חופי ים מוזהבים ודיונות חול מצד אחד, איזור תעשייה, מוסכים ומשאיות מצד שני, וגדר הגבול עם רצועת עזה באופק - זו התפאורה שתארח היום את אירוע Demo Day של אקסלרטור הסטארט אפים באשקלון. רחוק מהאווירה של משולש הקורקינט או שדרות רוטשילד בתל אביב, האקסלרטור הדרומי שמפעיל השב"כ בשיתוף משרד המודיעין, יחשוף השבוע את חמשת הסטארט אפים שהארגון החשאי בחר לשתף איתם פעולה.
המכנה המשותף לכל החברות כאן הוא השימוש הכפול שאפשר לעשות בטכנולוגיות שלהן: גם שימושים מסחריים אזרחיים, אבל גם שימושים ביטחוניים. זו היתה הסיבה שהן נבחרו להשתתף באקסלרטור השב"כ, שמתנהל באשקלון תחת מעטה חשאיות. קוראים לו Downtown או פשוט האקסלרטור הדרומי, וכל אחת מהחברות שמשתתפות בו עשויה למצוא את השב"כ בין לקוחותיה, אבל גם הרבה גופי ביטחון מהעולם. ולפי מוצרי החברות נראה שלישראל יש הרבה לתרום לביטחון העולמי מעבר לסייבר התקפי.
50 חברות ניגשו לקול הקורא שפרסם השב"כ להשתתפות באקסלרטור. אחרי שלושה סבבי סינון נותרו שמונה חברות שהוצגו לשיפוטה של ועדת בחירה, שכללה בכירים בשב"כ לצד נציגי ההון סיכון. היו שם ויכוחים לוהטים. אנשים שלוקחים סיכונים של חיי אדם כל יום התלבטו אם לקחת סיכון עם סטארט אפ כזה או אחר. התוצאה הסופית היא חמישה סטארט אפים מעניינים במיוחד.
חברת מיינדזוויו (MindsView) פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לרופא מנתח להרכיב משקפי מציאות רבודה (AR) בעת הניתוח, לצלם את מהלך הניתוח ולקבל הנחיות והדרכה מרופא מומחה מרוחק. המומחה רואה ושומע את כל מה שהמנתח רואה וגם יכול לסמן לו נקודות ואיזורים שיוצגו למנתח בשדה הראייה. החברה נמצאת כעת בעיצומו של ניסוי הוכחת היתכנות (POC) בבית החולים איכילוב. השימושים עבור גוף בטחוני ברורים, כמו הפעלת סוכנים עם משקפי AR שנראים תמימים לחלוטין, אבל מסמנים לסוכן מבוקשים בשדה הראייה.
שניה היא חברת Qpower, שמפתחת שבבים זעירים שמאפשרים להפוך חפצים יומיומיים לחכמים: ציוד ספורט, תיקים, מארזי מזון, מכשירים רפואיים. הטכנולוגיה המוטמעת בהם מאפשרת להם לחוש את הסביבה, לקבל הוראות קוליות, לקצור אנרגיה מרשתות, אפילו לעשות עיבודי AI מקומיים. הטכנולוגיה אזרחית במהותה, אבל מישהו הבחין ביכולת לגרום לחפצים אקראיים לשמוע קולות ודיבורים, וזה הוביל ל-POC עם השב"כ.
הרחפן הזעיר של פלייז רובוטיקס יודע לנחות על קירות אנכיים ולהצמיד אליהם חיישנים כמו מיקרופונים, מצלמות וידאו או חיישני תנועה, ואוסף אותם בסיום המשימה. מנכ"ל החברה רון שפרן: "את הסקייל הגדול אנחנו מתכוונים לעשות בעולם האזרחי"
חברת Quadpole פיתחה טכנולוגיה של רחפנים שקשורים כמו עפיפונים בחוט. הרחפנים ממריאים מהמלונה שלהם באופן אוטומטי, עולים לגובה 200 מטר כשהם קשורים בכבל שמספק חשמל ומעביר את המידע הנאסף, ויכולים לשהות בשמיים שעות ארוכות. שליטה מרחוק מאפשרת לנתק את הרחפנים מהכבל ולשלוח אותם למשימות צפייה ואיתור במקומות אחרים. השימוש הביטחוני מובן מאליו.
על שתי החברות האחרונות הסתכלנו קצת יותר מקרוב. פלייז רובוטיקס (Flyz Robotics) לוקחת את טכנולוגיית הרחפנים למקום חדש: הדרובוט שלה, כפי שהיא מכנה את הרחפן הזעיר (250 גרם) שפיתחה, יודע לנחות על קירות אנכיים ולהצמיד אליהם חיישנים כמו מיקרופונים, מצלמות וידאו או חיישני תנועה. בסיום המשימה הרחפן יכול לחזור ולאסוף את החיישן. יש לזה שימושים אזרחיים מעניינים, אבל גם לא מעט שימושים ביטחוניים.
פלייז רובוטיקס הוקמה ב-2020 בידי המנכ"ל רון שפרן וה-CTO איתמר בן שלום. "המוצר שלנו דואלי לחלוטין", אומר שפרן, "יש לו אפליקציות ביטחוניות מובהקות אבל את הסקייל הגדול אנחנו מתכוונים לעשות בעולם האזרחי". שימוש אזרחי כזה עומד להיבחן בקרוב בשיתוף פעולה עם ביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב, במסגרתו פלייז תציב חיישנים לניטור זיהום אוויר בנקודות קשות גישה. "אנחנו חוסכים עלויות כוח אדם ומאפשרים להגיע לקיר בקומה שלישית או לארובה, מקומות שקשה לשלוח אליהם אדם", אומר שפרן.
ובכל זאת, התחום הביטחוני הוא שמעורר את הדמיון: דרובוט במשקל 250 גרם שטס ליעד חשוך מעבר לגדר, מצמיד חיישן שהשתיקה יפה לו במקום ששום מסתערב לא היה חוזר ממנו, ואוסף אותו בלילה לאחר מכן. איש לא ראה, איש לא שמע, אנשי הדממה 2022.
הסטארט אפ החמישי באקסלרטור הוא חברת קומבטיקה (Combatica), שמפתחת סימולטור לאימונים קרביים. פלטפורמת המציאות המדומה (VR) נראית אולי כמו סצינה ממשחק Half-Life: Alyx אבל היא מדמה בדיוק רב מצבי חירום אמיתיים, התמודדות מול מפגעים באירועי טרור ותחקור חשודים בסגנון פאודה. המערכת משתמשת ב-AI מתוחכמת כדי להפעיל את המחבלים בסימולציה, גם בקרבות אבל גם בחקירות. כלי הנשק בידיים של המתאמנים הם לא בקרי משחק אלא כלי נשק אמיתיים שהוסבו לירי וירטואלי. המטאוורס של כוחות הביטחון.
קומבטיקה הוקמה בינואר 2021 בידי שלושה יוצאי צבא צעירים - יאיר רוטנברג, איתי ברסי ואראל הרצוג – שיישמו את הידע שרכשו במעבדה לפיתוח סימולטורים של אגף התקשוב בצה"ל. "המטאוורס הוא רעיון שמארק צוקרברג רכב עליו, אבל למעשה עולמות וירטואליים עוזרים לנו לדמות סיטואציות בעולם פיזי שקשה מאוד לדמות אחרת", אומר רוטנברג, המנכ"ל. הוא מביא כדוגמה פיגוע דריסה, שלא ניתן לשחזר במלואו בשטח. או אימון מהיר של יחידת SWAT לפני כניסה למגע עם חוטפים, עם הדמיה מדויקת של הבניין בו נמצאים החוטפים.
ברסי, המשמש כ-CTO, אומר שהסימולטור של קומבטיקה מכיל יותר מאימון ירי בלבד: "חלק ממה שהוא עושה זה להכין את האנשים להלם של אירועי פיגוע, לדעת איך לקבל את ההחלטה הנכונה בזמן נורא קצר. אני יכול לתרגל אותך ליום רגיל ואז ליצור את הכאוס הכי גדול שראית בחיים. באמצעות בינה מלאכותית אנחנו מדמים את התנהגות המחבל, אתה יכול לדבר איתו והוא יכול לשקר לך. ואני נותן לך פידבק - עשית טעויות פה ופה, היית צריך לתחקר אותו באופן שונה".
איתי ברסי, ה-CTO של קומבטיקה: "הסימולטור מאפשר להכין את האנשים להלם של אירועי פיגוע כדי לקבל את ההחלטה הנכונה בזמן קצר. באמצעות AI אנחנו מדמים את התנהגות המחבל. אתה יכול לדבר איתו והוא יכול לשקר לך, ואז נותנים לך פידבק"
לא קשה להבחין עד כמה אנשי השב"כ ומנהלי האקסלרטור מתלהבים מהטכנולוגיה של קומבטיקה. כל גיימר שמבלה כמה שעות ביום בלחימה בחיילי אויב במשחק Onward היה מתלהב לא פחות מהם. התחושה היא אמיתית, הסכנות מוחשיות, רמות האדרנלין מטורפות. אבל מאחורי כל זה נמצא גם שיקול דעת מקצועי: שיתוף הפעולה של קומבטיקה עם מתקן האימונים המתקדם של השב"כ עשוי להוביל לא רק לשיפור הרמה המקצועית של אנשי השטח, אלא גם למוצר שיתחרה בשוק בינלאומי גדול.
"להתאים את הפיתוח לצורך הביטחוני בלי לדרוס אותו"
ג' מהשב"כ הוא במידה רבה האדם שאחראי למאמץ הארגון לקלוט טכנולוגיה וחדשנות. הוא הצטרף לשב"כ ב-1995 אחרי השירות הצבאי, עשה תפקידים מבצעיים ותפקיד בן שלוש שנים בחו"ל, ואחר כך פיקד על יחידה שעובדת עם המוסד. בשלוש השנים האחרונות הוא סגן ראש אגף המטה של השב"כ, עוסק בבניין הכוח ובחיבור בין עולם המבצעים לעולמות הטכנולוגיה.
המדיניות של ראש השב"כ רונן בר ושל קודמו נדב ארגמן הציבה את הטכנולוגיה במקום חשוב בסולם העדיפויות, מה שמתבטא בתקציבים ובכוח אדם. באגף המטה הוקמה היחידה המכונה הגראז', שמטרתה לטפח טכנולוגיות חדשות באמצעות תמיכה בסטארט אפים פרטיים. פעילות אחרת במטה מעודדת יזמות וחדשנות פנימית של עובדי השב"כ.
"החדשנות מייצרת את הדחיפה, את סובלנות המנהלים הבכירים לרעיונות שמגיעים מלמטה, את היכולת לאפשר לנו לטעות", אומר ג'. "יש עולם מטורף, עצום בגודלו, של טכנולוגיות עם שימוש כפול, שהווקטור המרכזי שלהן הוא אזרחי, והרעיון הוא לתפוס שהן יכולות לשרת גם צרכים שלנו".
למה לא לקחת פשוט טכנולוגיה שקיימת על המדף?
"יש לנו גם כלי כזה, של סקאוטינג שמתאים לטכנולוגיות בשלות. אבל חיפוש החדשנות מסתכל על שכבה יותר נמוכה באבולוציה של הרעיון. אתה לא רואה על המדף את הרעיונות שלא הגיעו למדף. אם אני מוצא את שביל הזהב בין מה שהסטארט אפ רוצה ואיזה shift שאני עושה לו לצרכים שלי בלי לדרוס אותו, בסיום התהליך אפשר להטמיע את הטכנולוגיה שלו בארגון. אם הסטארט אפ היה ממשיך בציר שלו, הסיכוי שהיינו נפגשים בסוף התהליך עם מוצר שמתאים לי היה נמוך יותר".
ג', סגן ראש אגף המטה של השב"כ: "אתה לא רואה על המדף את הרעיונות שלא הגיעו אליו. אם אני מוצא את שביל הזהב בין מה שהסטארט אפ רוצה ואיזה shift שאני עושה לצרכים שלי, בסיום התהליך אפשר להטמיע את הטכנולוגיה בארגון"
פעילות הגראז' של השב"כ החלה באקסלרטור בשיתוף קרן TAU Ventures של אוניברסיטת תל אביב, שבימים אלו מקיים את מחזורו השביעי. יותר מ-1,000 חברות הגישו מועמדות עד כה, מהן נבחרו לכל מחזור כחמש-שש חברות, שגייסו יחדיו הון מצרפי של יותר מ-150 מיליון דולר.
"שיתוף הפעולה עם TAU ברור מאליו", אומר ג', "קרוב למטה השב"כ, בבועה של הבועה של מדינת תל אביב. אנחנו צריכים להיות גרועים כדי להיכשל בזה. אבל שב"כ הוא לא רק בתל אביב, אלא מתמודד גם בעזה, סיני, איו"ש ובכל הזירה הישראלית".
מכאן נולד רעיון האקסלרטור הדרומי, ניסיון משותף עם משרד המודיעין להביא חדשנות לפריפריה, ולהביא את הסטארט אפים קרוב למקום שבו עשויים להיות הלקוחות שלהם. הסטארט אפים עובדים מול שותפי פיתוח במרכז הדרומי של השב"כ ועושים את ה-POC עם יחידות הארגון בדרום וצורכיהן. "העולם היום הוא עולם טכנולוגי של 'מנגד'", אומר ג', "פעם היינו שוהים בשטח, היום אתה חייב טכנולוגיה שתנגיש ללוחמים את הכניסה, היציאה ואת העבודה ביעד". כל אחת מהחברות באקסלרטור הדרומי עונה בדרך כזו או אחרת על הצורך הזה.
ישראל פיתחה טכנולוגיות מתקדמות כדי להתמודד מול בלונים ועפיפונים ובני נוער שמיידים אבנים, אבל ע' אומר שהפלסטינים הופכים יותר טכנולוגיים: "לפני 15 שנה הם היו גונבים פצמ"רים או מבריחים קטיושות, אבל היום התעשייה הצבאית הפלסטינית מייצרת חימוש מדויק. בכ-50 ימי הלחימה של צוק איתן נורו 5,000 פריטי אמל"ח על מדינת ישראל. בתשעת ימי הלחימה בשומר חומות נורו על אשקלון לבדה 1,000 פריטי אמל"ח. אנחנו רוצים להיות לפניהם וההשקעות בתחומים הטכנולוגיים גדלות בקצב לא ליניארי".
למה זה כאב ראש שלכם? לא צה"ל אמור לתת לזה תשובה?
"צה"ל מסתכל על עזה בפורמט של צבא, שב"כ מסתכל בפורמט אחר לחלוטין, שעיקרו סיכול טרור. השילוב בין הפורמטים הוא שילוב מנצח. אני מנהל במערכת 20 שנה ואני לא חושב שאי פעם שיתופי הפעולה בין אמ"ן, מוסד ושב"כ היו טובים כמו בתקופה הזו".
"פעם התעשיות הביטחוניות הובילו את הטכנולוגיות, היום יש שינוי"
האקסלרטור הדרומי של השב"כ מנוהל בידי מרכז החדשנות SOSA שפועל בדרום תל אביב ומסייע לחבר בין חברות ותאגידים לבין סטארט אפים. פעילות האקסלרטור מנוהלת בידי אל"מ (במיל') דודי רוקח, שותף מנהל ב-SOSA ובעבר רמ"ח אמל"ח בזרוע היבשה בצה"ל. "קרה משהו בעולם", אומר רוקח, "אם פעם התעשיות הביטחוניות הובילו את הטכנולוגיות, היום יש שינוי. אם נשאיר את זה ככה אז בעוד עשר שנים נהיה בלי חדשנות. כל אוסף הילדים שתראה פה אומר שקורות בעולם האזרחי מהפכות דרמטיות".
יזמי האקסלרטור מתכנסים אחת בשבוע ליום פעילות משותפת באשקלון, שכולל הרצאות מאנשי מקצוע וליווי וייעוץ של מנטורים. בנוסף, האקסלרטור מלווה את הסטארט אפים בפיתוח ה-POC עם השב"כ, מייעץ בבניית תוכניות עסקיות ופיננסיות וגם מכין אותם לדמו דיי, שיתרחש השבוע. וכן, יש גם תקציב מחקר צנוע של 50 אלף דולר, שעבור מרבית החברות זה הון עתק בשלב חייהן הנוכחי.
התפקיד של רוקח הוא דו-ראשי: מצד אחד הוא מסייע ליחידות בשב"כ להגדיר את הצרכים שלהן ולתרגם אותם לטכנולוגיות שניתן לגייס בעולם האזרחי; מהצד השני הוא צריך להנגיש את העולם הביטחוני להייטקיסטים שלא מרגישים איתו בנוח. "השב"כ מפחיד אותם בגלל ענייני רגולציה. הם לא יודעים איך לקבל אישור כניסה לקריה, איך להוציא מספר ספק במשרד הביטחון. אז אני יוצר את הממשק לילדים", הוא אומר.
יש חברות שנרתעות מהתחומים הביטחוניים כי זה עלול לפגוע בסיכויים להצליח בשוק האזרחי?
"במשך ששה חודשים אין עליהם פיקוח של האגף לפיקוח על היצוא (אפ"י) במשרד הביטחון. המשרד איפשר להם להיות 'לא נגועים' בשלב הניסוי והטעיה. ההתקשרות שלהם היא בכלל מול SOSA כך שיש להם גם design partner וגם גוף בינלאומי שנותנים להם יתרונות. אם השב"כ מחליט בסוף שהוא לא רוצה, הסטארט אפ ממשיך בדרכו".
"חשוב לי לא לפגוע בגיוסי המשך גדולים ומשמעותיים בעולם האזרחי", אומר שפרן מפלייז רובוטיקס. "מה שקורה באוקראינה משך משקיעי VC, שבעבר סלדו מהשקעות בביטחון, לגלות התעניינות בתחום. אם מתנהלים נכון במשחק הזה של מוצר דואלי, ולא עושים טעויות כמו אחרים שעובדים עם מדינות או ארגונים פחות לגיטימיים, אז אפשר להרוויח מהדואליות הזו".
לראות את הצרכים של הלוחמים בשטח
עבור השב"כ, יתרון מרכזי של האקסלרטור הדרומי הוא הבאת טכנולוגיה למרחב הדרומי של הארגון. "זה אחד המרחבים המאותרים של השב"כ. כולנו מבינים את המורכבויות ברצועת עזה וזו עבודה שונה לחלוטין ממרחבים אחרים", אומר ג'. לדבריו הדרישה הגיעה מהשטח, מאנשי המרחב שרצו שההייטקיסטים יכירו את הצרכים שלהם בשטח.
"אנחנו גאים בשיתוף הפעולה עם השב"כ ושמחים להשקיע משאבים בפרויקט חממת הסטארט אפים באשקלון, שמשלב בין פיתוח לוחמת מודיעין וסייבר תוך עשייה חברתית שתומכת בתושבי הדרום", נמסר משר המודיעין אלעזר שטרן, שמשרדו הוא הגוף הממשלתי שמתקצב ותומך בפעילות האקסלרטור.
"מבחינה עסקית זו טעות להיות פה", אומר רוקח בהתרסה, "אבל מהותית יש שתי סיבות טובות להיות פה: האחת היא ציונות, שבראייה ארוכת טווח תביא לשינוי פה, והשנייה היא הקשר עם הלוחמים, שחשוב לסטארט אפ ומוסיף ערך".
המשרדים של קומבטיקה ממוקמים בפתח תקווה והנסיעה השבועית לאשקלון דורשת מאנשיה מאמץ, אבל מנכ"ל החברה רוטנברג אומר שהגישה למתקן האימונים של השב"כ שווה את זה: "הידע שצברנו בחודשיים האחרונים, אין שני לו", הוא אומר. "היה קצת חשש בגלל הנסיעות בתחילה. לא אכחיש, אשתי כמעט הרגה אותי. גרנו בירושלים, עברנו לראש העין כדי להיות קרובים למרכז ואז התקבלנו לאקסלרטור באשקלון". בטווח הארוך, קומבטיקה, והחברות האחרות באקסלרטור, מקוות שאשקלון תהיה המקפצה שלהן לעמק הסיליקון.