מפגין בנתב"ג במחאה נגד המהפכה המשפטית (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP, getty images)
מפגין בנתב"ג נגד המהפכה המשפטית. "כשראינו לאן הכל הולך, החלטנו להישאר" | צילום: AHMAD GHARABLI / AFP, getty images

בשבוע שעבר פרסמנו כאן מידע על האטה משמעותית בחזרה לישראל של ישראלים-לשעבר וזאת על פי נתונים של "תושבים חוזרים" שאסף משרד העלייה והקליטה. הנתון מטריד והמספר ירד בחציון הראשון של 2023 ב-52% ביחס לחציון המקביל ב-2022. סך הכל ישראל "הפסידה" 1,400 תושבים חוזרים רק בחציון הזה. 

הדברים לא הפתיעו גורמים באקדמיה ובתעשיית הטק שמכירים את הנושא ברמה האישית וממעגלים חברתיים. המדען והיזם יניב ארליך הגיב לאייטם בטוויטר וכתב: "מעיד רק על עצמי: טסנו לשנה ללונדון בלי כוונה להישאר. במרץ כשראינו לאן הכל הולך בישראל, החלטנו שאנחנו לא חוזרים לטירוף ונשארים עוד שנה. יש עוד הרבה כמוני".

נתוני החציון חריגים ביחס לשנים האחרונות. לאורך כל שנה מהשנה האחרונות נרשמו בישראל 6,500-7,500 תושבים חוזרים - היינו כאלו ששהו בחו"ל לתקופה ארוכה יחסית. בשנת 2019 למשל נרשמו 7,500 כאלו, ובשנת 2022 נרשמו 6,350 תושבים חוזרים. באופן מסורתי, כ-40% מהחוזרים הם מארה"ב, וכל היתר פזורים על מדינות שונות.

בערך 70% מהתושבים החוזרים עושים זאת בחציון השני של השנה - אחרי תום שנת הלימודים האקדמית וזו של הילדים. כך שהמבחן האמיתי של 2023 יהיה בחודשים הקרובים, אבל כבר יש אינדיקציות שחודש יולי מתחיל "חלש" בחוזרים לישראל. למשרד העלייה והקליטה אין מידע על הכיוון השני - היינו אלו שבוחרים לעזוב את ישראל.

לפי מחקר שערכה עמותת Science Abroad ב-2018 נמצא ש-60% מהחוזרים ישתלבו באקדמיה ובבתי החולים, אך 30% ישתלבו בחברות פרטיות בקשר לתחום לימודיהם

כל זה קשור גם קשר הדוק גם להייטק. לפי מחקר שערכה עמותת Science Abroad ב-2018 נמצא ש-60% מהחוזרים ישתלבו באקדמיה ובבתי החולים, אך 30% ישתלבו בחברות פרטיות בקשר לתחום לימודיהם. יש כאלו שעושים גם וגם - אקדמיה והייטק, ארליך הוא דוגמה מייצגת. במחקר נכתב על ה"מוטיבציות המרכזיות לחזרה לישראל" ובניהן הוזכרה קרבה למשפחה ולחברים, רצון להעניק לילדים "ילדות ישראלית", תחושת שייכות, געגוע לשפה ואף רצון לתרום למדע הישראלי ולחברה הישראלית.

מפגינים בנתב"ג (צילום: n12)
מפגינים בנתב"ג, בשבוע שעבר. "אני לא חוזרת עד שהדברים לא מתייצבים" | צילום: n12

בינתיים, פרט למספרים הברורים, גם העדויות האישיות הולכות ונערמות. לפני מספר ימים פרסמה שקמה ברסלר, אחת ממובילות המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ציוץ בו תועדו שתי תשובות שליליות שמסרו שני מועמדים לתפקידי מחקר יוקרתיים במכון ויצמן מסיבות ש"אינן אקדמיות". אחד החוקרים ציין: את ה"דאגה למשפחתו" בתור גורם הסירוב ואחר ביקש להישאר בארה"ב ל"עוד מספר שנים".

"אנשים מראש לא מגישים מועמדות"

"מה שאני מכיר מהשטח זה שאנשים מבקשים עוד שנה לחשוב", מסר לנו גורם אקדמי בכיר. הוא העדיף להישאר בעילום שם. "מדובר באנשים שקיבלו הצעה למשרה באקדמיה בארץ, שזה מבחינתם הגביע הקדוש. הם כבר עשו נסיעה לישראל, התראיינו, עברו מבחנים קשים - הם מקבלים הצעות ממוסדות מובילים אבל מבקשים לדחות את המשרה בשנה או מושכים את המועמדות שלהם. עוד יותר מדאיג אלו אנשים שמראש לא מגישים מועמדות".

גורם אקדמי בכיר: "יש פה הפסד למשק הישראלי ונזק לטווח הארוך כי אם האוניברסיטה לא מצליחה לאייש תקן מסוים, אז נגרם נזק גם למחקר, גם ליזמות, וגם לסטודנטים, לדור ההמשך"

התופעה לטענתו שכיחה במיוחד בקרב תלמידי פוסט-דוקטורט בחו"ל. "הם כבר בגיל 32-33; כבר יש לך ילדים ואתה מסתכל אחרת על המציאות. שמעתי על מישהי מהקהילה הגאה שקיבלה הצעה מאד מפתה ממוסד אקדמי מוביל, והחליטה 'אני לא חוזרת עד שהדברים לא מתייצבים'. יש פה הפסד למשק הישראלי ונזק לטווח הארוך כי אם האוניברסיטה לא מצליחה לאייש תקן מסוים, אז נגרם נזק גם למחקר, גם ליזמות, וגם לסטודנטים, לדור ההמשך".

 

את ההפסד הזה אפשר לתרגם במונחי מקרו-כלכלה: "התרומה לתמ"ג של האוכלוסיה המדוברת היא כמעט פי 5 מהתרומה הממוצעת לנפש בישראל כ-190 אלף דולר בממוצע לשנה, לעומת כ-40 אלף דולר לאזרח ממוצע", בעת כתיבת המחקר של Science Abroad. הכותבים מציעים לקחת בחשבון את "עלות הכשרת אדם בעל תואר שלישי" שעומדת על 591 אלף שקל - כסף שהמדינה משקיעה אך למעשה ישרת מדינה אחרת. עוד הם טוענים שעיקר התרומה המשקית של השבים לישראל יגיע מגיוס הון לחברות סטארטאפ שיקימו, מאקזיטים ומהנפקות.

הפסקת ההמראות בנתב"ג (צילום: n12)
נתב"ג. עלייה חד-משמעית בהערכת סיכויי העזיבה של מדענים ישראלים שהשתתפו בסקר בנושא | צילום: n12

הדו"ח מסכם: "לאורך קריירה של 30 שנה צפויה מדינת ישראל לאבד פוטנציאל תמ"ג עתידי של 2.4 מיליארד שקל בשל מדענים שעוזבים ולא חוזרים" - ואלו כאמור הנתונים לפני הצניחה הנוכחית במספרים החוזרים. הוועד המנהל של Science Abroad פרסם מוקדם יותר השנה גילוי דעת אשר קושר (קשר הפוך כמובן) בין הרפורמה במערכת המשפט לבין החזרה לישראל של חוקרים. 

בדיון שנערך במרץ השנה בכנסת, בנושא "השלכות הרפורמה במערכת המשפט על המחקר האקדמי בישראל" דיבר פרופ' איתי הלוי, חבר הוועד המנהל ב"אקדמיה הצעירה הישראלית" ואמר: "בסקר שערנו בקרב 2,000 חוקרות וחוקרים מכל המוסדות וכל הדרגים נראית עלייה חד-משמעית בהערכת המגיבים את סיכויי העזיבה שלהם. כשלושת-רבעי מהמגיבים מכל תחומי המחקר ומכל המוסדות דיווחו על עלייה בסיכוי שיעזבו את המדינה. והרוב הגדול מצהיר שהסיבה המרכזית לכך היא החקיקה המשפטית".

יש לציין עוד שלאורך השנים מדינת ישראל הפעילה תוכניות שונות לעודד חזרה של מדענים לישראל, דבר המראה שהנושא היינו (או לפחות היה) בראש סדר העדיפויות שלה.