הסיפור של מארוול מתחיל כמו סיפור אגדה, אגדת הייטק. אי אז בשנות ה-80 של המאה שעברה הגיעו לארה"ב שני אחים - סהאט סוטרדג'ה ופאנטס סוטרדג'ה - ילידי ג'קרטה, אינדונזיה. השניים למדו לתואר שני בברקלי קליפורניה ושם פגשו את וואילי דאי - ילידת שנחאי, סין - שלמדה גם היא בברקלי. יאדה יאדה, ב-1995 וואילי וסהאט כבר היו נשואים והקימו עם פאנטס את חברת מארוול (Marvell Technology) בעמק האפשרויות הבלתי מוגבלות.

מארוול הזו לא התיימרה לייצר גיבורי-על שמצילים את העולם אלא שבבים שמניעים אותו. היא צמחה במהירות והשתמשה ברווחים כדי לרכוש חברות נוספות ולגדול מהר יותר. כך הגיעו בני הזוג סוטרדג'ה לישראל, ובאוקטובר 2000 רכשו את חברת השבבים הגלילית "גלילאו" של אביגדור וילנץ בסכום שנראה אז דמיוני - 2.7 מיליארד דולר. שלוש שנים אחר כך רכשו את רדלן ב-50 מיליון דולר וסך הכול 10 חברות עד 2012.

אבל יש אגדות שמסתבכות. בשנים שלאחר מכן מארוול עברה לדשדוש. ב-2014 וב-2015 נערכו סבבי פיטורים של מאות עובדים בישראל ונסגרה חטיבת המובייל שפעלה כאן. ב-2016 נכנסה הקרן האגרסיבית סטארבורד למועצת המנהלים והביאה לסילוקם של שלושת המייסדים ולמינוי המנכ"ל הנוכחי, מט מרפי. קווי מוצר נסגרו ופיטורים נוספים צמצמו את פעילות החברה בישראל מכ-1,300 עובדים בשיאה לכ-600 כיום, פחות מ-10% מכלל החברה. אבל גם נוצר מיקוד עסקי שהחזיר את החברה לצמיחה.

"הסיבה שמארוול פחות מוכרת היא כי צרכנים שקנו לפטופ יודעים שיש Intel inside, 'וואלה, המחשב שלי מונע על ידי אינטל'. הם לא יודעים שבתוך קופסת התקשורת 5G נמצא רכיב של מארוול שמנהל את כל התקשורת - זה פשוט מאחורי הקלעים"

כיום מארוול נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 33 מיליארד דולר. בליגה של ענקיות כמו אינטל, קוואלקום ואנבידיה, מארוול היא חברה בינונית בגודלה עם תוכניות צמיחה שאפתניות. הכנסותיה ל-2022? צפויות להסתכם בכ-6 מיליארד דולר עם גידול רבעוני חזוי של כ-30%. בסוף דצמבר 2021 המנייה זינקה לשיא של כל הזמנים – 91 דולר למנייה. כמה ימים אחרי זה החלה הצניחה. בדצמבר האחרון הגיעה לשפל של 35 דולר למנייה.

נועם מזרחי הוא CTO תאגידי ו-Senior Fellow של מארוול העולמית. אנחנו נפגשים איתו באחד מהימים שבהם הוא נמצא בשלוחת החברה בקריית אריה בפתח תקווה. חלק גדול מהזמן הוא נמצא במטה החברה בסנטה קלרה, קליפורניה. מזרחי הוא הישראלי הבכיר במארוול, משתייך לצוות האקזקוטיבי שמוביל את החברה, והוא מדווח למנכ"ל מאט מרפי.

אנשים יודעים שחוץ מ-Marvel של גיבורי העל יש גם מארוול של השבבים, אבל מעבר לזה לא יודעים הרבה. איך אתה מציג את החברה, את ההבדל בינה לבין אינטל למשל?
"אני חושב שהסיבה שהיא פחות מוכרת היא כי במקרה של אינטל הצרכנים שקנו לפטופ יודעים שיש Intel inside, 'וואלה, המחשב שלי מונע על ידי אינטל'. הם לא יודעים שבתוך קופסת התקשורת 5G נמצא רכיב של מארוול שמנהל את כל התקשורת, או שהאחסון בדאטה סנטרים מנוהל על ידי צ'יפ של מארוול, או שבמכוניות החדשות הנתונים עוברים בין כל החלקים עם רכיבי מארוול. זה פשוט מאחורי הקלעים. מארוול היא חברת תשתית. זה היה הפיבוט הגדול שנעשה לפני שש שנים והפך את החברה מחברת מוצרים צרכניים לחברת מוצרי תשתית".

מתי קונים ומתי מפתחים?

תחת ניהולו של מרפי מארוול שינתה את פניה מקצה לקצה. זה התחיל בסגירת פעילויות שמחוץ למיקוד העסקי והרחבת פעילויות בתחומים החדשים. את ההתמחות בתחומים החדשים מייצרים על ידי רכישת חברות.

החל מ-2018 החלה סדרת רכישות שהתחילה עם Cavium שנרכשה ב-2018 ב-6 מיליארד דולר (והחזיקה בישראל מרכז פיתוח). לאחריה נרכשו Avera, Inphi, Innovium, Aquantia ובשנה שעברה גם Tanzanite בסכומים שמסתכמים בעשרות מיליארדי דולר.

מזרחי אומר שהצעדים האלה הוכיחו את צדקתם בביצועים. בתפקידו כ-CTO ראשי הוא אחראי בין השאר על איתור טכנולוגיות מפציעות בשוק ועל ההחלטה האם ואיך מארוול צריכה להיכנס אליהן.

הנבטת טכנולוגיות בתוך החברה מאפשרת שליטה מלאה על המוצר אבל היא תהליך ארוך. רכישת חברה היא תהליך קצר יותר, במרבית המקרים יקר יותר, אבל הוא מביא איתו גם טכנולוגיה, גם אנשי פיתוח מיומנים וגם לקוחות חדשים.

נראה שלמארוול יש בחירה ברורה בדילמה בין "לקנות" לבין "לבנות".
"אני חושב שזה לא מדויק. אולי יותר שומעים על זה ורואים את זה כי פתאום מתפרסם שמארוול רכשה חברה ב-10 מיליארד דולר. אבל תחום האוטומוטיב נבנה מאפס במארוול כבר שש שנים, הכל אורגני. מדי שנה העסק הזה מכפיל את עצמו וזו עלייה מטאורית יפה.

"מצד שני, אם מארוול חושבת שהיא צריכה אופטיקה כדי לצמוח קדימה, הפער הטכנולוגי בין הידע במארוול לבין מה שנכנס ברכישת Inphi ב-2021 הוא כזה שהעלות/תועלת של לפתח מול לקנות נוטה בבירור לטובת לקנות".

"תחום האוטומוטיב נבנה מאפס במארוול, הכל אורגני. מדי שנה העסק הזה מכפיל את עצמו וזו עלייה מטאורית יפה מאוד. מצד שני, אם מארוול חושבת שהיא צריכה אופטיקה כדי לצמוח קדימה - הפער הטכנולוגי בין הידע במארוול לבין מה שנכנס ברכישת Inphi ב-2021 הוא כזה שהעלות/תועלת של לפתח מול לקנות נוטה בבירור לטובת לקנות"

לא רכשתם חברות ישראליות בשנים האחרונות. האם אתם מביאים פרויקטים חדשים לצוות הקיים בישראל?
"מה שניתן לראות במפורש זה שהתחום בישראל התפקס. בהתחלה היה כאן הרבה מאוד פיתוח של מעבדים באופן עצמאי עם תחום המובייל ועם תחום המתגים. כיום בישראל יש קודם כל את תחום ה-enterprise switches ובנוסף יש קבוצות פיתוח של מעבדי ה-storage.

"הארגון בישראל התחזק לאורך השנים בתוך מארוול ואני יכול לומר לך שהביצוע של הארגון בארץ הוא ללא ספק אחד המובילים בחברה. ההנהלה הבכירה של החברה מבינה את זה ומוקירה את יכולת הביצוע הבאמת יוצאת דופן שיש כאן".

"אני מרגיש שהבסיס שלי בישראל"

הדיבור של מזרחי מנומס, רך. הוא מתחיל משפטים ב"אני חושב" ואפילו נותן כבוד למתחרים. ממש לא המאצ'ו הטכנולוגי הישראלי המוכר. אולי זו השפעה של השנים הארוכות בקורפורייט האמריקאי, אולי צניעות מלידה.

הוא גבוה, צנום, שיער ארוך אסוף מאחורי ראשו, נראה צעיר מכפי גילו – עוד מעט 50. הוא נשוי, אב לשלוש בנות בגילים שבין חטיבת הביניים לשירות הצבאי. למרות התפקיד הבכיר במטה החברה, המשפחה מתגוררת בישראל.

מטה Marvell בסנטה קלרה (צילום: Marvell, יח"צ)
מטה מארוול בסנטה קלרה. "היום שלי פרוש על פני שעות רבות" | צילום: Marvell, יח"צ

איפה בעצם מרכז החיים שלך?
"איפשהו מעל האוקיינוס, אני חושב. לשם מכוון השעון הביולוגי שלי. זה עומס ניכר שאני מנסה להקדיש תשומת לב כדי להוריד אותו אבל לא תמיד אני מצליח".

לא רציתם לעשות רילוקיישן לחוף המערבי?
"זה כל הזמן עלה וירד. אני מרגיש שהבסיס שלי בישראל. לא רק אני, גם משפחתי. אני אוהב את המדינה ואוהב להיות פה".

על ניהול גלובלי מישראל: "איזור הזמן שלי פרוש. מהמזרח הרחוק, שבישראל זה בבוקר, ואחרי זה בשעות אחר הצהריים המוקדמות זה החוף המזרחי בארה"ב, ואחרי זה בערב זה החוף המערבי. אבל יש משהו שיורד מהמנכ"ל והוא הרצון למצוא את האיזון - לתת את הזמן למשפחה"

אז אתה מנהל את מערך הטכנולוגיה העולמי של מארוול מהמטבח בישראל?
"אני לא יושב במטבח אלא במקום אחר בבית, אבל איזור הזמן שלי פרוש. מהמזרח הרחוק, שבישראל זה בבוקר, ואחרי זה בשעות אחר הצהריים המוקדמות זה החוף המזרחי בארה"ב, ואחרי זה בערב זה החוף המערבי.

"היום שלי פרוש על פני שעות רבות, אבל יש משהו שיורד מהמנכ"ל כל הדרך למטה והוא הרצון למצוא את האיזון - לתת את הזמן למשפחה. הוא מעודד את זה ולוחץ כל הזמן שהוא רוצה לראות את זה קורה".

להבין את הכיוון שאליו הולכת הטכנולוגיה

כל חייו המקצועיים של מזרחי עברו במארוול, להוציא פסק זמן קצר. ב-1998 כסטודנט בטכניון הוא החל לעבוד בחברת גלילאו של וילנץ. שנתיים כשהחברה נרכשה על ידי מארוול הוא נשאר. בשנים לאחר מכן הוא התקדם במהירות, גם בניהול צוותים וגם בפיתוח והובלת טכנולוגיות.

ב-2004 כבר ניהל פרויקטים של פיתוח שבבים, ב-2007 עבר לתפקידי ארכיטקטורת שבבים, ב-2011 היה ארכיטקט ראשי של שבבי SoC והוביל את צוותי שבבי ה-embedded שפותחו בישראל ואת ארכיטקטורת האחסון המרושת (Networked storage).

"באיזשהו שלב נקרתה לי ההזדמנות לעבור לתחום של ארכיטקטורה של צ׳יפים שהיה זר לי לחלוטין. אם אתה מסתכל על נקודה סינגולרית בקריירה - אני עד היום חושב שזו היתה ההחלטה הטובה ביותר שעשיתי", הוא אומר.

שבב של מארוול (צילום: Marvell, יח"צ)
שבב של מארוול. "הפיבוט הגדול שנעשה לפני שש שנים הפך את החברה מחברת מוצרים צרכניים לחברת מוצרי תשתית" | צילום: Marvell, יח"צ

ב-2013 חצה את הקווים ועבר לאינטל, אבל שב למארוול אחרי שלדבריו "ביקשו ממני לחזור ולהוביל ארכיטקטורה חדשה של החברה". מזרחי חזר לשורת תפקידים בכירים במטה מארוול ובין השאר הוביל את ארכיטקטורת הרכבים המקושרים, הבינה המלאכותית ומחשוב הקצה. באפריל 2020 הוא התמנה לתפקיד הנוכחי - מנהל הטכנולוגיה הראשי של מארוול.

מה עושה קורפורייט CTO?
"אם תסתכל על תחומי העיסוק של החברה תראה שהם מאוד מגוונים: סטורג', נטוורקינג, אופטיקה, אוטומוטיב, סקיוריטי. לכל קו כזה יש מפת דרכים משלו אבל צריך לייצר אסטרטגיה טכנולוגית הוליסטית, תמונה טכנולוגית אחת שהחברה ניזונה ממנה. זה למעשה התפקיד שלי. נוסף על כך, אני מסתכל קדימה, מעבר לשנה הקרובה נגיד, כדי לקבל הבנה של הכיוון אליו הטכנולוגיה הולכת בשנים הבאות".

מדובר בהחלטות שלך או של המנכ"ל?
"החלטות על רכישות למשל הן החלטות שלו, אבל זה לא מנותק מהחלטות טכנולוגיות. אנחנו צריכים שיהיה לנו ויז'ן טכנולוגי שיבהיר לאן אנחנו הולכים".

אילו כיוונים חדשים אתה בוחן עכשיו?
"יש כמה תחומים שמעניינים אותנו. תחום הרכב הוא מדהים. לפני שש שנים כשהתחלנו עוד לא היה שום דבר אבל ראינו שיש שם פוטנציאל גדול מאוד. היום התחזיות טוענות שאיפשהו עשר שנים קדימה זה יהיה השוק הגדול ביותר לשבבים, יותר מהענן. היום קשה לקלוט כזה דבר".

על ההזדמנויות באוטומוטיב: "תחום הרכב הוא מדהים. לפני שש שנים כשהתחלנו לא היה שום דבר אבל ראינו שיש שם פוטנציאל גדול. היום התחזיות טוענות שאיפשהו עשר שנים קדימה זה יהיה השוק הגדול ביותר לשבבים, יותר מהענן. היום קשה לקלוט כזה דבר"

מכונית עם מנוע חשמל במקום בנזין. ממה נובעת ההתלהבות?
"אני חושב שאנחנו רואים רק את קצה הקרחון של המהפכה הגדולה. האוטו עובר להיות ממערכת מכאנית לחלוטין למערכת מונעת על ידי תוכנה. האוטו הופך להיות פלטפורמה. בדיוק כמו שהטלפון היה פעם מכשיר אנלוגי שהיינו מנהלים שיחות באמצעותו והיום הוא מחשב סלולרי לכל דבר.

"הרכב העתידי הולך ומשתפר מרגע שאתה קונה אותו: אתה מתקין עליו את הפרופיל שלך, את הדברים שאתה עושה, את הסביבה שלך. וגם היצרן מפתח דברים חדשים, תכונות שאפשר לשכור אותן לפי הצורך. לאט לאט הרכב נהיה טוב יותר עבורך".

איפה אתם משתלבים בתמונה?
"אפשר לחלק את האוטו העתידי למוח ולמערכת העצבים של האוטו, שהיא התעבורה של כל הדברים בתוך הרכב. המוח זה פחות התחום שלנו. לאנבידיה, לאינטל, למובילאיי, לקוואלקום - יש פתרונות נפלאים שהם מביאים. אנחנו ממוקדים בתשתית של האוטו, באינפורמציה שצריכה לזרום מעשרות מצלמות, ראדרים, ליידרים ולהגיע בצורה מהירה מאוד למוח ואז שוב לכל המקומות באוטו – הגלגלים, כל החלקים מקדימה. אלה התחומים שמארוול מובילה בהם.

"אני יכול לומר לך שבשנה האחרונה התחום של אוטומוטיב במארוול הוכפל וממשיך לגדול. בלי לציין שמות, הלקוחות הן מרביתן המוחלטת של חברות הרכב הגדולות שאתה מכיר".

על ההזדמנויות בתחום ה-AI: "זה אתגר גדול כי התשתיות שכוח העיבוד צריך הן לא מה שיש היום. מודל AI בתחום עיבוד שפה טבעית (NLP) גדל בחמש השנים האחרונות כל שנה פי עשר. חברות יחשבו איך מייצרים כוח עיבוד גדול מספיק, ואנחנו צריכים לבנות את התשתית לכל זה"

אילו תחומים נוספים אתה מגדיר כאסטרטגיים לחברה?
"אחד התחומים שעוברים מהפכה הוא תחום הבינה המלאכותית. אני חושב שהיום אנחנו רק מגרדים את פני הקרקע, לא באמת מושפעים. אבל אני בהחלט מאמין שעד סוף העשור נראה את ה-AI משפיע על התל"ג העולמי, על תחומים של ייצור תעשייתי, רכבים, בריאות, אבטחה, דאטה, הכל מונע על ידי AI.

"זה מייצר מבחינתנו אתגר גדול מאוד כי התשתיות שכוח העיבוד צריך הן לא מה שיש היום. אם עולם המחשוב צומח בקצב של 60% בשנה אז זה המון, המון. אבל אם תסתכל על גודל מודל של AI בתחום עיבוד שפה טבעית (NLP) - כל שנה בחמש השנים האחרונות הוא פי עשר יותר גדול. את אנבידיה וחברות דומות יטריד מאוד איך מייצרים כוח עיבוד גדול מספיק, ואנחנו צריכים לבנות את התשתית שתאפשר לכל הדבר הזה בכלל לעבוד".

אתה מסתכל על חזון המטאוורס של צוקרברג ורואה את מארוול משתלבת בו?
"בעיניי יש כאן הרבה מאוד חדשנות. יכולות להיות דעות לכאן ולכאן לגבי מהות החזון, אבל אני לא חושב שחזון כזה יכול להיות מונע על ידי חברה אחת, וצריך התגייסות כללית של התעשייה על מנת לגרום לו לקרות.

"שנית, אני חושב שאנשים יצטרכו לקבל תמריצים כדי לראות שהיתרונות שאתה תקבל מהמטאוורס עולים על דברים שאתה תאלץ לא לעשות. אני בשלב הזה לא בהכרח רואה שכל העולם מקבל את החזון הזה בזרועות פתוחות".

רכיבים של חברת מארוול ברכב פרטי (עיבוד: Marvell, יח"צ)
שבבי התקשורת של חברת מארוול ברכב. "האוטו הופך להיות פלטפורמה" | עיבוד: Marvell, יח"צ

איפה אתם מתחברים לזה? כמו עוד מערכת AI?
"ראשית, המילה הנכונה היא 'עוד'. כל דבר פה יהיה עוד. כל התלת-ממד והגרפיקה - איך תעשה את זה בשיהוי נמוך? אז צריך תקשורת 5G ואולי 6G ושוב אתה מגיע לתשתית ושוב הגעת למארוול".

מאמין גדול בהייטק הישראלי

עולם השבבים כמרקחה. אם לא הייתם פה בשלוש השנים האחרונות, נספר שהיתה מגיפת קורונה, משבר שבבים עולמי, מאבק גאופוליטי בין ארה"ב לבין סין, התמוטטות של השווקים העולמיים, ירידה בביקושים. איך שלא מסתכלים על זה, חברות השבבים מצויות בעין הסערה.

העולם בטרפת, ארה"ב עושה מאמץ אדיר להעביר את תעשיית השבבים אליה. כחברה אמריקאית עם ייצור בטיוואן, איך אתם מושפעים מזה?
"כמובן שיש לזה השפעה על מארוול. בלי להיכנס להשקפה פוליטית של מה נכון או לא נכון - החברה נתונה להחלטות של הממשל האמריקאי ופועלת בהתאם. אני חושב שבסופו של דבר האיזון שייווצר אחרי שכל האבק ישקע יהיה שונה מהאיזון ערב הטרפת שאתה מדבר עליה.

"לא ניתן לסגור ביום אחד פער טכנולוגי גדול מאוד שיש בייצור שבבים שמקורו במזרח. אי אפשר להגיד: 'טוב, שנה הבאה יהיה לנו את זה בארצות הברית', אפילו אם שופכים 52 מיליארד דולר כמו שהממשל שופך. זה בסדר שארצות הברית רוצה לשים את זה אצלה אבל זה לא יקרה ביום אחד. וכמובן שיהיו לזה השפעות משמעותיות".

על המירוץ לייצור שבבים: "לא ניתן לסגור ביום אחד פער טכנולוגי גדול מאוד שיש בייצור שבבים שמקורו במזרח. אפילו אם שופכים 52 מיליארד דולר כמו ששופך הממשל האמריקאי. וכמובן שיהיו לזה השפעות משמעותיות"

המחסור בשבבים – אנחנו כבר אחריו?
"השוק עבר בתוך שנתיים ממצב של מחסור אקוטי בתחומי מחשבים אישיים ומכוניות שלא יוצרו וכדומה למצב שבו אתה רואה אזהרות רווח בדוחות של החברות שנובעות ממלאים מאוד גדולים. כי פתאום יש מצב כלכלי אחר ואנשים קונים פחות. תחום הקונסיומר נע בקיצוניות מצד לצד. מארוול עוסקת בתחומי האנטרפרייז והדאטה סנטר, ושם ההשפעות ניכרות אבל בצורה מתונה יותר".

איפה ישראל משתלבת בתמונה הגדולה?
"אני באופן אישי מאמין גדול ונלהב בהייטק הישראלי. תסתכל על החברות שנמצאות פה בתחום השבבים – הגדולות ביותר – שמאמינות בטאלנט הישראלי. אני מאוד מאוד מאמין בו ואני כואב את העובדה שיש כאן מעט מאוד התחלות של סטארט אפים בתחום השבבים. זה נובע מחסמי כניסה גבוהים מאוד, השקעות גדולות שנדרשות. אני מאוד כואב את זה שיש כאן כמות מועטה מדי של התחלות כאלה".

וזה משהו שמארוול יכולה לשנות אותו?
"היא יכולה לעזור לו להשתנות. אבל לא רק מארוול. מרבית החברות הגדולות שנמצאות היום יכולות בהחלט לעזור בתחומים של הורדת חסמי הכניסה לעולם הסמיקונדקטור. ואני אומר לך יותר מזה: אם יש חברות שיכולות להצליח ולבנות באמת בסיס סטארט אפיסטי לעולם של חדשנות בתחום הסיליקון אלה חברות ישראליות. אני מגויס לחלוטין לנסות לעזור לדבר הזה לקרות".

"אני מאמין גדול ונלהב בהייטק הישראלי. תסתכל על החברות שנמצאות פה בתחום השבבים – הגדולות ביותר – שמאמינות בטאלנט הישראלי. אני כואב את זה שיש כאן מעט מאוד התחלות של סטארט אפים בתחום השבבים. זה נובע מחסמי כניסה גבוהים מאוד"

על איזו סוג של פעילות אתה מדבר?
"אני חושב שברמה הלאומית צריך לעזור לדבר הזה לקרות. אם תסתכל על עסקאות המכירה של חברות ישראליות - אני חושב שתראה שמרביתן חברות שבבים. אז אני רואה בזה חשיבות לאומית שהמדינה תעזור לכל הדברים האלה לקרות.

"הייתי רוצה לראות חברות ישראליות שקמות ומשאירות פה טכנולוגיה שמקורה ישראלי. שצומחות פנימה, שנותנות מקומות נוספים למהנדסים לבוא אליהם. אני רוצה שמארוול תעזור לזה, שכל שאר החברות הגדולות שנמצאות פה יעזרו לזה, ושהממשלה תוביל את זה כמנוע צמיחה מרכזי".