שלי בלוך, מייסדת קהילת FemTech Israel (צילום: מור קצמן)
מייסדת קהילת FemTech Israel שלי בלוך. "חדשנות שפונה לצרכים של נשים" | צילום: מור קצמן

"הרבה זמן הרגשתי כאילו אני הפמיניסטית בחבורה, וכמה שחיפשתי לא מצאתי לזה ביטוי מקצועי. המשכתי להתעצבן כל פעם שנתקלתי בעיצוב מוצר לא מותאם מגדרית, כמו אפליקציית מעקב מחזור שאומרת לי 'עקוב אחרי המחזור שלך'" - כך אומרת שלי בלוך, מעצבת שעוסקת ב-UX ופרודקט. להבדיל מרבות מאיתנו שמתמרמרות בשקט או לכל היותר מסתפקות בפרסום בפייסבוק או בטוויטר, בלוך עשתה מעשה: היא הקימה את הקהילה המקצועית FemTech Israel - Technology & Innovation For Women שמיועדת לקידום תחום ה-Female Technology - טכנולוגיות, שירותים ומוצרים שנועדו לפתור, לסייע ולהקל בסוגיות שעל סדר היום הנשי.

"פמטק בקצרה זו טכנולוגיה שקשורה לרפואת נשים. זאת ההגדרה השכיחה והפשוטה. אנחנו מתייחסות לזה בצורה יותר מעמיקה", אומרת בלוך. "זו גישה שהיתה צריכה להיות מובנת מאליה, גישה מקצועית בעולמות הטק, מתוך הבנה שמוצר טוב הוא מוצר שמתאים למגוון רחב של משתמשים. וכמו שאנחנו יודעים לדרוש ממעצבים להתאים טכנולוגית את המוצר לפי גילאים או מיקום גיאוגרפי, צריך גם לדעת להתאים את המוצר לצרכים של כל המגדרים".

דו"ח של סוכנות האנליטיקה FemTech Analytics מדצמבר האחרון אמד את ההשקעות הגלובליות בתחום ב-40 מיליארד דולר ב-2020. הדו"ח חזה צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) של 13.3% עד 2025. לפי הדו"ח, חלק הארי של החברות בסקטור פועלות בתחומי ההריון וההנקה או מערכת הרביה ומניעת ההריון (38%). בלוך, כאמור, מבקשת להשתמש במונח פמטק בצורה רחבה יותר, שמוציאה אותו אל מעבר לגבולות הרפואה והבריאות.

(מקור: FemTech Analytics, דצמבר 2021)

לדברי בלוך, פמטק הוא "ברמה הכי פשוטה, כל הטכנולוגיה ומוצרי החדשנות שפונים לצרכים של נשים". עם אלו היא מונה לדוגמה אפליקציות בתחומים כאבטחה, הכרויות בטוחות לנשים, לחצני מצוקה לנשים במערכות יחסים אלימה ואפילו מערכת שמסייעת לנשים להכין את עצמן לראיונות עבודה. ראיית הפמטק כתחום שממוקד ברפואת נשים הוא לדבריה גם הסיבה למחסור בנתונים עדכניים לגבי השקעות בישראל. אלו אוגדו עד כה בעיקר תחת הכותרת פארמה או הלת'טק. אבל איך שלא הופכים את זה, גם הדו"ח של FemTech Analytics מצביע על חסם מרכזי שגם בלוך מזהה כמה שמונע מהתחום לממש את הפוטנציאל שלו: היעדר השקעות.

מה הבעיות שזיהית ושדחפו אותך להקים את קבוצת וקהילת FemTech Israel?
"אם יזמת בתחום הפמטק רוצה לייצר פתרון טכנולוגי, למשל סביב וסת, אין לה נתונים בשביל זה כי מידע נאסף רק על גברים. אחרי שהיא אספה מידע, היא פונה למשקיעים כדי לגייס כסף ולבדוק היתכנות מוצרית - ואז לא נעים לה לדבר עם המשקיעים. בהמשך היא צריכה לגייס עובדים, ואז היא צריכה לחפש מעצבת או איש UX שיהיו מוכוונים ללמוד את החוויה של האישה".

"המדינה צריכה לעודד חדשנות שעוסקת במניעת פגיעה בנשים במקום בטיפול"

השבוע, ביום האישה הבינלאומי, קהילת FemTech Israel תציין שנה להקמתה בכנס מקצועי בשיתוף Google for Startups תחת הכותרת "פיתוח ועיצוב מוצרים בראייה מגדרית". הכנס יארח דוברות בנושאי עיצוב מוצר וחוויית משתמשת מזוויות כמו AI, כתיבה שוויונית והנדסת אנוש - כולם מתוך ראייה של כלל המשתמשות והמשתמשים במוצר.

נועם פיינשטיין, מנהל פעילות הקמפוס של Google אמר לקראת הכנס: "תמיכה בתחום הפם טק הוא עוד מאמץ שאנחנו עושים כדי לשנות את מצב הנשים באקוסיסטם הישראלי. כיום בקמפוס, אנחנו עוזרים לסטארטאפים בבעלות נשית או משותפת, ערוצי הרשתות החברתיות של Google for Startups עוזרים לעורר מודעות בקרב נשים וגברים גם יחד ואנו אף מתכוונים להשיק בקרוב תוכנית חדשה המיועדת לסייע לסטארטאפים בהובלת נשים לצמוח ולגדול."

"פמטק זו לא סוגיה לנשים פמיניסטיות ולא רק סטנדרט מקצועי אחר, יש פה גם המון כסף על הרצפה", טוענת בלוך. "אחרי הקורונה אנשים מחפשים משמעות בעבודה, ומחפשים מקומות שטוב להם בהם. אני רוצה לנצל את המומנטום הזה ולהגיד בואו ניצור מוצרים שמשמעותיים לנו, אנחנו חייבים לעבוד על זה ביחד, כי הפלואו של המוצרים כרגע רצוף בכשלים".

בלוך: "חסרים בתחום נתונים עבור משקיעים. לצפות ממשקיע לשים את הכסף במקומות הפחות מוכרים זה לא ריאלי. לרשות החדשנות יש את המשאבים, האנשים, הכלים והכסף להפנות לטיפול בחסמים"

כשל מרכזי שעליו מצביעה בלוך הוא המודל העסקי של הפעילות בתחום: "למה שעיריית תל אביב לא תשלם על אפליקציה שמנגישה את השירותים העירוניים לנפגעות תקיפה מינית?", היא שואלת. "כמה כסף עולה לשמור על נפגעת תקיפה מינית בבית בארבעת החודשים האלו כמה עולה לקהילה אשפוז פסיכיאטרי וקצבאות נכות וטיפול ושיקום של נפגעת מין? למה שהמדינה לא תשלם על זה? תפיסת המודל העסקי היא חסם והוא צריך להשתנות. אם המדינה רוצה לחסוך עלויות אשפוז שתעודד יזמות שעוסקת במניעה במקום בטיפול".

את מרגישה שגופים ציבוריים כמו רשות החדשנות לא עושים מספיק כדי לעודד פמטק?
"אני לא בעמדה לשפוט, אבל אני כן יכולה להגיד שזה לא משהו שישתנה מעצמו, זה לא משהו שהשוק החופשי יתקן בעצמו. יש מחסור בסיסי מובהק בנתונים כך שברור למה שמשקיע לא יקח על עצמו לממן אפליקציה של לחצן מצוקה לנשים במערכת יחסים אלימה לעומת עוד פיתוח בעולמות הסייבר. לצפות ממשקיע לשים את הכסף במקומות הפחות מוכרים זה לא ריאלי. אבל אנחנו כחברה, כמערכת, או כגוף שרואה את עצמו כמכוון מטרה צריכים לתת על זה את הדעת.

"כל החסמים האלו עובדים יחד וזה לא משהו שיקרה מעצמו. אנחנו צריכים להבין, כחברה, שנדרש מאיתנו ללמוד את התחום. אני יכולה להגיד מה החסמים לדעתי, אבל לרשות החדשנות יש את המשאבים, האנשים, הכלים והכסף להפנות אותם. אין שום סיבה שלא תהיה יזמות חזקה בעולמות הפמטק. מדובר בכמות מטורפת של לקוחות, רוב ההחלטות הצרכניות בבית נעשות על ידי נשים. נשים מנהלות את התורים של בני המשפחה באפליקציות של קופות החולים. זו פשוט תשומת לב שלא נמצאת במקום הנכון. וצריךל שרשות החדשנות תיקח אחריות כגוף מכוון.

"זו לא אמירה זרה להגיד שיש דומיננטיות גברית בכנסים ובקרב משקיעים ומקבלי החלטות במגזר הציבורי. אנחנו יודעים שיש ניסיונות להתמודד ושיש תוכניות, קהילות ומענקים. מה שאני אומרת הוא שאם מקדמים נשים זה לא קשור למוצרים, אלא מתחבר יותר לנשים יזמיות שיפתחו יותר את תחום הפמטק. אבל אנחנו צריכים את המודעות והתמריצים כדי לבחון בפרספקטיבה מגדרית את השירותים שאנחנו מספקים ואת המוצרים שאנחנו בונים ומעצבים".

"יש פה שוק פעיל של לקוחות ובעיה שמחפשת פתרון"

הקשיים שבלוך מתארת אינם מפתיעים. לפעמים נראה כי למרות ההתקדמות במודעות ל"סוגיות נשיות" ומהפכת ה-MeToo, עדיין לחצי מהאוכלוסייה קשה להתמודד עם בעיות שמאפיינות את חציה השני. תודה לאל שנפטרנו מפרסומות לתחבושות הגייניות וטמפונים שמציגות וסת בצבע כחול ונשים מאושרות שמדלגות בשדה בזמן מחזור. אך למרות זאת, גברים רבים עדיין נרתעים מלדבר על וסת ומחזור ובעיות רפואיות של נשים עדיין נחשבות לטאבו.

מייסדת ומנכ"לית אלגאמד תרפיותיקס אפרת רמתי (עיבוד: ליה יפה)
מנכ"לית אלגאמד תרפיותיקס אפרת רמתי. "החלטתי לדבר על יובש בנרתיק באופן ישיר" | עיבוד: ליה יפה

דוגמה לבעיה כזו היא יובש בנרתיק, שנפוצה אצל נשים בכל הגילאים. הפתרון הגינקולוגי הנפוץ הוא נטילת הורמונים, אך ישנן נשים שלא מעוניינות בהורמונים ויש גם מי שלא יכולות ליטול אותם מסיבות רפואיות. סטארט אפ הביוטק אלגאמד תרפיותיקס של היזמת והמנכ"לית אפרת רמתי פיתח מוצר מבוסס ג'ל שנועד לסייע לנשים להתמודד עם בעיית היובש בנרתיק.

איך מגייסים כסף למוצר כזה?
רמתי: "הכסף הראשון הגיע מאנג'לים, מחברים של חברים. דיברנו איתם והם הלכו וחקרו וגילו שיש נשים קרובות אליהם שסובלות מהבעיה. בגדול, אין משקיעים שרוצים להשקיע בפמטק בארץ. וזו ישראל, שהיא מספר 3 בעולם בפיתוחי פמטק, ועדיין כמות ההשקעות פה היא מזערית לעומת מה שמתחיל לקרות בעולם. יש הזדמנות בישראל כי השווי של החברות הוא בדיסקאונט לעומת העולם. יש פה שוק של מיליוני נשים עם בעיות אמיתיות שמשקיעות כסף, אלפי דולרים כל שנה, כדי לפתור את הבעיות האלה. זה שוק פעיל של בעיה שמחפשת פתרון. ביום שלגברים ייפול האסימון יתחילו להבין מה השווי האמיתי של החברות".

ציינתי בפני רמתי את הדמיון שלה לדמויות של גרייס ופרנקי (בגילומן של ג'יין פונדה ולילי טומלין) בסדרת הנטפליקס שנושאת את שמן: בעונה השלישית של הסדרה השתיים מוציאות ליין של צעצועי מין המותאמים ארגונומית לנשים מבוגרות, ונתקלות בקשיי גיוס הון מבנקאים שמתקשים לעכל את הצמד ואת היוזמה המקורית. רמתי השיבה שאני ממש לא הראשונה שאמרה לה את זה.

רמתי: "קיבלנו פידבק ממשקיעים שיש יותר מדי שימוש במילה ואגינות. ראיתי על פני המשקיעים שמביך אותם לדבר על העניין הזה. מי שרוצה לנהל חברה בתחום הזה חייבת להאמין שצריך לדבר על זה"

אז איך גייסת בסוף?
"פנינו למימון המונים בפלטפורמה של פיפלביז. כששלחנו את דף הגיוס בתחילת הקמפיין לחברים, קיבלנו פידבק שיש יותר מדי שימוש במילה ואגינות. וזו דילמה קיימת. דיברתי עם הרבה משקיעים על הדרך, וראיתי על הפנים שלהם שמביך אותם לדבר על העניין הזה. יש פה שאלה על הדרך שבה את הולכת: האם אני חסה על גברים ומסבירה את הבעיה בעולם של דימויים, או שאני מדברת באופן ישיר. אני בחרתי באופציה השנייה. מי שרוצה לנהל חברה בתחום הזה חייבת להאמין שצריך לדבר על זה. אני רואה בזה שליחות. גם אנשים שדיברתי איתם ולא נתנו לי כסף, אני יודעת שנשאר להם משהו מהדברים שאמרתי. אני לא רוצה להקטין את הבעיה כדי למצוא חן בעיני גברים".