חיילים בחדר מבצעים  (צילום: shutterstock)
חמ"ל (אילוסטרציה). מסכים בחמ"ל פיקוד דרום מציגים לאלוף מידע עדכני, מעובד ומסונן | צילום: shutterstock

התמודדות עם איומים בטחוניים בגבול עזה ומצרים היא עניין יומיומי בפיקוד דרום. כעת, תהליך קבלת ההחלטות הזה עובר שדרוג עם הכנסת מערכת בינה עסקית (BI), שבמקרה הזה אולי צריך לקרוא לה בינה צבאית.

הרעיון להפוך כמויות נתונים גדולות לתובנות משמש בחברות עסקיות כבר כמה שנים. עכשיו בצה"ל גם מאמצים את הגישה, ומקימים בפיקוד דרום פלוגה ראשונה מסוגה – פלוגת אנליסטים. הפלוגה הזו מתנהלת באווירה של סטארט אפ: ממש כמו באזרחות מדברים כאן על אנליסטים, מפתחים, אנשי dev-ops, ועל אפליקציה או "דשבורד" שמוצגים לעיני אלוף הפיקוד אליעזר טולדנו. ויש לפלוגה יזמים, יועצים וגם לקוחות מקרב יחידות הצבא, הכל כמו בהייטק בחוץ.

היוזמה להקמת הפלוגה נולדה בעקבות מבצע שומר החומות, לאחר שטולדנו ביקש ניתוח של המידע שנצבר במהלך ימי הלחימה. ההמשך התבצע בחשיבה משותפת עם אגף התקשוב בצה"ל. ביחידת לוטם, שהיא היחידה הטכנולוגית-מבצעית באגף התקשוב, כבר החלו לפני כן בהכשרת אנליסטים, ואפילו הגדירו מקצוע חדש. כך שהבקשה של הפיקוד לבצע התאימה היטב לאגף כדי לבצע הוכחת היתכנות (POC) בשטח.

מ"מ דאטה אנליסטים סגן ליעד שוקרון: "כשרוצים להיערך למבצע או הסלמה, זה דורש אופרציה כדי לדעת איך להיערך אליה. כמות המידע שצריך לאסוף מגורמי המטה מטורפת. כשהשאלות הגדולות מונגשות במספרים, קבלת ההחלטות הרבה יותר איכותית ונכונה"

הכירו את מקצוע "אנליסט/ית מידע מבצעי", מקצוע מספר 1088 לפי אתר מיטב, יחידת המיון והגיוס של צה"ל. לפי האתר, "האנליסט מנתח מידע ומעבד את הנתונים הקיימים במאגרי המידע של צה"ל ומסייע למפקד בקבלת החלטות מושכלות, מבוססות מידע ועובדות". קורס ההכשרה נמשך שלושה חודשים והמחזור השישי בעיצומו.

"זה מקצוע שהוקם במטרה לאפשר 'אנליסט לכל מח"ט'", אומרת רס"ן רעות קוממי גרשי, ראש מדור מיצוי מידע במצפ״ן, שהוא בית התוכנה של לוטם לפיתוח מערכות פיקוד ושליטה. לדבריה, האנליסטים עובדים בסמוך למפקד ומספקים לו מידע שוטף, שעוזר לו לקבל החלטות מבוססות מידע: "הם מבצעים אנליטיקות על המידע והופכים אותו לידע, הם ממצים את המידע, מפיקים תובנות ומנגישים למפקד".

הדרישה מפיקוד דרום הובילה לשלב הבא בהתפתחות: פלוגה שלמה של אנליסטים, שתוכל לתת מענה לצורכי המידע של הפיקוד כולו ולא רק של מפקד בודד. בפיקוד דרום הרעיון התקבל בהתלהבות. "זה צורך מבצעי של הפיקוד, אנחנו פיילוט ראשון של הגישה החדשה בצה"ל", אומרת סא"ל מיטל גבאי, ראש ענף עליונות בפיקוד דרום ומי שמגדירה את המשימות לפלוגה.

סא"ל מיטל גבאי, ראש ענף עליונות בפיקוד דרום (צילום: דובר צה"ל, יחצ)
סא"ל מיטל גבאי, שמגדירה את משימות פלוגת האנליסטים וגם מהווה לקוח שלה | צילום: דובר צה"ל, יחצ

גבאי מספרת על תהליך מאומץ של אפיון פלוגת האנליסטים שנעשה בשיתוף חיל התקשוב ועסק בסוגי המשימות של הפלוגה והמקצועות שיאיישו אותה: "זה משהו שלא קיים עדיין בצבא, ולהקים דברים כאלה מאפס זה מורכב", היא אומרת. "היתה התלבטות איך לעשות את זה נכון. בהתחלה שמנו שם תוכניתנים ואז הבנו שלא צריך תוכניתנים אלא Dev-Ops כי צריך להקים תשתיות מהבסיס. היום אני חושבת שאנחנו במבנה הנכון שיודע לתת את המענה".

הפלוגה מאכלסת בשלב זה כ-15 אנשים: חיילים, מפקדים, סטודנטים ויועצים עם הכשרה בתחומי ניהול הידע, ניהול רשתות ודאטה אנליטיקה. הכוח המניע שלה הם שניים: סגן ליעד שוקרון המשמש מ"מ דאטה אנליסטים בפלוגת האנליסטים ורס״ב אלכס לידוגוסטר, ראש תחום BI וממלא מקום המ"פ.

"יש צורך בפיקוד בגוף שיעסוק במיצוי וניהול המידע הפיקודי: שימור המידע, הפורטלים של הפרויקטים, מערכות של ניהול משימות בקרה ומעקב, ארכיונים למיניהם", מסביר לידוגוסטר את היתרון של פלוגה שלמה של אנליסטים על פני קונספט האנליסט לכל מח"ט. "העולם רווי מידע, יש אתגר ענק בלקחת את המידע הענק הזה ולהפיק ממנו תובנות. היינו רוצים שכל החלטה תתקבל על בסיס מידע, לא רק על בסיס תחושות. זה החזון שלנו".

לגשר על הפער בין אופי אנשי המחשבים וצורכי המפקדים בשטח

לאורך השנים צה"ל אימץ טכנולוגיות מידע שונות, מנהלתיות ומבצעיות, אבל נראה שהעוצמה שיש בנתונים שנאספים במערכות הצבאיות הלכה והתבררה רק בשנים האחרונות. יחידות המודיעין היו הראשונות לאמץ את טכנולוגיות הפקת התובנות מנתונים; עכשיו מדובר בנתונים מסוגים אחרים שמובילים לתובנות מסוגים אחרים, לא בהכרח מודעיניות.

הנתונים שזורמים למערכת מגיעים ממאגרי מידע קיימים בצבא, ממאגרי מידע שמקימים בפלוגה וחלקם נאספים ידנית. "הלוואי שהכל היה אוטומטי", אומר לידוגוסטר, "איפה שחסר מאגרי מידע אנחנו מקימים. לפעמים עובדים ידנית. אקסל זו לא מילה גסה"

"תחשוב שאנחנו רוצים להיערך למבצע או להסלמה ועל כל האופרציה שזה דורש כדי לדעת איך להיערך אליה", מסביר שוקרון את גיבוש התובנות החדשות. "כמות המידע שצריך לאסוף מגורמי המטה השונים היא מטורפת והרבה מאוד זמן מושקע רק בזה. כשכל השאלות הגדולות מונגשות במספרים כמותיים, קבלת ההחלטות הרבה יותר איכותית והרבה יותר נכונה מול המצב. אנחנו קוראים לזה בעולם שלנו data driven organization - איך הארגון, במקרה הזה הצבא, מקבל את ההחלטות שלו על בסיס דאטה".

הנתונים שזורמים למערכת מגיעים ממאגרי מידע קיימים בצבא, ממאגרי מידע שמקימים בפלוגה וחלקם נאספים ידנית. אחת התוכניות היא לשאוב לכאן גם מידע ממערכות מודיעין. "הלוואי שהכל היה אוטומטי", אומר לידוגוסטר, "כרגע אין לנו סיכוי לבד כפלוגה קטנה בעולם הגדול הזה. אז יש בתי תוכנה ופיתוח במצפ"ן שאנחנו עושים איתם שיתופי פעולה. איפה שחסר אנחנו מקימים מאגרי מידע עצמאיים. ולפעמים אין ברירה ועובדים ידנית. אקסל זו לא מילה גסה, זה עדיף על היעדר מידע".

לדברי שוקרון, בדרך להגשמת החזון של החלטות שמבוססות יותר על מידע ולא על תחושות היה צריך להתגבר על הפערים בין אופי אנשי המחשבים וצרכי המפקדים בשטח, הרחק מהמזגנים. "הדבר הזה מאוד חדשני בצבא. עד היום הכירו דרך מאוד מסוימת לאיך כותבים קוד ואיך אוספים מידע ואיך עושים סייבר. וכאן, כל החיה הזו של פלוגת האנליסטים כבר לא חיה בבית התוכנה, אלא במקום שה-DNA שלו מבצעי. אם אני רוצה, אני יכול לגשת לקצין הקשר הפיקודי או לקצין האג"מ של הפיקוד ואם אני מספיק ארצה אני יכול ללכת למפקד הפיקוד בעצמו".

ה-MVP: מערכת מידע לתכלול זמן מבצעי בזמן אמת

מערכת הדגל שמפתחים בפלוגה מכונה "מיקוד דרום" – מערכת מידע לאלוף פיקוד דרום שמתכללת לעיניו את כל המידע המבצעי בזמן אמת ומציגה לו מידע מעובד וניתוחים של מידע מצטבר. המידע המבצעי שאלוף הפיקוד רואה בפועל מסווג, אבל לידוגוסטר לא חוסך במילים נלהבות לתיאור הטכנולוגיה שמאפשרת את איסוף והצגת המידע הזה: "יש כאן מספר עולמות תוכן מבצעי שמעניינים את מפקד הפיקוד. אז במקום שיטייל בין דיונים והערכות מצב ויאסוף מידע בדרכים מאוד ארכאיות, כל המידע הזה מונגש לו על גבי דשבורד של אפליקציה אחת, שהוא יכול לקבל ממנה תובנות מבצעיות".

סגן ליעד שוקרון ורס״ב אלכס לידוגוסטר (צילום: דובר צה"ל, יחצ)
מ"מ מחלקת דאטה אנליסטים סגן ליעד שוקרון וראש תחום BI ר"ב אלכס לידוגוסטר. הכח המניע של הפלוגה | צילום: דובר צה"ל, יחצ

מיקוד דרום היא מערכת בשלבי פיתוח ועם מוצר ראשוני שכבר נבדק. הרבה תקוות נתלות במערכת הזו, אבל בינתיים מדובר בפיילוט. אם הוא יצליח, דרכה של פלוגת האנליסטים תהיה סוגה בשושנים.

מערכת שנייה שמפתחים כאן נקראת בשם המרשים "מיקוד קיברנטי". בפועל מדובר במערכת מידע שמרכזת נתוני מערכות תקשורת מסוגים שונים ומציגה את הכשירות שלהן ותמונה חיה של התנהלותן: מי פעיל, מי בדרך לפרוש ומי מכסה איזה אזור. הלקוח כאן הוא חיל התקשוב ומפקד המערכה התקשובית בפיקוד דרום, וזו סביבה ידידותית לפלוגת האנליסטים, גם אם אולי קצת פחות קריטית להוכחת ההיתכנות שלה לעומת מיקוד דרום.

סא"ל גבאי אומרת שבעבודה מול פלוגת האנליסטים היא חובשת שני כובעים: באחד היא מובילה את הגדרת המשימות ותוכנית העבודה של הפלוגה, ומתעדפת את הבקשות שמגיעות לפיתוח מערכות חדשות; בכובעה השני היא גם לקוח של הפלוגה, שבונה עבורה את מערכת מיקוד קיברנטי.

מערכת הדגל שמפתחת פלוגת האנליסטים היא "מיקוד דרום", שמיועדת לאלוף פיקוד דרום שמתכללת לעיניו את כל המידע המבצעי בזמן אמת ומציגה לו מידע מעובד וניתוחים של מידע מצטבר

מיקוד קיברנטי כבר עברה טבילת אש אימונים ראשונה, או כמו שגבאי מכנה זאת – "התחככות". "התחככנו עם המערכת בתרגיל הפיקודי האחרון", היא מספרת, "עם היכולת שפותחה אנחנו יכולים להגדיר את הכשירות שלנו בצורה הרבה יותר טובה. ובסוף הכשירות הטכנולוגית היא הכשירות המבצעית של הפיקוד. מבחינתנו כבר יש הצלחה. אנחנו מאמינים בהצלחות קטנות ומתחילים בהצלחות כאלה. אני משערת שבסוף השנה נגיע להצלחה המשמעותית שלנו, שזה מיקוד דרום".

איך מודדים הצלחה של סטארט אפ פנים צבאי

האם יש הצדקה ארגונית ומבצעית לסטארט אפ הצבאי הזה שנקרא פלוגת האנליסטים? אם היה מדובר בסטארט אפ אזרחי התשובה היתה קלה למדידה: אם הוא מגייס כוח אדם, מגייס הון ומצליח להביא ערך ללקוחות – הוא מוצדק. יוזמי הפלוגה החדשה מבקשים להראות שבמושגים צבאיים פלוגת האנליסטים תעמוד בכל המדדים האלה, בעיקר בעניין הערך ללקוחות. את התקציב וכוח האדם הראשוני הם כבר גייסו, אבל בינתיים מדובר ב-POC ראשון.

למה בעצם לא לפתח את מערכות המידע החדשות ביחידות המתמחות של אגף התקשוב?
שוקרון: "כל גופי הפיתוח שיושבים במטכ"ל מפתחים עבור הפיקודים בלי להכיר אותם. תחשוב איזה יתרון זה שהלקוח מכיר את ראש צוות הפיתוח או את מנהל המוצר שלו, ופוגש אותו בחדר אוכל או בשקם. כשיחידה שנמצאת במרכז הארץ מפתחת כלי ניתוח מידע מבצעי לאוגדת עזה, והיא רוצה לצאת לאוגדה ללמוד מקרוב, זה סיפור מההפטרה, זה טיול שנתי. כשלי יש פרויקט מול אוגדת עזה אני יכול כל פעם לצאת לשם, לחוות את הלקוח המבצעי ולתת לו מענה. גם האפיון וגם הפיתוח קורים באותו מקום עם תשתית רחבה של אגף התקשוב".
לידוגוסטר: "הלקוח הוא חלק מצוות הפיתוח, הוא איתנו. זה משהו שלא היה נהוג או מקובל. כשאתה לוקח את קצין האג"מ מהפיקוד ורותם אותו, והוא אתך, רואה את הדבר הזה נולד, אז יש תהליך חשיבה ושאלות עסקיות שעולות. זה מדהים לראות את הדבר הזה".

פלוגת האנליסטים (צילום: דובר צה"ל, יחצ)
פלוגת האנליסטים. חיילים, מפקדים, סטודנטים ויועצי הכשרה בתחומי ניהול הידע, ניהול רשתות ודאטה אנליטיקה | צילום: דובר צה"ל, יחצ

את התובנות העמוקות באמת מפיקים באמצעות מערכות למידת מכונה (ML). אתם תשלבו טכנולוגיות בינה מלאכותית?
שוקרון: "זה חלק מהתוכניות של הפלוגה. בעתיד אנחנו רואים לנכון לשלב עתודאים, וכבר עכשיו אנחנו יודעים לשלב סטודנטים שמתעסקים בעולמות התוכן האלה של ML ו-AI. ככל שהפלוגה תגדל והמשאבים יגדלו נוכל לקבל כוח אדם שיודע להתעסק בתחומים האלה".

הסיסמה "אנליסט לכל מח"ט" בדרך להתגשם?
גבאי: "אנחנו נרצה שיהיו שלוחות של הפלוגה באוגדות - אנליסטים שיהיו מוצבים באוגדות ובסוף שהם ישתלבו באגפים השונים בפיקוד. בכל מקום שיש צורך מבצעי יש מקום לאנליסט שיתרגם את הצורך המבצעי ליכולת טכנולוגית".
שוקרון: "כדי להגיע לשם צריך שיהיה אנליסטים לפיקוד, אחר כך לאוגדה, אחר כך למח"ט. זה החזון".

איך הוחלט שפיקוד דרום יהיה הראשון ליישם את הפיילוט הזה?
גבאי: "זה היה מאמץ משותף שלנו ושל לוטם. הראשון שצועק 'אני' צריך לקחת את זה ולהתחיל לקדם את זה. מי שדחף את זה קדימה היה המפקד שלי, וזה פשוט להפוך חזון למציאות".