את ד"ר ארנה ברי לא תמצאו מפגינה ברחובות עם אנשי מחאת ההייטק, היא מתנסחת באיפוק אבל לא מותירה מקום לספק – עמדתה נחרצת שאי אפשר לשנות את חוקי המשחק הדמוקרטיים או הכלכליים במדינת ישראל בלי אנשי תעשיית ההייטק מסביב לשולחן.
"יצא לי לעבוד עם בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה שלו", מספרת ברי - בעבר המדענית הראשית של משרד הכלכלה, ומי שנחשבה שנים ל"אישה הראשונה של ההייטק הישראלי". לדבריה, נתניהו "הוא בן אדם אינטליגנטי, הוא יודע והוא בא ממשפחה אקדמית. הוא לא פוסל במומו של החינוך בכלל. אף שבראשי משרדים אחרים עומדים אנשים שרוצים מימון לנושאים שנויים במחלוקת, הם יודעים שהכסף מגיע מהקהילה היצרנית והצרכנית במדינת ישראל. אמנם הקהילה הזו היא לא חלק מהמערכת הפוליטית באופן פורמלי, אבל כדאי להיוועץ בה ולעבוד בתיאום איתה כדי שיהיו לה תנאים לצמיחה במשק הישראל לטובת הצמיחה הכוללת".
ובהתייחס לשר המשפטים יריב לוין היא אומרת: "אני לא מאמינה שאדם שהשלים את השכלתו במשפטים ללא שיח עם אנשים מהקהילה המדעית והקהילה הטכנולוגית - יכול לתכנן נכון את חוקי המדינה כך שעוצמתה תישמר. זו תפיסתי".
ארנה ברי, היתה האישה הראשונה והיחידה בתפקיד המדענית הראשית (היום רשות החדשנות), האישה הראשונה שעשתה אקזיט (בחברת אורנט); עבדה באלביט, ייעצה לאינטל וניהלה את מרכז הפיתוח של DELL בישראל, עמדה בראש ועדת הבינה המלאכותית והמדע הנתונים, שהמליצה על תקציבי המחקר והפיתוח לתחום ה-AI בישראל. היום היא חברת צוות הניהול ב-Google Cloud בישראל.
ברי: "יצא לי לעבוד עם בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה שלו. הוא בנאדם אינטליגנטי. הוא לא פוסל במומו של החינוך בכלל. אף שבראשי משרדים אחרים עומדים אנשים שרוצים מימון לנושאים שנויים במחלוקת, הם יודעים שהכסף מגיע מהקהילה היצרנית והצרכנית במדינת ישראל"
את מזדהה עם מחאת ההייטקיסטים, עם החשש ששינוי חוקי היסוד יפגע בתעשייה ובהייטק בישראל?
"התפיסה שלי היא שאף אחד מאיתנו לא יכול לעשות צעדים ברמה הלאומית שלא מתוך תכנון, ושהצעדים יהיו טובים אם הם יתנו מענה לצורך של קהל רחב ויעודדו את הקהל הרחב להשתתף כאזרחים בעשייה הציבורית. יש לנו משולש שבו יש תלות מאוד חזקה בין החינוך וההשכלה האקדמית לבין הביטחון ולבין החדשנות הטכנולוגיות והקדמה הכלכלית.
"אלה הדברים שאני שופטת לפיהם תוכנית. התעשייה היא מוטת השכלה וייצוא וגם המיסים שאנחנו משלמים מבוססים על היכולת הזו, והיכולת הזו תלויה ב-95% במימון חו"ל. איזו מדינה אני רוצה? אני רוצה מדינה שגם יכולה להשתמש בכוחה בטכנולוגיות שאנחנו מייצאים למען יתרונה היחסי העתידי.
"אז תפיסתי היא שהתכנון דורש שיח רחב, קונצנזוס רחב, והוא דורש תכנון מיוחד. ראה למשל את הנושא הרגולטורי שהוא במידה רבה נושא משפטי שקשור לזכויות קנייניות פרטיות המידע, אבל הביצוע שלו הוא טכנולוגי. אי אפשר לעשות חוקים שאנחנו לא בודקים שאנחנו יכולים ליישם".
אז את מצטרפת לקריאה הכללית לממשלה להימנע מהחקיקה הזו?
"אני תומכת בשימוש במומחיות ובהידברות כדי לעשות צעדים שמקדמים את המדינה, מסירים חסמים בירוקרטיים ומיטיבים את מעמדנו בשוק הבינלאומי".
בהייטק מביעים חשש שאם תשתנה הדמוקרטיה הישראלית, יהיו גופים שלא ירצו להשקיע בישראל.
"ההנחה של כל מי שמשקיע בישראל היא שאם הוא מגיע לאי הסכמה עם גוף עסקי או עם הממשלה, יש גורם אובייקטיבי שיכול על פי חוקי המדינה ועל פי החוק הבינלאומי ליישר את הקו ולפתור את הבעיה. אם יש חשש שהדברים האלה לא יתקיימו, תוסיף את החשש לסיכון ביכולת היישום של טכנולוגיות או מוצרים ותראה שאתה מעלה את הסיכון מעל הרף שכדאי לבצע כאן השקעות. מאוד חשוב לקחת את כל הדברים האלה בחשבון".
ברי: "ההנחה של מי שמשקיע בישראל היא שאם מגיעים לאי הסכמה - יש גורם אובייקטיבי שיכול על פי חוקי המדינה ועל פי החוק הבינלאומי ליישר את הקו. אם יש חשש שהדברים האלה לא יתקיימו נעלה את הסיכון מעל הרף שכדאי לבצע כאן השקעות"
לדעתך ההייטק צריך להיות מעורב בזירה הפוליטית?
"כל עבודה שאני עשיתי בתחום הטכנולוגי - יש לה פן כלכלי. והוא מתבסס על כללים שמיושמים הן באקדמיה והן בתעשייה. אז בוודאי שההייטק צריך להיות מעורב ותמיד הוא היה מעורב - בחוקי הפטנטים, בהקמת קרנות ההון סיכון, בכללים של מיסוי על משקיעים זרים. אז בוודאי אני חושבת שצריכים להיות מעורבים".
לשכפל את המצויינות מאות פעמים
ארנה ברי תשתתף כדוברת וכמנחה בכנס סייברטק גלובל 2023 שייערך בתל אביב בשבוע הבא. בו צפויים להשתתף 18,000 משתתפים מרחבי העולם. בין המשתתפים הנוספים: שרים בממשלה, ראש מערך הסייבר הלאומי גבי פורטנוי, בכירים בחברות סייבר ישראליות וזרות ומאות סטרט אפים ומשקיעים. הגישה שהיא מציגה היא שהמדינה צריכה לשמור על קצב גבוה של הטמעת יכולות הגנת סייבר במגזר האזרחי, מעבר לכלים שמפתחות חברות הסייבר הישראליות, כלים שמפותחים משיקולים מסחריים.
כמי שריכזה את ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים, שהגישה את המלצותיה בדצמבר 2020, ההמלצות רלוונטיות גם לתעשיית הסייבר?
"הדבר הכי בסיסי - יש לנו אנשי אקדמיה מצויינים כמו עדי שמיר שפיתח אלגוריתם הצפנה, ויש דור חדש כמו של דורית אהרונוב מהאוניבסיטה העברית, שהיא מומחית בהצפנה קוונטית. הדבר הראשון שאנחנו זקוקים לו גם בתחום הסייבר זו מצויינות. כי כמות האנשים שנדרשת להגן על כל התשתיות הדיגיטליות והפיזיות קטנה מהנדרש. וכאן נכנסות יכולות הבינה המלאכותית שמאפשרות לשכפל את המצויינות של בודדים עבור תשתיות רבות".
ברי: "תפיסתי היא שהתכנון דורש שיח רחב, קונצנזוס רחב, והוא דורש תכנון מיוחד. ראה למשל את הנושא הרגולטורי שהוא במידה רבה נושא משפטי שקשור לזכויות קנייניות פרטיות המידע, אבל הביצוע שלו הוא טכנולוגי. אי אפשר לעשות חוקים שאנחנו לא בודקים שאנחנו יכולים ליישם"
מה תפקידה של המדינה בקידום תעשיית הסייבר?
"שיעור ההתקפות והתחכום שלהן על תשתיות המדינה הוא כל כך גדול, שאם אנחנו לא מקדמים את ההגנה מעבר למה שחברות משקיעות בכוחות עצמן, אנחנו נמצא את עצמנו כתף אל כתף עם איראן, סין ורוסיה. ולכן אנחנו צריכים לשכפל את המצויינות מאות פעמים ולשם כך אנחנו רוצים שחוקרים יעסקו בשלהם ושיהיו אנשים שידעו להבין את מה שהם עושים וליישם אותו".
האם מלחמת הסייבר בין רוסיה לאוקראינה צריכה להדאיג את ישראל? אולי היכולות ההן כבר הגיעו לכאן?
"קודם כל זה הגיע לכאן. לשמחתנו הגדולה לא קרה אסון אבל זה בוודאי נמצא כאן. זה נמצא בתשתיות הפיזיות, זה נמצא בתשתיות הלוגיות ובנתונים, זה נמצא בכלים שמסיקים את המסקנות מהם, זה נמצא בכלים שמסייעים בקבלת החלטות, זה נמצא בכל מקום. יש הרבה מאוד המצאות שנעשו כדי למנוע את זה, למשל במערכת כיפת ברזל. יש לישראל צרכים שהם יותר גדולים מאשר כמות כוח האדם כאן ולכן אנחנו משקיעים ביחד כמה שניתן בטכנולוגיות שנותנות לנו גם יתרון יחסי וגם פתרונות ואוטומציות לכל התובנות שאנחנו מבינים מהר יותר. אז כן, אנחנו כל הזמן משקיעים יותר מאשר משתלם לחברה פרטית להשקיע. זה הסוד".