע'. הבעיה היא עם הסגל הצעיר: חוקר צעיר חייב לייצר פרסומים בקצב מסחרר, הוא גם עוסק בהוראה, גם עובד על מענקים, החמש שנים הראשונות שלו נראות כמו גיהינום, וכל זה תמורת 14 אלף שקל בחודש, ואם הוא הולך להיות דאטה סיינטיסט ב-GAMFA (כינוי כללי לענקיות הטק, א"ז) הוא יקבל 70 אלף שקל בחודש".
אז מה עושים כדי להביא את המוחות? קציר לא מפרט בדיוק אבל אומר: "ניסחנו שורה של 'קונצים', שהמטרה שלהם להכפיל את כמות הסגל בבינה מלאכותית כעיסוק ליבה". תרשמו את היעד: 200 חוקרים. התוכנית כוללת גם הגדלת המימון לחוקרי בינה מלאכותית וגם פתרונות שכוללים משרה משולבת לסגל צעיר, כמו שנהוג אצל חוקרים בכירים.
האקדמיה הפסידה חוקר
את הקושי ללהטט בין התעשיה לאקדמיה הרגיש קציר על בשרו, באופן אישי. "במידה מסוימת הסיפור האישי שלי קשור לתפקיד", מספר קציר. קודם לתפקיד הנוכחי קציר בילה שנים ארוכות בצד התעשייה: "רוב החיים שלי הייתי בוורינט. מ-2003 בתור מפתח ועד תפקיד CTO של החטיבה הביטחונית, מה שהיום מוכר בתור Cognyte".
קוגנייט היא הזרוע הבטחונית של ורינט, זו שמוכרת כלי מודיעין למדינות, גופי ביון ואכיפה. "לקוגנייט היה עמוד שדרה אתי והכל היה באישור אפ"י, אבל ב-2018 הבנתי שמספיק לי, שבא לי לגוון את החיים, ולמרות שוורינט זה לונה פארק של מערכות טכנולוגיות והתפרנסתי שם יפה, העולם הזה התחיל להיות לי קצת כבד על הנפש", מסביר קציר. "אני אדם בוגר ויודע שדמוקרטיות מערביות לא ישרדו בלי הכלים האלו (הכוונה כלי מעקב, א"ז) אבל אני כבר לא רוצה להיות מעורב בזה. עשיתי קדנציה ארוכה, עכשיו שמישהו אחר ייכנס מתחת לאלונקה".
קציר לא הגיע מ-8200 או 81 כפי שאפשר היה לצפות ושירת בצבא כקצין חימוש, רוב הזמן במוצבים החודרים של רצועת הביטחון בלבנון. אבל הוא היה מהילדים האלו שתכנתו בלי הפסקה מהשנייה הראשונה שפגשו מקלדת. "לא הבנתי מה הקטע לשחק במחשב אם אפשר להגיד לו מה לעשות", מספר.
לאורך השנים בוורינט קציר השלים תואר ראשון ושני אז נראה לו טבעי לקחת פסק זמן מ"התעשייה" בשביל להתרכז בדוקטורט, אותו עשה באוניברסיטת בן גוריון על "איך אפשר לעבוד על בינה מלאכותית", כמו שקציר מתאר זאת: הטיות מבניות עמוקות במערכות AI. "החלטנו במשפחה ללכת על חצי שנה משרה מלאה בדוקטורט, והחצי שנה הזו התארכה ל-3 שנים. זו הייתה התקופה הכי יפה בחיים שלי, סוף כל סוף ללמוד לאור יום ולא בלילה או בסופ"ש ולבלות הרבה עם המשפחה. לאורך התקופה עשיתי קצת ייעוצים מהצד כדי להתפרנס, אבל היה לי כיף באקדמיה".
על הבחירה במגזר הציבורי: "הבנתי שיש פה הזדמנות לעשות משהו שהוא גדול ומשמעותי. בחברה עסקית זה בסוף מסתכם בטופ ליין ובבוטום ליין; במגזר הציבורי אפשר לעשות דברים שהם גדולים ומשמעותיים ושיכולים לשנות את העולם, אני באמת מאמין בזה"
אבל אז הדברים התחילו להשתבש. קציר דווקא שקל להמשיך בקריירה האקדמית אבל האקדמיה חשבה קצת אחרת. "התקנון חזק מהכל", הוא משחזר. הדרישה הייתה, שאם ברצונו להמשיך באוניברסיטה להוראה ומחקר - שיתכבד ויצא לפוסט דוקטורט בחו"ל. "אבל זה מסלול שמתאים לחוקר צעיר בן 27 בלי ילדים או עם חצי ילד. אני הייתי בן 40 ועם 3 בנות", אומר קציר. גם לקריירה של בת הזוג, פסיכותראפיסטית שביססה קליניקה משלה, זה לא התאים. אז האקדמיה איבדה חוקר, ודווקא בתחום מחקר שנמצא במחסור.
"לימים הסתבר לי שיש 20 תקנים פנויים לחוקרי בינה מלאכותית במוסדות בישראל ולא מצליחים לאייש אותם", אומר קציר. "יש לי חבר שרצה לעשות את הפוסט-דוקטורט אצל עדי שמיר; כמה פרופסורים זוכי פרס טיורינג יש שהם עדיין חיים ופעילים? אבל לאותה אוניברסיטה זה לא היה מספיק. רק בדיעבד גיליתי שבבר-אילן דווקא כן היו מוכנים שאעשה פוסט דוקטורט בישראל, אבל לא ידעתי את זה באותו זמן. זו בעיית תיווך קלאסית - אין 'מרקטפלייס' לחוקרי בינה מלאכותית - וזה הכל תלוי בנטוורק האישי של החוקר או עד כמה המנחה של בדוקטורט הוא אישיות פוליטית".
עם החוויה הזו הגיע קציר לתפקיד הציבורי: "זה מאד קשור למה שאני עושה עכשיו, להבין איפה נמצא הון האנושי שאמור להכשיר את הדור הבא של הבינה המלאכותית", מספר קציר. בדיוק שהקריירה האקדמית נגדעה התפרסם המכרז הממשלתי למוביל תוכנית ה-AI הממשלתית, קציר התמודד על התפקיד וזכה: "הבנתי שיש פה הזדמנות לעשות משהו שהוא גדול ומשמעותי. בחברה עסקית זה בסוף מסתכם בטופ ליין ובבוטום ליין; במגזר הציבורי אפשר לעשות דברים שהם גדולים ומשמעותיים ושיכולים לשנות את העולם, אני באמת מאמין בזה", אומר קציר.
מי צריך התערבות ממשלתית ב-AI
לתפקיד שלו נכנס קציר אחרי לא מעט חיכוכים בתוך הממשלה פנימה סביב נושא הבינה המלאכותית, ועל כך מיד, אבל אתגר נוסף מיומו הראשון בכיסא היה להצדיק את עצם התפקיד. מדוע בכלל נדרשת התערבות ממשלתית בתחום הבינה המלאכותית, כשיש כ-2,500 סטארטאפים ישראלים שעוסקים בזה וההון הפרטי זורם בלי בעיות. איפה הכשל שוק?
קציר: "אם היית שואל אותי מה שתי הבעיות הכי קשות בתחום של הבינה המלאכותית הייתי אומר לך כח אדם ונתונים, אלו שני החסמים הגדולים". בכח אדם הוא מכוון בעיקר לחוקרים שהוא נאבק עליהם; בדאטה הכוונה בעיקר למאגרי מידע גדולים שעליהם אפשר לאמן אלגוריתמים של בינה מלאכותית.
קציר נכנס לתפקיד עם הגדרת הבעיה הזו, ועם תקציב ראשון של 550 מיליון שקלים שהקצתה המדינה לפרויקט הבינה המלאכותית, מה שמכונה: הפעימה הראשונה. הפעימה הראשונה כוללת ארבעה נושאים או פרויקטים שהמדינה סימנה ככשלי שוק וכאלו שכדאי להתערב בהם כדי להתמודד עם בעיות היסוד.
על פרויקט מחשב העל: "מחשב על הוא צורך תשתיתי לתחום הבינה המלאכותית בישראל. אין מחשב על בישראל, כי לאף מחשב כזה אין כדאיות כלכלית ישירה. אבל מחשב על יכול לייצר תועלת כלכלית שתומכת במחקר והמחקר תומך בתעשייה והתעשייה תומכת בכלכלה"
את בעיית החוקרים תקף כאמור קציר עם עיבוי התקנים, כעת נותר לדאוג לפרויקט השני (או הכשל השני), הצורך במחשב-על בישראל. "מחשב על הוא צורך תשתיתי לתחום הבינה המלאכותית בישראל. אין מחשב על בישראל, כי לאף מחשב כזה אין כדאיות כלכלית ישירה. אבל מחשב על יכול לייצר תועלת כלכלית שתומכת במחקר והמחקר תומך בתעשייה והתעשייה תומכת בכלכלה, מין מעגל היזון כזה", מסביר קציר. "כרגע המצב הוא שאם אני רוצה לאמן מודל מאד גדול שדורש כח מחשוב רציני, אני צריך לעמוד בתור שנה וחצי למרכזי חישוב בחו"ל, וזה כל עוד מאפשרים לנו נגישות". החשש הוא שיום אחד המדינות "יסגרו את הברז" עבור זרים ויספקו גישה לכח המחשוב הזה רק עבור חוקרים שלהן.
פרויקט מחשב העל לישראל כבר יצא לדרך. באוגוסט האחרון פורסם ה-RFI וגם התקציב המשוער של הפרויקט פורסם: 290 מיליון שקל, תקציב שכולל הקמה ותפעול של שלוש עד חמש שנים. מי שיבנה ויתפעל את המחשב הן חברות פרטיות כמובן."מבחינת חלוקת המשאבים של המחשב, זה יהיה שליש-שליש-שליש: אקדמיה, תעשייה ובטחון". תקום וועדה לתפעול מחשב העל שתכריע לגבי חלוקת הגישה למשאבי המחשוב: איזה מחקר או פיתוח הוא מספיק פורץ דרך בשביל לקבל גישה למשאב הנדיר הזה.
הפרויקט השלישי שעליו עומל קציר, גם הוא מוגדר על ידו "תשתית", הוא מה שמוכנה פרויקט ה-NLP - ניתוח שפה טבעית: "אם יוצא ששפת האם שלך אנגלית או סינית אתה בסדר. אבל עבור עברית ואפילו ערבית, המאסה הנדרשת כדי לפתח פתרון היא גדולה מידי ואין כדאיות כלכלית. אגב אין פה חדשנות טכנולוגית גדולה, זה כבר נעשה, צריך רק מספיק דאטה ומספיק כח מחשוב", מסביר קציר.
למה זה חשוב בכלל?
"תחשוב על סטארט אפ בתחום החינוך שרוצה להבין את המצב הרגשי של תלמיד מתוך ניתוח החיבורים שלו בעברית או בערבית. לאחרונה קראתי על מחשב שמזהה מתוך דוחות אשפוז סתירות בין תרופות. ל-NLP יכולים להיות אינסוף יישומים בעולם הרפואה, הפינטק, הליגל טק ועוד". לפרויקט הזה קוראים בפרסומים הרשמיים HebNLP אבל קציר מבטיח שעברית וערבית יפותחו "באותו Level גם אם זה יוצא זה קצת הפוך על הפוך: את מפא"ת ערבית מאד מעניינת באופן מובן מאליו". מפא"ת היא המנהלת למחקר אמצעי לחימה ותשתיות ביטחוניות במשרד הביטחון, שותפה מרכזית בפרויקט הבינה המלאכותית.
גם בפרויקט ה-NLP, המדינה לא עושה שום דבר בעצמה והיא פרסמה RFI בספטמבר האחרון ואחריו עתידה לצאת למכרז על "מודולים" שונים של ניתוח שפה טבעית בעברית וערבית. הזוכה יקבל כסף לפתח את הפתרונות ובסוף התהליך התוצרים ישוחררו לכל מי שחפץ בכך תחת רישיון קוד פתוח. קציר: "בניגוד למחשב העל שלו יש תוצר אחד גדול בתחום ה-NLP אנו שואפים ליצור שורה ארוכה של תוצרים ולהנגיש אותם לכלל הקהילה. החשובים ביותר הם מודל זיהוי שפה עברית וערבית, מודל תרגום עברית וערבית, מודל שיחתי (Chatbot) ושורה של מודלים עבור משימות עיבוד שפה נפוצות - תמצות, חילוץ יישויות ועוד. ייהנו מזה סטארט אפים אבל גם הממשלה עצמה תהיה לקוחה מרכזית", אומר קציר.
הכוונה היא בשיפור השירות לאזרח או התנהלות המגזר הציבורי, גם זה יעשה באמצעות קול קורא, אבל הפעם פנים ממשלתי. "הכוונה לא לפרויקטים של דיגיטציה אבל אנחנו אומרים לממשלה: תבואו עם רעיונות שכוללים רכיב בינה מלאכותית משמעותי ונוכל להחדיר שיבוש טכנולוגיה לוורקיטלים שבהם זה לא קורה", הוא אומר.
הנושא הרביעי בו עוסק קציר הוא קידום רגולציה ואתיקה סביב בינה מלאכותית כמסגרת מאפשרת. לא נרחיב על זה אבל קציר לא רואה בזה בהכרח כחסם: "במסגרת התוכנית אנחנו רוצים להנגיש המון דאטה כי כבר אמרו לפניי שדאטה הוא הנפט החדש. אנחנו עשויים להיתקל בסוגיות של פרטיות וקניין רוחני אבל חשוב לומר שיש המון דאטה שלא נוגע לפריווסי. איך שמכולות נעות בים זה לא עניין פרטי, וכך גם התנהגות רמזורים או פרוטוקולים לגידולים חקלאיים מיטביים, או כמו שאמר פרופ' איציק בן ישראל: 'עץ תפוזים לא מוטרד מהפרטיות של עצמו'. עשינו המון עבודה על מיפוי מאגרי מידע קיימים, פומביים ושאינם פומביים, יצרנו קשר עם מספר רב של גופי ממשלה שיש להם מאגרי מידע כאלה מתוך כוונה להביא אותם לרשות הקהילה והתקשרנו עם מספר חברות אשר יכולות לבצע את עבודות ההכנה הנדרשות למידע".
בין שתי ועדות
קודם למינויו של קציר, מדיניות הבינה המלאכותית של ישראל נפלה קורבן לפוליטיקה קטנה, מלחמות אגו וקרדיט. בראשית מונתה ועדת AI ממשלתית ראשונה. במאי 2018 היא מונתה על ידי ראש המל"ל, בעקבות פגישה בנושא "החוסן המדעי הטכנולוגי של מדינת ישראל" יחד עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו.
מי שמונו לראשות הוועדה הם הפרופסורים איציק בן ישראל ואביתר מתניה - בעברם מייסדי מערך הסייבר הישראלי. בן ישראל הוא הדמות המרכזית בצמד. הוא ניגש למלאכה ברצינות, הקים 15 תתי ועדות לנושאים שונים בבינה מלאכותית, מהחינוך ביסודי ועד יישומים צבאיים, ובהשתתפות 300 אנשים. העבודה הסתיימה בסוף 2019 עם המלצות גרנדיוזיות של הקמת מנהלת בינה מלאכותית ממשלתית קצת בדומה לרשות הסייבר.
אך מיד איך שפרסמו מסקנות והמלצות הוועדה הראשונה החליטו בממשלה להקים ועדת AI שנייה. מי שיזם אותה היה "הפורום לתשתיות לאומיות ומחקר" (פורום תל"ם) גוף וולנטרי משותף לוות"ת, מפא"ת, משרד המדע והטכנולוגיה, אגף התקציבים באוצר ורשות החדשנות. לראשות הוועדה מונתה ד"ר ארנה ברי, המנדט שלה היה יותר צנוע והמסקנות פחות מגלומניות. מסקנות אותה ועדה גזרו תקציב של 5.2 מיליארד שקל לחמש שנים (כמחצית מהתקציב שהציע בן ישראל).
התוכנית של ברי היא זו "שניצחה" והיא כללה את שורת הרפורמות בהם דנו: תוכנית להכשרת חוקרים, מחשב על ופענוח שפה טבעית. כמו כן, במקום רשות מנופחת בתקציב שנתי של מאות מיליוני שקלים, מונה אדם אחד מטעם תל"ם "לתכלל" את תחום הבינה המלאכותית - קציר.
כל מה שכתבנו עליו עד כה הם כאמור הצעדים במסגרת ה"פעימה הראשונה" של תוכנית הבינה המלאכותית. כעת, האתגר הגדול של קציר הוא להעביר תוכנית חומש לתחום הבינה המלאכותית. התוכנית הזו כתובה כבר והיא חלק מחוק ההסדרים שצמוד להצעת התקציב הקרובה.
"הפעימה הראשונה, החשיבות שלה בעצם קיומה, שיצאנו לדרך. הפעימה השנייה היא בראייה חמש שנתית וכוללת המשך השקעה בהון האנושי במחשב על ובעוד תחומים בהם נרצה לתמוך - למשל, נפתח עוד מודולים בגישה אופן סורסית", מסביר קציר. "אחד התחומים שבהם נרצה לטפל זה תוכן מסונתז על ידי AI".
מה הכוונה?
"מצד אחד דיפ פייק, והיכולת לזהות יישות לא אנושית ברשת, ידיעות כזב או פדופילים מתחזים. ברור למה מפא"ת עשויים להתעניין בזה. אבל מצד שני תוכן מסונתז יכול להיות גם כתוביות לכבדי שמיעה בזמן אמת. תחום שני בו נרצה להשקיע זה רובוטיקה וכלים אוטונומים. יש די הרבה חברות בתחום אבל יש נושא פחות מטופל וזה נחילים - צבא קטן של רובוטים אוטונומים, כלים קטנים וזולים שעושים משימות כקבוצה. גם לזה פוטנציאל גם לתעשייה אבל גם צבאי ואלו בדיוק הדברים שפורום תל"ם מחפש".
התקציב המבוקש לתוכנית הוא עוד יותר צנוע ממה שברי הציעה: מיליארד וחצי שקלים לחמש שנים, ובתוספת מה שכבר הושקע, סך הכל ההשקעות בתוכנית ה-AI יעמדו על 2 מיליארד שקל. לשם השוואה, תוכנית הקוונטום הממשלתית עומדת על 1.2 מיליארד שקל ותוכנית הביו-קונברג'נס הממשלתית על חצי מיליארד שקל לערך.
איפה הדברים עומדים?
"הסטטוס הוא שאחרי עבודה משותפת מאד אינטנסיבית של רשות החדשנות, האוצר, משרד המדע ואני בתור הנציג של תל"ם, הבאנו לשולחן שר האוצר אביגדור ליברמן תוכנית חמש שנתית להשקעה בבינה מלאכותית, ושנייה לפני שאני מתחיל לדבר ולהציג את השקפים, ליברמן פתאום מדברר את דף המסרים שלי. מסביר למה זה חשוב, את הצורך בהון אנושי בתחום, את חשיבות ההייטק לכלכלה - באמת ראוי להערכה. התוכנית לא אושרה בינתיים כי אין חוק תקציב חדש ואין חוק הסדרים אבל במידה והם יאושרו, זה בפנים".
לקריאה נוספת:
כך מחמיצה ישראל את ההזדמנות להוביל את תחום ה-AI