פלוריסטם ותנובה הודיעו אמש על הקמת חברה משותפת לייצור בשר מתורבת. לחברה עדיין אין שם, אבל התוכניות עבורה מרקיעות שחקים. אם הכל ילך טוב, בתוך כמה חודשים פלוריסטם תדגים איך היא מסבה את הטכנולוגיה הרפואית שלה, טכנולוגיה לשכפול תאי גזע שנלקחו משליה אנושית, לטכנולוגיית פודטק של שימוש בתאי שריר, שומן ודם של פרה כדי לייצר מרכיבי בשר. תנובה מצידה תראה איך עד 2023 היא מפתחת קו לייצור המבורגרים ונקניקיות מחומר הגלם הזה ומביאה אותו למסעדות ולסופרמרקטים ברחבי ארה"ב.
אבל זה התסריט האופטימי. בתסריט הפחות אופטימי יכולים להשתבש לא מעט דברים. הטכנולוגיה של פלוריסטם יכולה להתגלות כבלתי יעילה מספיק כשמדובר בגידול תאים למאכל. רשויות הרגולציה בארה"ב ובמקומות אחרים עלולות להערים קשיים ולעכב את ההתקדמות אל המסעדות - ותנובה עלולה לגלות כשתגיע לשוק, שיש כמה וכמה חברות שהקדימו אותה, והם כבר מאכילות את האמריקאים בבשר מתורבת מלוא הפה.
כל זה רק הופך את ההכרזה של תנובה ופלוריסטם אתמול למעניינת במיוחד. לשוק הבשר המתורבת, אם תרצו לשוק תחליפי הבשר בכלל, נכנסת חברה שכבר מזמן אינה סטארט אפ, ויש לה טכנולוגיה שפותחה ב-15 שנה האחרונות בהשקעה של מיליוני דולרים. ביחד עם יכולת פיתוח מוצרי המזון והשיווק של תנובה, שיתוף הפעולה הזה יכול לשנות את המשחק, או לכל הפחות להזריק אנרגיה חדשה בתחרות על מי יגיע ראשון לשוק
מבחינתה של פלוריסטם, יש כאן מימוש חדש של טכנולוגיית גידול התאים שלהם. יקי ינאי, מנכ"ל פלוריסטם, אומר בשיחה עם tech12: "הבנו שאנחנו אוחזים בתשתית טכנולוגית משמעותית, עם כ-130 פטנטים מאושרים, שנותנת לנו יתרונות גם בכמות התאים שניתן לגדל בסדרי גודל מסחריים וגם בעלויות גידול התאים. החלטנו לנצל את הפלטפורמה הטכנולוגית שלנו ולהנגיש אותה לוורטיקלים שזקוקים לגידול תאים במסות גדולות".
גורם בכיר בענף אומר שספק אם טכנולוגיית ריבוי התאים של פלוריסטם מתאימה לגידול תאים למאכל, וגם לא ברור שניתן להשתמש בביו-ריאקטורים של פלוריסטם למטרה זו מבלי שייעשו התאמות מאסיביות וצורכות זמן. בעניין זה ינאי אומר: "אלה דברים שבדקנו בחודשים האחרונים – שיטת העבודה מאוד דומה ולכן החברה שועטת להוכחת היתכנות (POC) מהירה, במהלך 2022. ומאותו רגע כל הדברים הרלוונטיים כבר נמצאים, כולל תשתיות יצור ויכולת לסקייל. מה שהחברות האחרות מגייסות כיום כספים גדולים כדי לעשות אותם, אצלנו זה כבר קיים. בצניעות רבה – אנחנו החברה עם התשתית של הצמיחה המהירה הכי טובה בעולם".
החברה החדשה של פלוריסטם ותנובה נכנסת לשוק תחרותי, צפוף במיוחד, שהיקפו צפוי להגיע ל-140 מיליארד דולר עד 2030. רבות מהחברות שנערכות להיכנס אליו הן ישראליות, חלקן עדיין נמצאות במעבדות המחקר וחלקן קרובות לקו הסיום. פיוצ'ר מיט של פרופ' יעקב נחמיאס, בשיתוף פעולה עם קבוצת המזון נסטלה, הן כנראה המובילות במרוץ, והמועמדות לניצחון. פיוצ'ר מיט שהוקמה ב-2018 גייסה לאחרונה 347 מיליון דולר לפי הערכת שווי שמתקרבת למיליארד דולר. היא סיימה את הפיתוח, מקימה כעת מפעל בארה"ב ומקווה לקבל את אישורי הרגולציה לקראת סוף השנה. אחרי פיוצ'ר מיט נמצאות אלף פארמס שגייסה 105 מיליון דולר ועוד כעשר חברות בשלבי פיתוח וגיוס הון קטנים יותר.
האם תנובה, עם השקעה של 7.5 מיליון דולר במיזם החדש (לפי הערכת שווי של 40 מיליון דולר) ואופציה לעוד 7.5 מיליון דולר בשנה הקרובה, יכולה להתמודד מול המאמץ המרשים של החברות האחרות? "הבשורה הגדולה היא, שאנחנו מולידים סטארט-אפ, אבל עם ניסיון של 18 שנה", אומר ינאי, "מה שנראה מאוד מגניב במעבדה באוניברסיטה, לא מתקרב לאיך זה ייראה בסקייל. ופה יש שתי חברות שיודעות לעבוד בסקייל".
אייל מליס, מנכ"ל קבוצת תנובה, אומר שהחיבור לפלוריסטם נוצר אחרי שהתרשמו מיכולות הפיתוח שלה: "זה מאוד זעק לשמיים. צריך לקחת את הדיסציפלינה הרפואית, לעשות לה תרגום לפודטק וכמה שיותר מהר להביא סקייל גבוה". מאליס מסכים שמועד ההגעה לשוק הוא השאלה המרכזית: "ה-TTM הוא באמת קריטי. יש חברות שכבר עובדות על הטכנולוגיה שלוש שנים ויותר. אבל בפלוריסטם התשתיות הן כאלה שהמרחק של המיזם החדש מהשוק יכול להיות קצר הרבה יותר מהחברות האחרות. היעד האמביציוזי שלנו להגיע עד סוף 2023 עם מוצר לשוק - לא היית שומע אותו מאף חברת סטארט אפ שאך זה נולדה".
גיזת הזהב של התחום הוא ההמבורגר. כל מי שנכנס לתחום הציג את הגירסה שלו להמבורגר מתאי בשר שגודלו במעבדה. ינאי אומר שגם כאן בשר ורכיבי בשר יהיו המוצרים הראשונים – חומרים מהם תנובה תוכל לפתח המבורגרים, נגיסים, נקניקיות ושניצלים. הוא מגלה כי למעשה מדובר על הקמת שלושה מפעלים: מוצרי בשר, מוצרי דגים ומוצרי חלב, כשכרגע ההסכם עם תנובה מדבר רק על הראשון. "נשמח מאוד לשתף פעולה עם תנובה בשני מיזמים נוספים - אלה יהיו שלוש חברות נפרדות, שפוטנציאלית אנחנו נקים עם פוקוס מאוד מעמיק בכל תחום"
מה לגבי מוצרים מתקדמים יותר כמו סטייקים?
"אם מסתכלים על סטייקים ודברים שיש בהם טכנולוגיה נוספת, אנחנו נוכל או להביא את הטכנולוגיה הזו הביתה או להיות מסוגלים לעשות את זה בשיתוף פעולה כזה או אחר. אנחנו מכוונים להגיע ליעד הראשון, להוביל אותו, ויש אפשרות להתקדם למוצרים יותר מורכבים עם שותפים. אבל החוכמה היא קודם כל לייצר את המאסה הביולוגית ולבנות את המוצר".