מרבץ ליתיום מהחלל (צילום: ASTERRA, יח"צ)
מרבץ ליתיום מהחלל. הרדאר מחפש תכונות חשמליות של החומר ולכן מתאים לזיהוי ליתיום | צילום: ASTERRA, יח"צ

אם ליתיום הוא הזהב החדש אז חברת אסטרה (ASTERRA) הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאתר מרבצי ליתיום מהחלל, מסתמנת כמי שאולי תהיה מובילת מגמת הבהלה לליתיום. החברה חושפת היום את היכולת שפיתחה לזהות מינרלים מתחת לפני הקרקע. החברה מתמקדת בזיהוי אתרי ליתיום – מרכיב מרכזי בסוללות כלי רכב חשמליים, ומה שמהווה שוק ענק בצמיחה. במספר ניסויי POC בארה"ב הצביעה החברה על מיקומם של מרבצי ליתיום וחברות הכרייה נערכות כעת לתחילת חפירה במקום.

הטכנולוגיה של אסטרה מבוססת על ניתוח באמצעות בינה מלאכותית של אותות רדאר מיקרוגל (SAR), שנשלחים אל הקרקע מלוויינים שמותאמים למשימה זו, ומוחזרים ללוויין. החברה רשמה פטנט על השימוש החדש וכעת החליטה לחשוף אותו. עד כה שימשה הטכנולוגיה של החברה לזיהוי דליפות מים מצנרת תת קרקעית ותחום פעילות זה ימשיך להתקיים לצד תחום הפעילות החדש. נודע כי החברה מפתחת יכולות לזיהוי חומרים נוספים מהחלל, שטרם נחשפו.

מייסד החברה וה-CTO שלה הוא לורן גיא, גיאופיזיקאי בהכשרתו, שהקים אותה ב-2013 תחת השם Utilis. בשיחה עם tech12 אומר גיא כי חיפש תחומים נוספים לשימוש בטכנולוגיה וכך הגיע לאיתור ליתיום מתחת לפני הקרקע: "חיפשנו איפה אפשר לתת אימפקט סביבתי נוסף. התחלנו עם מים אבל תמיד ידעתי שאפשר להשיג כל כך הרבה יותר. ליתיום הוא מצרך מאוד יקר, עם עליית השימוש ברכבים חשמליים ובעתיד במטוסים חשמליים, והתברר שיש שוק מאוד גדול בחיפושי ליתיום. השוק נשלט על ידי הסינים שמחזיקים 80% ממנו, והאמריקאים מפנים הרבה משאבים לחיפושי ליתיום".

אפשר לגלות בשיטה שלכם נפט, זהב, יהלומים?
"הרדאר מחפש תכונות חשמליות של החומר ובגלל זה הוא מתאים לזיהוי ליתיום, שיש לו קיבולת חשמלית מאוד גדולה. הסתובבתי גם במכרות זהב כשחיפשתי לאיזה תחום אנחנו רוצים להיכנס, אבל שאנחנו רוצים להיות בצד הסביבתי, וזיהינו שליתיום הולך להיות גורם משפיע בתחום. לגבי הדברים האחרים? לעולם אל תגיד לעולם לא..."

לורן גיא, מייסד חברת אסטרה: "הרדאר מחפש תכונות חשמליות של החומר ובגלל זה הוא מתאים לזיהוי ליתיום. הסתובבתי גם במכרות זהב כשחיפשתי לאיזה תחום אנחנו רוצים להיכנס, אבל אנחנו רוצים להיות בצד הסביבתי, וזיהינו שליתיום הולך להיות גורם משפיע בתחום"

אסטרה מזמינה את נתוני קריאות הרדאר מחברות לוויינים. הטכנולוגיה הקניינית שלה היא בניתוח הבינה המלאכותית של הנתונים. "אנחנו חברה שמבוססת על למידת מכונה (ML) והדאטה אצלנו הוא הכוח", אומר גיא. "אספנו מיליוני דוגמאות מכל העולם בתחום המים כדי לחזק את המודלים שלנו, ובתחום הליתיום היה חשוב לנו להתחבר לשותפי פיתוח (design partners) כדי שתהיה לנו נגישות לדאטה של החפירות בעבר. המודלים בתחום הליתיום מבוססים על המודלים המקוריים וזה עזר לנו להגיע לשוק יותר מהר".

הטכנולוגיה הוכחה בניסויי POC?
"עשינו שלושה ניסויי POC עם שני שותפים בנבאדה. אלה חברות קטנות כי עד שהגשנו את הפטנט בשבוע שעבר פחדנו ללכת לחברות גדולות. הבאנו לחברות האלה את התחזית שלנו לאיך נראה השטח וזה היה הגיוני בעיניהן. הן כיוונו את עצמן למקומות הנכונים והפרויקטים מתקדמים לכיוון הנכון".

סין וארה"ב מקציבות סכומים גבוהים לעידוד מעבר לכלי רכב חשמליים אבל בעוד עיקר הליתיום בעולם נמצא בסין, בארה"ב יש רק מכרה ליתיום אחד. ההשקעה העולמית בסוללות חשמליות גדלה מהר יותר מכל סקטור אנרגיה אחר, כולל תחנות רוח ואנרגיה סולארית. הצרכים נראים כרגע אינסופיים - בסוללה של מכונית חשמלית אחת יש כ-12 ק"ג של ליתיום.

לורן גיא, מייסד אסטרה (צילום: ASTERRA, יח"צ)
לורן גיא, מייסד אסטרה: "האמריקאים מפנים הרבה משאבים לחיפושי ליתיום" | צילום: ASTERRA, יח"צ

יסמין ענבר, סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברה, אומרת שהביקוש הגדול לליתיום הביא לעליית מחירו בשנתיים האחרונות מ-12 אלף דולר ל-77 אלף דולר לטונה: "הנושא יושב על שולחנו של הנשיא ביידן כעניין שדורש פתרון. משרד האנרגיה האמריקאי מקציב לא מעט מיליארדי דולרים למציאת פתרון כולל, שחלק משמעותי בו הוא שלב החיפושים. הפתרון שלנו עונה בדיוק על הצורך הזה". לדבריה גם חברות הרכב כמו טסלה ופורד השקיעו בחיפושי ליתיום ובחברות כרייה, מה שמגדיל עוד יותר את השוק הפוטנציאלי.

גיא מוסיף: "הביקוש העולמי אינו יודע שובע לליתיום. משבר האספקה נוכח ומשמעותי וההערכות הן כי הוא יגבר בשנים הקרובות. אנחנו גאים להוביל את תעשיית ה-space-tech בישראל ומרגישים שזו רק ההתחלה".

אסטרה מעסיקה כיום כ-70 עובדים במשרדים בראש העין, בארה"ב, בבריטניה וביפן. את טכנולוגיית איתור דליפות המים היא מוכרת ב-70 מדינות והכנסותיה מגיעות לכ-20 מיליון דולר בשנה. במרץ 2021 גייסה החברה 6 מיליון דולר בהובלת קרן Beringea ובסך הכל גייסה כ-10 מיליון דולר.