משרד המשפטים (צילום: מתוך ויקיפדיה, יועמ"ש, לפי רישיון CC)
משרד המשפטים. שולל מכל וכל את הטענות לאפליה | צילום: מתוך ויקיפדיה, יועמ"ש, לפי רישיון CC

משרד המשפטים מקדם תהליך חקיקת תקנות שיחייבו חברות ישראליות לעמוד בתקנות הגנת הפרטיות האירופאית כשהן מטפלות בנתונים אישיים שהן אוספות באירופה. על פניו זהו מהלך חיובי, אבל המשמעות היא, שאם יאושרו התקנות בכנסת יווצר מצב שבו בתחומי ישראל הגנת הפרטיות על אזרחים ישראלים נחותה מההגנה שמקבלים אירופאים. כך למשל לאזרח אירופאי תעמוד הזכות להישכח גם במאגרי מידע של חברות ישראליות, הוא יקבל הודעה כשהוא נכלל במאגר נתונים, החברה תהיה מחויבת לוודא את אמיתות הנתונים וגם למחוק את הנתונים לאחר זמן נתון. לישראלים, מנגד, לא יהיו זכויות אלה.

מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים פתחה בהליך הערכת השפעת הרגולציה (RIA) ביום חמישי והכוונה היא לקבל הערות מהציבור ולסיים את החקיקה בכנסת לפני שממשלת המעבר מתפזרת. לוח הזמנים המזורז קורה על רקע החשש שהאירופאים עומדים לבטל את מעמד התאימות המיוחד של ישראל (adequacy), מה שיחייב חברות הייטק ישראליות בחתימת הסכמים מול כל מקורות הנתונים ובתהליכי פיקוח אירופאיים יקרים.

גורמים בתחומי הגנת הפרטיות בישראל מותחים ביקורת רבה על לוחות הזמנים המזורזים ועל ההפליה שהתיקון יוצר. עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מכנה בציוץ את היוזמה "הצעה מפלה ומקוממת, אפרטהייד משפטי, בושה לאומית".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר וד"ר רחל ארידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרות: "קידום תקנות תאימות פרטיות שיחולו אך ורק על אזרחי אירופה בעת פגרת בחירות בכנסת, לצד הניסיון לחוקק אותן כעת במהירות בוועדת חוקה היא לא פחות משערורייה". 

פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מצייץ: "זו דוגמה לחלטורה הישראלית הטיפוסית: שנים הזניחו את תיקון חוק הגנת הפרטיות... ביקשנו יפה מהאירופים שיכירו בדין הישראלי כמספק והם עשו את זה ב-2011. הבטחנו להם שכבר מתקנים את החוק והפתיים בבריסל האמינו... אז מה עשו במשרד המשפטים? כלום. כי למה לעשות אם אפשר לא. ועכשיו, האירופים הגיעו לקצה הסבלנות והאירופים אמרו - עכשיו או שנשלול את ההכרה".

אין מחלוקת על חשיבות המשך ההכרה האירופאית בתאימות

חקיקת הגנת הפרטיות בישראל קפאה מזה שנים ארוכות, מאז נחקק חוק הגנת הפרטיות ב-1981. בעוד באיחוד האירופי וגם בארה"ב נקבעו תקנות שמגבילות את הפולשנות של החברות לפרטיותם של בני אדם, בישראל כמעט ואין הגנה כזו. מנגד, חברות הייטק ותעשייה שמוכרות באיחוד האירופי ואוספות נתוני לקוחות חייבות בהגנה ובשורה של צעדים יקרים לביצוע על נתונים אלה, ואין להן עניין שהחובות האלה יורחבו גם ללקוחות ישראלים שלהן. שכבת מורכבות נוספת קשורה לנתונים שאוספת מערכת הביטחון והמשטרה, שגם עליהן לא חלה הגנת הפרטיות. 

במשרד המשפטים ניסו מספר פעמים לאורך השנים האחרונות לקדם תיקון רחב לחוק הגנת הפרטיות, אך תהליך החקיקה נעצר. הטקטיקה הנוכחית במשרד המשפטים היא להתקדם בשלבים ולאשר תחילה את תקנות התאימות לאיחוד האירופי כדי להמשיך את ההכרה האירופאית בישראל כמדינה שמקפידה על תאימות ל-GDPR.

מדוע חיכו עד לרגע שההכרה האירופאית בתאימות עומדת לפוג? הטענה במשרד המשפטים שהמשא ומתן בין ישראל לאיחוד האירופי התקדם בעצלתיים והתעכב פעמים רבות בגלל תהליכי קבלות החלטות באירופה. כך או כך אין מחלוקת על חשיבות המשך ההכרה האירופאית בתאימות ולכן ההנחה היא שהתקנות יאושרו.

במשרד המשפטים מתקוממים על טענת ההפליה ומדגישים שההבדל הוא בטריטוריה, הבדל בין מידע שמגיע מאירופה, ונוגע לאירופאים או לישראלים, לבין מידע שמקורו בישראל. במשרד ממשיכים במדיניות שהוסכמה על ידי שרי המשפטים האחרונים להתקדם בשלבים

עם זה, נציגי משרד המשפטים יתקשו להסביר למה בהזדמנות זו הם אינם מביאים לאישור הכנסת תיקון כולל לחוק הגנת הפרטיות, וכך יוצרים הפליה בין הגנת הפרטיות של אזרחי ישראל לבין אזרחי אירופה. לדברי עו"ד איתמר בן דוד ממחלקת הטכנולוגיה והרגולציה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', מלבד ישראל יש עוד 13 מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי וקיבלו מעמד מדינה נאותה: "אף אחת מהטריטוריות הללו לא בחרה בדרך הפתלתלה של מתן הגנת-יתר למידע אישי המתקבל מהאיחוד האירופי. דרך המלך לשמירה על מעמד הנאותות היא באמצעות מודרניזציה והתאמה של חקיקת הגנת המידע המקומית לסטנדרטים שמציב ה-GDPR".

במשרד המשפטים מתקוממים על טענת ההפליה ומדגישים שההבדל הוא בטריטוריה, הבדל בין מידע שמגיע מאירופה, ונוגע לאירופאים או לישראלים, לבין מידע שמקורו בישראל. במשרד ממשיכים במדיניות שהוסכמה על ידי שרי המשפטים האחרונים להתקדם בשלבים בנושא הפרטיות ומעריכים כי הממשלה הבא תידרש לדון בתיקון חוק הגנת הפרטיות המלא. גורמים במשרד מביעים תסכול על כך שחוק כזה לא אושר עד כה למרות המאמצים שעשה המשרד, אך לדבריהם העיתוי הנוכחי אינו מתאים להבאת החוק הרחב לדיון.

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת גלעד קריב, אמר בתשובה לשאלת tech12, כי הוועדה תאשר את התקנות לכשיגיעו אליה. מלשכת שר המשפטים גדעון סער לא נמסרה תגובה.