הליוס מעבדה (צילום: חיה גולד, יח"צ)
מעבדת הליוס. עתידה לטלטל עוד כמה תעשיות ענק אחרות על כדור הארץ | צילום: חיה גולד, יח"צ

חברת הליוס (Helios) נחשפה לפני כשנתיים כמי שפיתחה טכנולוגיה שומטת לסתות של הפקת חמצן מאדמת הירח, אבל אז התרחש הפיבוט המדהים בפני עצמו, והחברה הודיעה שהמחקר הוביל לגילוי דרך חדשנית להפקת פלדה על כדור הארץ במחצית העלויות ועם אפס פליטות. עבור תעשיית המיליארדים של הפלדה מדובר בחיסכון כספי יוצא דופן, ומכיוון שהתעשייה הזו גם אחראית ל-8% מהיקף הפליטות העולמי, אז ההיבט הסביבתי חסר תקדים.

עכשיו מדווחת החברה על גיוס בסבב סיד בהיקף של 6 מיליון דולר. בשיחה עם מנכ"ל החברה, יונתן גייפמן, מתברר שהגיוס החדש הוביל לפריצת דרך נוספת במחקר הירח, שעתידה לטלטל עוד כמה תעשיות ענק אחרות על כדור הארץ. "זה הוכיח את עצמו בטירוף רק בחודשיים האחרונים, מאז שנכנס לנו הכסף והעלנו את קצבי עבודה", אומר גייפמן, "בלי להיכנס יותר מדי לפרטים, החבר'ה פיתחו משהו שיכול להיות מאוד רלוונטי לעוד כמה תעשיות מאוד גדולות על כדור הארץ, תעשיות שמפיקות חומרים אחרים. אנחנו רואים את המחקר מוליד תוצאות מאוד מהירות, שהן סופר רלוונטיות לתחום הארצי שלנו".

עד כה גייסה הליוס כ-1.5 מיליון דולר במענקי מחקר ובגיוס פרה סיד קטן מחברים ואנג'לים. הגיוס הנוכחי, בהיקף 6 מיליון דולר, הובל על ידי קרן דוראל-טק (Doral Energy Tech Ventures), זרוע החדשנות וההשקעות של קבוצת דוראל, ביחד עם קרן At One Ventures האמריקאית, שהיא קרן השקעות אקלים שהוקמה ע"י טום צ'י, ממייסדי גוגל X, וזו השקעתה הראשונה בישראל. כמו כן השתתפה בסבב קרן Metaplanet, שהיא קרן פרייבט אקוויטי מאסטוניה ולא פחות מעניין – חברת כרייה בינלאומית, אחת מהחמש הגדולות בעולם. מה שיכול להעיד על הציפיות מהטכנולוגיה החדשה של הליוס. "הם יעזרו לנו עם הכניסה לשוק ועם הגישה לחומרי גלם, מינרלים ועפרות", אומר גייפמן.

כמו כן השתתפו בגיוס מספר אנג'לים בולטים, בהם פבל רדזיוילובסקי וואדים זלוטניק מקרן Teramips, דניאל רקנאטי מקרן רודיום וסינדיקט משקיעים בהובלת האנג'לית ענבל שנפלד, בו השתתפו בין השאר גדעון שטיין, לשעבר במדען הראשי במובילאיי, אורי מרשנד, מייסד ומנכ"ל Overwolf ורוני פייפר.

יונתן גייפמן, מנכ"ל: "הסביבה על הירח היא כל כך קיצונית, שאי אפשר להשתמש בטכנולוגיות שבהן משתמשים על כדור הארץ. כדי לפתור את זה היה צריך להעיף מהשולחן את מה שאנחנו מכירים ולבוא עם שיטות חדשות לגמרי, סופר-יעילות אנרגטית"

חברת הליוס הוקמה ב-2018. המייסדים הם יונתן גייפמן, אוהד חלק וד"ר לינועם אליעד המשמשת כ-CTO. החברה מעסיקה כיום 20 עובדים במרכז הפיתוח בצור יגאל וממשיכה בגיוס עובדי מחקר ומהנדסים. החברה פיתחה טכנולוגיה שנועדה להפיק חמצן מעפר הירח, שישמש להנעת הטילים שימריאו מהירח. כדאי, אגב, לא להתבלבל עם חברת הליוס האחרת, Heliosphere במקור, שהוקמה ב-2020 ומפתחת פלטפורמה לפיתוח אפליקציות, וגם היא הודיעה על גיוס סיד השבוע.

עם התקדמות המחקר על הפקת החמצן על הירח התברר שלטכנולוגיה החדשה יש שימוש אחר לגמרי על פני כדור הארץ: הפקת ברזל "ירוק" ישירות מעפרת הברזל עם מחצית מכמות האנרגיה הנדרשת כיום וללא פליטות פחמן. "בחיים לא היינו חושבים על זה אם לא היינו מנסים לייצר חמצן מהחול על הירח", אומר גייפמן, "הסביבה על הירח היא כל כך קיצונית, שאי אפשר להשתמש בטכנולוגיות שבהן משתמשים על כדור הארץ. כדי לפתור את זה היה צריך להעיף מהשולחן את מה שאנחנו מכירים ולבוא עם שיטות חדשות לגמרי, סופר-יעילות אנרגטית. מתוך זה נולדו כמה טכנולוגיות שמעולם לא ניסו אותן ואז גילינו שיטה לחלוטין חדשה להפקת ברזל שלא נוסתה מעולם בתעשייה".

זה אומר ששמתם בצד את הפקת החמצן על הירח?
"אנחנו ממשיכים עם זה במקביל, למרות שאנחנו שמים פוקוס על הסיפור של הברזל. אנחנו מבינים שהתעשייה הזו עומדת לקרות הרבה יותר מוקדם ממה שחושבים ואם נוריד את הרגל מהגז נפספס את ההזדמנות להיות מובילי השוק בתחום. גם חלק משמעותי מהמימון שלנו בתחום הזה הוא מסוכנות החלל הישראלית".

יונתן גייפמן, מנכ"ל הליוס (צילום: חיה גולד, יח"צ)
יונתן גייפמן, מנכ"ל הליוס. טווחי הזמנים שאפתניים | צילום: חיה גולד, יח"צ

תהליך כריית הברזל מתחיל במכרות במקומות שונים בעולם, וחברות הכרייה מעבירות את העופרה למפעלי פלדה. בשלב הראשון מופק הברזל מתוך העופרה בתוך תנורי ענק ואז עובר לתהליך של הפקת הפלדה מהברזל. המוצר שמפתחת הליוס הוא גירסה חדשה של מודול בשם "רפורמר", שמבצע את הפקת הברזל מהעופרה בתוך התנורים היקרים, מבלי להחליף אותם. בחברה לא מפרטים כיצד מתרחש התהליך במדוייק, אבל אומרים שהוא מייתר שימוש במתאן או במימן והגז שהוא עושה בו שימוש זורם במעגל סגור מבלי להשתחרר לאטמוספירה.

כמה אתם רחוקים מהשוק?
"כרגע אנחנו בשלב הניסויים במעבדה. בעזרת הכספים שגויסו רכשנו תנור DRI שבו משתמשים בתעשייה ואנחנו נדגים בו בקנה מידה קטן את המודול של הרפורמר. בשנה הבאה נתחיל בפיילוט, שיתקיים בכמה מקומות בעולם, כולל בישראל. ההשלמה של הפיילוט תאפשר לנו להתחיל לעבוד על התקנת מערכות אצל יצרניות פלדה. נתחיל לבנות ב-2024 ואני מקווה שכבר ב-2024 או 2025 לכל המאוחר זה יתחיל לפעול. אלה טווחי הזמנים שאנחנו מכוונים אליהם, מאוד שאפתניים".

גייפמן מדגיש כי החידושים פורצי הדרך של החברה לתהליכים על כדור הארץ נובעים מהמחקר עבור הירח: "החזון שלנו הוא לאפשר חיים בני קיימא על כדור הארץ ומעבר לו, מה שיאפשר לבני האנוש לקיים חיים בני קיימא עם הטבע עם הסביבה. אבל אם אנחנו יכולים לעשות את זה ותוך כדי כך להוליד טכנולוגיות פורצות דרך שישרתו את הסביבה, מבחינתנו זה מושלם. אני לא יכול לחשוב על טכנולוגיה בודדת אחרת, שאם נטמיע אותה בתעשייה יהיה לה אימפקט כל כך גדול".

רועי פורמן, מנהל פעילות דוראל טק (צילום: טל שחר, יח"צ)
רועי פורמן, מנהל פעילות דוראל טק. מקדמים תהליכי דה-קרבוניזציה | צילום: טל שחר, יח"צ

רועי פורמן, מנכ"ל דוראל-טק, אומר שהקרן מתמחה בהשקעות בתחומי האנרגיה והאקלים, ושמה דגש על צוותים וטכנולוגיות עם אימפקט הסביבתי שגם מאפשרות חסכון באנרגיה וכדאיות כלכלית. "תעשיית הפלדה נמנית בין צרכני האנרגיה הגדולים בעולם. כחלק מהמאמצים של דוראל לקדם תהליכי דה-קרבוניזציה של תעשיות מזהמות באמצעות אספקת אנרגיה ירוקה, מימן ירוק ופתרונות טכנולוגיים, אנו גאים לתמוך בהליוס במסע להפוך את אחת מהתעשיות המזהמות בעולם לנקייה, ובכך לצמצם דרמטית פליטת גזי חממה" הוא אומר.

תעשיית הפלדה היא בין התעשיות המזהמות ביותר בעולם – אחראית לבדה על כ-8% מפליטות הפחמן הדו-חמצני של העולם כולו. בתהליך ייצור של כל טון פלדה, נפלטים לאטמוספרה כ-2 טון פחמן דו-חמצני (כיום, כ-3 מיליארד טון פחמן דו-חמצני נפלט בשנה). בעוד ששיטות ייצור שונות עברו תהפוכות ושיפורים, שיטת ייצור הברזל כמעט ולא השתנתה במהלך אלפיים השנים האחרונות וב-75% מתהליכי הייצור כיום עדיין נעשה תוך שימוש בפחם, אשר לאחר עיבודו, מחומם יחד עם עופרות ברזל. הפחמן מחזר את עופרות הברזל, ונפלט לאוויר כפחמן דו-חמצני מזהם.