שר המשפטים גדעון סער מציג היום להערות הציבור תקנות, שמטילות על חברות ישראליות חובות של הגנת פרטיות אזרחים אירופאים, בעוד שלא חלה עליהן חובה דומה בהגנה על זכויות פרטיות של ישראלים. היוזמה התפרסמה בחודש יולי השנה ועוררה ויכוח ציבורי על האפליה בין אזרחי ישראל לאזרחי מדינות האיחוד האירופי. כעת הציבור מוזמן להגיש עמדות מנומקות בעניין החקיקה. השימוע יסתיים בעוד שלושה שבועות, ואז יש להניח, שר המשפטים החדש יחליט אם להביא את התקנות לאישור הכנסת.
תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי) מטילות ארבע חובות על חברות שמחזיקות במאגרי מידע עם נתוני אזרחים באירופה: חובת מחיקת מידע של מי שמבקש לעשות זאת, הגבלת החזקת מידע שאינו נחוץ, חובת דיוק המידע ותיקונו באם החברה מתבקשת וחובת יידוע האזרח כי מידע אודותיו נשמר במאגרי החברה. התקנות הוכנו על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי) במשרד המשפטים בשיתוף עם הרשות להגנת הפרטיות.
במשרד המשפטים מסבירים כי היוזמה באה במטרה לשמור על מעמד התאימות (Adequacy) שיש לישראל מול האיחוד האירופי מאז שנת 2011, כמדינה שרמת הגנת הפרטיות בה תואמת לרמת הגנת הפרטיות הנוהגת באיחוד האירופי. נציבות האיחוד האירופי דרשה מישראל לחוקק את חובות הגנת הפרטיות החדשות כתנאי להמשך המצב, שבו חברות ישראליות שפועלות באירופה יכולות לשמור נתונים פרטיים על הלקוחות.
במשרד המשפטים אומרים כי למעמד התאימות יש משמעות כלכלית נרחבת למשק הישראלי, בין היתר בעקבות כניסתה לתוקף של רגולציית הגנת הנתונים של האיחוד האירופי (GDPR), וכי הוא מקל באופן משמעותי על חברות ישראליות הפועלות באירופה ואוספות מידע אישי במסגרת עסקיהן
במשרד אומרים כי למעמד התאימות יש משמעות כלכלית נרחבת למשק הישראלי, בין היתר בעקבות כניסתה לתוקף של רגולציית הגנת הנתונים של האיחוד האירופי (GDPR), וכי הוא מקל באופן משמעותי על חברות ישראליות הפועלות באירופה ואוספות מידע אישי במסגרת עסקיהן.
כאמור גורמים בתחומי הגנת הפרטיות בישראל מתנגדים לתקנות בשל העובדה שזכויות הגנת הפרטיות שהן מעניקות לא יחולו על אזרחי ישראל. בין השאר נטען כי מדובר בהצעה מפלה, ב"אפרטהייד משפטי", "שערורייה" ו"חלטורה ישראלית טיפוסית". בעקבות הפרסום על כוונת חקיקת התקנות שיגרו הגופים האלה מכתבים בדרישה לעצור את החקיקה. במשרד המשפטים בחנו את הפניות והחליטו שלא לקבל אותן. במשרד סבורים שאין מדובר באפליה בגין אזרחותו של אדם, והן חלות על בני כל הלאומים שהם לקוחות של חברות באירופה.
התמונה הייתה יכולה להיראות שונה לגמרי אם משרד המשפטים היה מצליח להעביר בכנסת את תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות (הרחבה של הסמכויות הקיימות בחוק הגנת הפרטיות המיושן, שכידוע הוא חסר שיניים), דבר שלא קרה בשלוש הכנסות האחרונות. במשרד מקווים כי הכנסת החדשה תאשר את התיקון ובהמשך גם את תיקון 15 המתוכנן, ואז יחולו על אזרחי ישראל הגנות פרטיות דומות לאירופאיות.
עם זה, עננה כהה של חוסר ודאות רובצת מעל המשך התהליך. בימים הקרובים ייכנס שר משפטים חדש למשרד המשפטים וככל הנראה יו"ר חדשה לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, והם עלולים להגיע עם מערכת עדיפויות שונה לחלוטין, שלא תראה בהגנת הפרטיות וביחסים עם האיחוד האירופי עניינים שיש לטפל בהם בדחיפות.