בנקים באופן כללי, ובנקים מרכזיים במיוחד, נתפסים כגופים שמרניים. אפילו ארכאיים. אבל זו תפיסה שגויה: בעולם המודרני, שבו אפשר לשלם בקלות באינספור דרכים וללא מגע; כשטריליוני דולרים זורמים בכל רגע ממקום למקום בעולם ללא גבולות, בנקים מרכזיים ממלאים כלי מרכזי בתעבורת הממון הגלובלית. מישהו צריך לפקח על כל זה, לייצר מגרש משחקים מאוזן ולשמור שהמערכות הללו, שאנחנו כל כך תלויים בהן, ימשיכו לתפקד. יתר על כן, בעולמות של קריפטו, בלוקצ'יין ומטבעות יציבים, נוצרה לבנקים סוג של תחרות, שמחייבת אותם להיות עם האצבע על הדופק ולהיות חדשניים, או שיום אחד הם יתעוררו בבוקר ויגלו שהם איבדו את הרלוונטיות שלהם לכלכלה המבוזרת ולכלים חוץ-בנקאיים חדשניים שנולדים מדי יום.
"העולם הפיננסי משתנה, הבנקים משתנים, אנחנו צריכים להכיר בזה ובנק ישראל חייב להיות בחזית הטכנולוגיה", אומר ל-tech12 עודד סלומי, ראש חטיבת תשלומים וסליקה בבנק ישראל. "כיום, כשאני משלם לך אפשר לומר שאנחנו מדברים על שיטת תשלום, מזומן, כרטיס אשראי, צ'ק וכיוצא באלה. זו השפה המסורתית בתחום התשלומים, אבל היא לא מעודכנת", אומר סלומי את שכולנו כבר מזהים ביום-יום שלנו. "הטכנולוגיה שתהיה לא פחות משמעותית" הוא מתנבא, "זה המעבר מתשלום באמצעי תשלום - לתשלום באמצעות זהות (Identity).
"זה קונספט חדש שאנחנו עובדים עליו. קודם כל תשלום זה מצב שאני מזדהה מול איזה מערכת, והיא מוודאת שאני מי שאני אומר שאני, ומאפשרת לי לגשת לחשבון. היא גם צריכה לזהות את הצד השני של הטרנזאקציה. הגישה החדשה שאנחנו בוחנים היא שאם נסתכל יותר עקרונית, ונקים מערכת זהויות שמאפשרת להוריד את החסם של הזיהוי, כל התהליך יתקיים מול המערכת", הוא מסביר.
"מה שהטכנולוגיה הזו מנסה לעשות זה לזהות את המשלם והמוטב - בלי לחשוף זהות. בהתחלה הבשורה של הטכנולוגיה הייתה אנונימיות. אבל אחרי שהיו פריצות והבינו שהבלוקצ'יין לא מגן הרמטית, זה כן פתח שיח ובדיקות של כל מיני מטבעות קריפטו שעובדים על אלגוריתמים שמאפשרים את האנונימיות. זה יאפשר לדבר על מאגר זהויות. יש שיח על הנושא, אנחנו מבינים את הצורך ומנסים להביא את הפיתרון. יש הרבה מאוד הצעות ערך בתחום, וזה המקום שאליו הולכים"
"בנק ישראל הוא ספק טכנולוגי למשק"
אם סלומי מדבר כמו הייטקיסט ממוצע ולא כמו בנקאי ממוצע, ראשית אולי זה בגלל שיש לנו הנחות יסוד מוטעות לגבי איך מדברים בנקאים - אבל זה גם כי הרקע של סלומי יוצא דופן במגזר הציבורי. הוא גדל בארה"ב, הוא בוגר הרווארד והקים את מועדון הבוגרים בארץ, הוא עו"ד במקצועו, היה מנכ"ל בתחום הפארמה, הקים מספר סטארט אפים, עבד עם דב מורן במודו, היה חבר הנהלה של ויזה אירופה בנושא חדשנות ועוד ועוד. מכל הדרכים המוזרות, לתפקיד הנוכחי שלו הגיע דרך מודעה בעיתון. "בדיוק התכוונתי להצטרף לחברת פינטק, כשחבר שלח לי בוואטסאפ את המודעה, ופשוט הגשתי מועמדות לתפקיד. זה היה תהליך המיון הכי ארוך וקשה שעברתי, עבור סכומים פחותים ממה שהתרגלתי, אבל כמות ההשפעה היא מדהימה", הוא אומר.
"לכל מערכת תשלומים יש שלושה עקרונות מרכזיים. האחד יציבות, השני לא פחות חשוב וזה יעילות, השלישי זה מתן גישה שוויונית ומתכללת. כזו שמאפשרת גם גישה לשחקנים חוץ בנקאיים"
לא סתם סלומי מדבר על תהליך המיון הקשה. דרך המערכות שנמצאות תחת אחריותו זורמים לא פחות מ-1.3 טריליון שקל בכל יום, שווה ערך כמעט לכל התל"ג השנתי של מדינת ישראל. המערכת המרכזית נקראת זה"ב, ראשי תיבות של "זיכויים והעברות בזמן אמת". עו"ש, בגדול. זה גם, באופן די צפוי, הופך את בנק ישראל לסולק הסופי לכל התשלומים במדינה - לכן מידת האחריות שנדרשת לכך שכל מערכת התשלומים והסליקה בישראל תפעל כסדרה - היא עצומה. כל זה מונח על כתפיו של סלומי.
יתר על כן, בנק ישראל יושב על על אקוסיסטם שלם שמבוסס על תעשיית התשלומים והפינטק. זה מחייב את סלומי ואת בנק ישראל לזהות לא רק פוטנציאל טכנולוגי עתידי, אלא גם את הצרכים של השחקנים בשוק וכשלים מערכתיים שמייצרים חוסר איזון במערכת.
"צריך להבין שבין היתר, בנק ישראל הוא גם ספק טכנולוגי של תשתית קריטית למשק. אצלי במחלקה נסלקים יותר מטריליון שקל ביום, אנחנו חייבים לספק מערכות טכנולוגיה שמאפשרות להתחבר מאחור, אצל השחקנים הרלוונטיים"
"צריך להבין שבין היתר, בנק ישראל הוא גם ספק טכנולוגי של תשתית קריטית למשק", הוא אומר. "אצלי במחלקה נסלקים יותר מטריליון שקל ביום, אנחנו חייבים לספק מערכות טכנולוגיה שמאפשרות להתחבר מאחורה אצל השחקנים הרלוונטיים". סלומי מסביר את העקרונות: "לכל מערכת תשלומים יש שלושה עקרונות מרכזיים. האחד יציבות, השני לא פחות חשוב וזה יעילות, השלישי זה מתן גישה שוויונית ומתכללת. כזו שמאפשרת גם גישה לשחקנים חוץ בנקאיים, למשל. באירופה, אחרי המשבר הכלכלי של 2008, הבינו שהמערכת הפיננסית תלויה יותר מדי בבנקים והחלו תהליכי רפורמה לשילוב מוגבר של גורמים חוץ בנקאיים. אנחנו מיישמים זאת גם פה בארץ".
העתיד של התשלום המהיר
סוגיה נוספת שצריך להתמודד איתה עם התקדמות הטכנולוגיה היא העברה מהירה יותר של כסף. "אונליין ברוקרז, כמו רובינהוד, נותן לך לסחור במניות. אבל עכשיו אחרי שעשית פעולה - לך חכה שלושה ימים שהכסף יעבור", מסביר סלומי את הבעיה. מה שאמור לפתור את הסוגיה הוא "תשלום מיידי" או "תשלום מהיר" - אמצעי תשלום אשר מאפשר העברת תשלום מחשבון לחשבון, 24 שעות; 7 ימים בשבוע, שהכסף בו זמין מיידית למקבל התשלום. זאת בשונה מאמצעי תשלום אחרים שנפוצים היום בישראל (צ'קים, העברה בנקאית, כרטיס חיוב נדחה, כרטיס נטען ועוד), שבהם הכסף אינו זמין לשימוש מידי על ידי המוטב.
"העברה מיידית של כסף מאפשרת תרחישי תשלום שכיום הם בלתי אפשריים", מתלהב סלומי, "נניח עמיל מכס שמשחרר סחורה רוצה לוודא שהוא מקבל את הכסף. בכרטיס אשראי לא כדאי לו בגלל העמלות, אז במקום שיחכה ויחכה, מערכות התשלום המהיר מאפשרות שהכסף יועבר בצורה מיידית ויאפשר לשחרר את הסחורות מהר יותר. תהיה לזה השפעה גדולה גם על הכלכלה, וכל מכולה תוכל להגיע מהר יותר ליעד שלה".
"4% מכל הצ'קים חוזרים, עשינו דריל דאון ומצאנו ש-80 אחוז מהצ'קים שחוזרים - חוזרים מסיבות טכניות. את כל אלה אפשר לייתר במעבר לתשתית דיגיטלית. לכן אנחנו מקימים תשתית לאומית לצ'ק דיגיטלי, ואנחנו מובילים בעולם בזה"
סלומי מספר שכשהחל את עבודתו, ראה בצ'ק מוצר ארכאי ורצה לבטל אותו כליל. מהר מאוד שינה את דעתו. "הישראלים מגהצים באשראי ביום, כל יום, מיליארד שקל. הצ'קים הם יותר מפי שניים וההיקף שלהם מגיע ל-812 מיליארד שקל בשנה. כשהתחלתי את התפקיד לפני שנה וחצי, באתי ואמרתי: בואו נבטל את הצ'קים, אבל אז הבנתי מה פספסתי". הצ'ק, הוא מסביר, נותן אשראי ללא מסגרת. "אפשר לתת שיקים דחויים כדי לא לחסום את האשראי והעסק רוצה את העסקה הזו, כי הוא מוכר את הצ'קים לניכיון וכולם מרוויחים - כך שבעצם הצ'ק מעודד צמיחה". יתרה מזו: צ'קים זה תחום שתשתית טכנולוגית יכולה לאפשר להם קפיצת מדרגה משמעותית.
"4% מכל הצ'קים חוזרים, עשינו דריל דאון ומצאנו ש-80 אחוז מהצ'קים שחוזרים - חוזרים מסיבות טכניות. את כל אלה אפשר לייתר במעבר לתשתית דיגיטלית. לכן אנחנו מקימים תשתית לאומית לצ'ק דיגיטלי, ואנחנו מובילים בעולם בזה. כיום רק בהונג קונג יש מערכת דומה. אנחנו מאמינים שנצליח למשוך לא מעט פינטקים להיכנס, כי זה יאפשר להם חשיפה לכלכלות הגדולות", סיכם.