בוקר אחד התגלגל רכב צבאי אזרחי בעצלתיים אל אתר בנייה גדול במרכז הארץ. מתוכו יצאו אנשי קבע מיחידה סודית, התחילו לתחקר את מנהלי האתר וסיירו בו בחיפושים אחר גורם שהיה עלום לכל הפועלים, שרק באו לעבוד בבוקר. מה חיפשו חיילים באתר בנייה אזרחי לחלוטין? התשובה נמצאת אצל קבלן הפרויקט, שרצה לשמור על הציוד הכבד והיקר באתר, אז הוא רכש מצלמה באינטרנט ותלה אותה על אחד המנופים הגדולים. המצלמה הפריעה לפעילות צה"ל, והיה צריך להעלימה. ביקור אחד באתר, והנושא טופל.
לאחר מכן חזר הצוות לחדר בקרה בבסיס קטן לא הרחק מרמלה, שם נמצא מרכז השליטה הספקטרלי (מלשון ספקטרום - תדר) הארצי. בחדר 4 מסכים גדולים, ומסביבו מסודרים בצורת ח שולחנות שעליהם מחשבים חדישים. באחד מהמסכים מוצגת מפה של אזור מסוים בארץ, כששכל יתר מסכי ה-LED הגדולים מחולקים לשניים ועוקבים אחרי כל התדרים המשמעותיים בישראל, בהם לדוגמה תדרי הסלולר שמפעיל משרד התקשורת. לעין לא מיומנת זה נראה כמו קרחנה סיסמית בכחול-ירוק-אדום, כשבמובנים מסוימים המסכים מזכירים את אלה שבטרילוגיית "המטריקס" על הצופים בו מבחוץ. העין המיומנת רואה כל שיבוש או איום על זרימת התדרים.
לכתבות נוספות בפרויקט: הקמת המערך הבלתי מאויש בחיל האוויר; כך הפתיעה ישראל את העולם במירוץ לחלל
מה יכול להפריע? האזור שלנו הוא מערב פרוע, כשכל שחקן כמו חיזבאללה, או הממשל הסורי, משתמש בתדריו - אותם צריך לאתר, לנטר ובמקרים מסוימים לחסום ולשבש. אבל זה לא רק זה. במשך שנים חילות צה"ל פיתחו יכולות לוחמה אלקטורנית והיה צריך האחדה, כך שהתדרים של חיל האוויר וחיל הים לא יתנגשו בעתות מבצע ולא ייצרו מצב של "אש ספקטרלית ידידותית".
הבדיקות הללו הן חלק קטן מעבודתו של מרכז הלוחמה בספקטרום, יחידה שהפכה ב-4 השנים האחרונות למערך משולב המרכז את כל תחום התדרים בצה"ל, שמתממשק עם כל הזרועות - מרמת המטכ"ל, דרך הפיקודים והחילות השונים. כמו בכתבות הנוספות בפרויקט, גם כאן הצורך הוא שייצר את החדשנות.
ואם נושא תדרים ולוחמה אלקטרונית (ל"א) נשמע לכם זניח, הנה 3 עובדות אשר יכולות לבטא עד כמה הנושא חשוב לצבא ולביטחון הלאומי שלנו. העובדה הראשונה היא שלמרות שעברו 50 שנה מאז התחלת העבודה על הקמת מערך ל"א בחיל האוויר, חלק לא מבוטל מהחומרים בנושא (מאז) עדיין סודיים ומצויים תחת צנזורה.
העובדה השנייה היא שללא הל"א, הפצצת הכור בסוריה ב-2007 לא הייתה יכולה להתרחש - כמו גם אינספור פעולות חסויות אחרות שמתרחשות באופן שוטף. לפי הפרסומים, מטוסי חיל האוויר שנכנסו לסוריה דרך טורקיה לפני 15 שנה, יכלו לעשות את עבודתם נאמנה רק הודות לשיבוש המכ"מים הסוריים, שהפכו אותם לעיוורים לנוכחות המטוסים הישראלים בשטחם ואפשרו להם לחזור בבטחה. העובדה השלישית היא שאחוז גבוה מעלותו של מטוס קרב מודרני, נובעת מיכולות הלוחמה האלקטרונית שלו, או יותר נכון חוסר היכולת לשבש את האותות, כמו גם להפכם לחמקניים.
סיפור הסינדרלה של המערך הספקטרלי המודרני
המערך הספקטרלי, כפי שנוהגים לקרוא למערך התדרים בז'רגון הצבאי המודרני מתוך אגף התקשוב, לא צמח מלמעלה למטה כנהוג בצה"ל לרוב. להפך, יש כאלה שיאמרו שמדובר בסיפור סינדרלה צה"לי.
זה החל משני אנשי קבע באגף התקשוב שנמאס להם. מה קרה? בכל פעם שהייתה הפרעה לתדרים שניטרו בגזרה מסוימת, השניים ארזו פקלאות ויצאו לשטח, לעיתים לשטחים, כדי לראות מה מפריע לתדרים של צה"ל. זה היה תהליך מתיש, שהצריך להגיע לאותה נקודה פעם אחר פעם - לעיתים שלא לצורך - לזהות את הגורם המפריע ולהסירו.
מה זו הפרעה? זה היה יכול להיות משהו זניח כמו מצלמה דיגיטלית, שהתדר שלה פשוט מתנגש עם התדר הצה"לי, וכאלה לא חסר - או שזה יכול להיות ניסיון חבלה. השניים - ששמם נאסר לפרסום - לא ניסו לשנות את צה"ל. הם לא ביקשו לגייס תקציבים, הם לא הכינו תוכניות חומש ולא נלחמו במסדרונות מטכ"ל או אגף התקשוב. הם רק ניסו להקל לעצמם על החיים ולראות מה הם יכולים ללמוד על המערכת. והם הצליחו.
איך? הם שכנעו מפקד גזרה להניח סנסור שיאפשר לנטר את המערכת, לבחון אותה ולגלות בעיות. זה עשה עבורם את העבודה בנקודה ההיא, כך שרק לעיתים נדירות נאלצו לצאת אליה שוב. ואז הצליחו לשכנע עוד מפקד. ועוד אחד. ועוד אחד. עד שיום אחד, כזרעים שנשתלו לאורך קרוב לעשור, הסנסורים הפכו לפרדס שרישת את ישראל לכל אורכה ורוחבה. פתאום נהיה נכס.
מלחמת יום כיפור
אבל נחזור רגע אחורה. עד המצאת תדרי הרדיו לקראת סוף המאה ה-19 לאורך רוב ההיסטוריה הידועה, התקשורת בין אנשים הסתמכה על נדידה, על שליחים ובמקרים מסוימים יונים ועופות דורסים. התיעוד הראשון ללוחמה האלקטרונית היה כבר במלחמת רוסיה יפן ב-1905. כאומנות צבאית, הלוחמה האלקטרונית הייתה בעיקרה ניסיונות לנטר את הקשר של האויב ולדלות אינפורמציה על תנועת כוחות ומורל. כאומנות צבאית מודרנית לשיבוש וחסימת אותות, הל"א הוכנסה לשימוש לראשונה בחיל האוויר האמריקאי והישראלי בשנות ה-70 - גם כאן, חיל האוויר היה חלוץ עולמי בתחום והפיתוח.
במילון מונחי צה"ל, לוחמה אלקטרונית מוגדרת באופן הבא: "ל"א נועדה לצמצם ולמנוע את שימוש האויב בספקטרום האלקטרומגנטי ואף להרוס את מערכותיו האלקטרוניות". או במילים אחרות, לשבש תקשורות ומערכות.
איפה זה יכול לבוא לידי ביטוי יעיל? הנה דוגמה. בתחילת שנות ה-70, חיל האוויר האמריקאי וחיל האוויר הישראלי נתקלו באותה הבעיה: טילי קרקע אוויר סובייטים הפילו מטוסים כמו זבובים. זה קרה הן בווייטנאם, שם ארה"ב הייתה שקועה במלחמה, והן בסיני במלחמת ההתשה, אז המצרים גרמו נזקים קשים לחיל האוויר שנותר חסר מענה.
פרופ' יצחק בן ישראל: "הפתרון הראשון שהגיע מהאמריקאים בתחילת שנות ה-70, היו 'פודים' מיוחדים שחוברו למטוסי פנטום, ואלה היו צריכים לטוס בפורמציה מסוימת. אז, כשהיו יורים לעבר המטוסים, הפודים האלה היו אמורים לשבש את המכ"ם. מה שהיה בפוד היה סוד כמוס. אמרו לנו - 'כשתשמעו צפצוף שהופך לרציף, זה אומר שהמערכת עובדת'. זה לא עבד"
האמריקאים החלו ראשונים לנסות לחפש פתרונות אבל העלו חרס. מספר פרופ' יצחק בן ישראל, מי שהיום יו"ר סוכנות החלל הישראלית. "הפתרון הראשון שהגיע מהאמריקאים בתחילת שנות ה-70, היו 'פודים' מיוחדים שחוברו למטוסי פנטום, ואלה היו צריכים לטוס בפורמציה מסוימת. אז, כשהיו יורים לעבר המטוסים, הפודים האלה היו אמורים לשבש את המכ"ם", אומר פרופ' בן ישראל ל-tech12. "מה שהיה בפוד היה סוד כמוס. אמרו לנו - 'כשתשמעו צפצוף שהופך לרציף, זה אומר שהמערכת עובדת'. זה לא עבד, ומהר מאוד הבנו את זה, אחרי שהופל מטוסו של מפקד טייסת 201", הוסיף. "הסיבה שזה לא עבד כי לא מספיק לחסום תדרים - צריך לדעת אילו לחסום".
פרופ' בן ישראל, זכה כבר בשנת 1972 בפרס ביטחון ישראל על חלקו בפיתוח הלוחמה האלקטרונית בחיל האוויר, על פיתוח תמרון מיוחד שאפשר למטוסים לחמוק מירי הנ"מ. בשנת 1970 הוא הגיע לצבא אחרי שסיים את לימודי העתודה במתמטיקה ופיזיקה, וליווה את הקמת מערך הל"א מאפס.
בארץ חילקו את הפרויקט בין יחידת 8200 של המודיעין לבין קשר"ר, הגלגול הקודם של אגף התקשוב הנוכחי, מאחר ולחילות הללו היה את הידע הטכני הנדרש בנושאי מכ"מים ואותות. אבל זה לא עבד. "למלחמת יום כיפור הגענו בלי פתרון אמיתי. אחרי המלחמה מפקד חיל האוויר בני פלד הפך שולחן, אחד מיני רבים, ואמר שאי אפשר שהמודיעין יהיה אחראי על מטוסי חיל האוויר והעביר את התחום לחיל", ממשיך בן ישראל.
משם זה צבר תאוצה. בחיל האוויר הקימו אגף מיוחד, כשבין היתר היו צריכים לייצר ציוד חדיש, להמיר מטוסי דקוטה כדי שיבצעו את המשימה, לגייס ולהכשיר כוח אדם - וכמובן לתקצב את כל זה. "במחלקת אמל"ח בחיל האוויר נקבעו הדרישות המבצעיות. משם הקימו ענף ל"א ששולב גם במחלקת מבצעים, שזו המחלקה שמתכננת את הגיחות של המטוסים. אז במחלקת ציוד של הלהק הקימו מחלקה שלמה שמתעסקת בל"א, ואז זה מגיע לטייסות וכן הלאה. כשנכנסים לתחום שבו אין כלום, זה לא לוקח 5 שנים, זה לוקח 10 שנים עד שזה מגיע לרמה הנדרשת", ממשיך בן ישראל. אבל בסופו של דבר, התרומם לו מערך.
"כל המערך הזה לא היה קם בלי מלחמת יום כיפור, ואם כן היה לוקח לו הרבה יותר זמן להבשיל. כי הבינו פתאום שאין ברירה. היום כשקונים מטוס, חלק עצום מהתשלום זה על מערכות הל"א. ב-F35 זה אפילו חלק משמעותי יותר בשל החומרים והגאומטריה המיוחדים שהופכים אותו לקשה כל כך לזיהוי", הוא מסכם.
איחוד היכולות של צה"ל בנושא התדרים
ובלי המערך הזה של חיל האוויר, לא היה מערך ספקטרלי. משום שאחרי שבחיל האוויר פיתחו את היכולות המתקדמות הללו והצליחו לחסום או לשבש ביעילות את תדרי האויב, גם באמ"ן ובחיל הים החלו לפתח יכולות ל"א, כשכל חיל פיתח בנפרד וללא יד מכוונת. אבל אז באה מלחמת לבנון השנייה ב-2006 וטרפה את הקלפים האלקטרומגנטיים. באגף התקשוב נוצקה ההבנה ממכלול של אירועים, כמו הפגיעה באח"י חנית, או העובדה כי חיזבאללה מיירט תשדורות ואף הצליח לא פעם להתל בצה"ל - שאין ברירה אלא לחזק את היכולות בתחום התדרים. אבל כרגיל זה לקח זמן. וזה לא היה קורה, אילולא אותם שני אנשי קבע שהחלו את התהליך.
האירוע של הספקטרום משפיע על צה"ל ברמה הגבוהה ביותר, כי הבינו שהתדרים הם אולי לא מרחב פיזי, אך הוא בהחלט מהווה זירת מאבק, ככל זירה אחרת. אז אם חיל האוויר בא לייצר פתרון מבצעי מצומצם לחיל האוויר, המערך החדש בא לתת פתרונות ברמה הצה"לית ולאגד תחת מטרייה אחת את הכול ומתייחס לזה כתורת לחימה בפני עצמה. לא רק שיבוש - אלא שליטה במרחב.
במסמך אסטרטגי על "הספקטרום האלקטרומגנטי כממד לחימה" שהוכן בצה"ל ב-2020 להטמעה וייעול המערך הספקטרלי, ושהגיע לידי tech12, עולה כי הפוקוס בתחום התדרים מתחלק לשלושה חלקים. הראשון זה ניהול הספקטרום האלקטרומגנטי, כשהמטרה היא למנוע בין התנגשות תדרים אזרחיים לצבאיים. התחום השני הוא הגנה על התדרים של המדינה. "האויב מנצל את התווך הספקטרלי לאיסוף מודיעין על כוחותינו... ועושה שימוש במערכות אלה לתהליכים המבצעיים במנעד רחב – החל מתקשורת שגרה ועד להעברת פקודות לדרג הטקטי לצורך הפעלת אש", קבעו במסמך. הפן השלישי זו הל"א - הלוחמה ההתקפית עצמה. בשלושתם צריך להפגין עליונות.
מתוך מסמך "הספקטרום האלקטרומגנטי כממד לחימה" של צה"ל: "האויב מנצל את התווך הספקטרלי לאיסוף מודיעין על כוחותינו... ועושה שימוש במערכות אלה לתהליכים המבצעיים במנעד רחב – החל מתקשורת שגרה ועד להעברת פקודות לדרג הטקטי לצורך הפעלת אש"
בצה"ל אומרים שזה אירוע שמשפיע על הארגון בצורה יוצאת דופן. כי היום אחרי עבודת הנמלים של כמעט עשור ו-4 שנים לאחר הקמת המערך באופן רשמי, כבר יש אל"מ שמרכז את המערך ברמה המטכ"לית, בגוף ביצועי שהוקם במהלך מבצע שומר החומות ותחתיו יש את כל היחידה הספקטרלית בכל החילות. לחיל האוויר ולאמ"ן יש אמנם חופש מבצעי, אבל הכול נכנס תחת המטרייה הספקטרלית וכפוף למערך החדש. במקביל, יש אל"מ נוסף שאחראי על בניין הכוח ומציאת טכנולוגיות עתידיות שיענו על צרכי הביטחון הספקטרלי (שמות שני האל"מים אסורים לפרסום).
יתר על כן, יש חמ"ל מיוחד שיושב בבסיס חיל האוויר, אך מורכב מחיילים שמומחים לתדרים מכלל החילות הרלוונטיים ומטרתם לייצר שליטה מיטבית ברמת התדרים ברמת המדינה. יתר חיילי היחידה, המורכבים מכוחות סדירים ומילואים, שלהם כבר יש תג, סיכה ואת הכינוי הסמי-מגניב "מגנים ספקטרלים", מפוזרים בכל צה"ל שמטמיע אותם פנימה, כחלק אינטגרלי מהצבא הנוכחי והעתידי.
עצם ההטמעה הרוחבית של חיילי יחידת הלוחמה האלקטרונית, מעידה כי צה"ל השתנה. פעם, כשהקימו חיל, היה מדובר על השקעות ענק ועיקום וסידור מחדש של בניין הכוח למען אותו צורך. הקמת מז"י, מרכז זרועות היבשה, היא דוגמה טובה. זה היה אירוע מסיבי. המערך הספקטרלי החדש הוא יותר כמו רשת עצבים שמתפזרת בימים אלה בתוך צה"ל ומתמזג עמו. זה מעיד על מחשבה יותר הוליסטית ועל גמישות, שתמשיך לאפשר לצה"ל לעמוד בחזית הטכנולוגית אבל גם לשלוט במרחב הספקטרלי.