לאחרונה הסעירו את קהילת הטק נתונים חדשים מכמה מקורות שהראו את חוזקת ישראל בסצנת הטק העולמית ובמיוחד את התפקיד של האוניברסיטאות הישראליות כ"בתי גידול" של חדשנות.
בדירוג של חברת המחקר Pitchbook הופיעה אוניברסיטת תל אביב במקום השביעי ברשימה – קצת אחרי MIT ואוניברסיטת קולומביה – במספר היזמים שצמחו ממנה. על פי נתונים מסטנפורד, אוניברסיטת תל אביב מדורגת ראשונה עולמית במספר חדי הקרן האמריקאים שהקימו יזמים בוגרי המוסד בישראל, 16 במספר, מול 11 מהטכניון, וארבעה מהעברית.
זה די מדהים. מי האוניברסיטאות הלא אמריקאיות בהן למדו מייסדי יוניקורנים אמריקאים? @TelAvivUni מדורגת ראשונה בעולם עם 16 חדי קרן. ה-@TechnionLive חולק את המקום השני עם אוניברסיטת Waterloo וה-@HebrewU חולקת את המקום רביעי. עוד זווית להישג מרשים של היזמות הישראלית. @IlyaStrebulaev pic.twitter.com/lidcnyLBqb
— Inbal Orpaz (@inbalorpaz) April 27, 2022
מי שלא הופתע מהנתונים הוא זקי ג'אמל, מייסד ושותף מנהל בקרן ההון סיכון fresh.fund שמיום הקמתה רואה באוניברסיטאות מקור לעסקאות השקעה. "התחלנו כקרן להשקעות בסטארט אפים שיוצאים מהאקדמיה והתרחבנו בכלל להשקעות פרה-סיד, אבל אנחנו ממשיכים להתעניין באקדמיה ומאמינים בה כאסטרטגיית סורסינג", הוא מסביר.
"יש מגמה עולמית שמכירה ביזמות הסטודנטיאלית כקטליזטור מרכזי בקידום חדשנות. גם בישראל הושקעו כמה תוכניות שנועדו לעודד יזמות בקרב סטודנטים עוד במהלך הלימודים. המל"ג חילקה בנובמבר 2019 מענקים על סך 65 מיליון שקל למוסדות כחלק מתוכנית בשם 'הקמפוס החדש' שנועדה לחשוף ולהנגיש את עולם היזמות לסטודנטים וחברי סגל במהלך הלימודים".
לאחרונה fresh.fund יצאה למסע משלה למיפוי האוניברסיטאות הישראליות ותפקידן בשדה היזמות. "זהו פרויקט משותף שלנו עם AWS (Amazon Web Services) ו-DreamIT במסגרתו ימופו כלל המיזמים של סטודנטים ובוגרי מוסדות הלימוד האקדמיים המובילים בישראל", נכתב במסמך שפרסמה הקרן ושמסביר את המחקר. "הפרויקט ישמש כמדד לזיהוי חדשנות ויזמות במוסדות השונים בארץ".
המוסד הראשון עליו נעשה מיפוי: אוניברסיטת רייכמן. "מהנתונים עולה כי למעלה מ-300 סטארט אפים הוקמו על ידי סטודנטים ובוגרי האוניברסיטה ב-20 שנות פעילותה, כ-110 הוקמו תוך כדי הלימודים ועד שנתיים מסיומם. סך הגיוסים של אותן חברות עומד על 4.8 מיליארד דולר, ובין המיזמים שיוצאי אוניברסיטת רייכמן הקימו, 14 חברות מוגדרות כיונקורנס".
יתרה מזאת, fresh.fund מעריכה כי "מעל 45% מהיזמים הכירו את השותפים שלהם לדרך במסגרת התואר". בין החברות שמוזכרות במחקר, פלייטיקה, eToro, אובר-וולף, Appsflyer, מליו, AVO, אורקה, טוק-ספייס, זברה מדיקל, איירון סורס ואחרות.
"המיזמים של בוגרי האוניברסיטה הם בעיקר מסוג מסוים, ראינו כמות יחסית גדולה של מיזמים בוורטיקלים של תוכנה, אי-קומרס, מרקטינג, וסייבר, והרשימה תואמת את התארים וההתמחויות שיש ברייכמן", מסרה אביה ויינר חן, מנהלת השותפויות של הקרן ועורכת המחקר. "לעומת אוניברסיטת רייכמן, ההערכה שלנו היא שבמוסדות המובילים האחרים (האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, לדוגמה) אנחנו ככל הנראה ניתקל בסטארט אפים יותר טכנולוגיים מתחומים כמו רפואה, חומרה ותוכנה ובחברות יותר ותיקות".
"אוניברסיטת רייכמן בהחלט הצליחה למשוך סטודנטים שמתעניינים ביזמות בזכות תוכנית Zell, ובית הספר החדש ליזמות אבל אי אפשר גם להתעלם מהמעמד הסוציו אוקנומי של הסטודנטים במוסד שיש להם זמן, 'גב' לעסוק ביזמות, נטוורק ולעיתים גם צ'ק ראשון", מסכם ג'אמל. הבאה בתור בפרויקט המיפוי: האוניברסיטה העברית.