הסיפור של וואן סטפ (OneStep) מתחיל על פניו כמו הרבה סיפורי בראשית של חברות סטארט אפ בישראל. "הקמנו את וואן סטפ לפני שלוש שנים וחצי, שלושה חברה מתלפיות ועוד יזם ותיק. בעיקר כי רצינו לעבוד ביחד, ולא בגלל איזה חיידק יזמי", מספר תומר שוסמן, אחד מהיזמים ומנכ"ל החברה. גם המשך הרקע לסיפור עוד די סטנדרטי אפשר לומר. שוסמן פיתח סנסורים בוועדה לאנרגיה אטומית ושני השותפים האחרים שירתו ביחידות השכל של צה"ל ועסקו בסייבר.

אבל בניגוד לעלילה הצפויה, הארבעה לא הקימו חברת סייבר, ולא חברת DevOps ואפילו לא פתרון SaaS. "תפסו אותנו משקיעים והציעו לנו לקבל צ'ק Seed על סייבר, אבל רצינו לבחור תחום שעושה טוב לעולם", אומר שוסמן, "החלטנו שאנחנו רוצים לעשות רפואה. יש משהו מיוחד בלספר למשפחה ולילדים מה את עושה ולמה את הולך בבוקר למשרד, זה גם מאפשר למשוך עובדים בצורה לא נורמלית, יש מלא אנשים טובים שרוצים לעשות טוב".

הניסיון הקודם בסייבר בהחלט עזר: "הרעיון שתפס אותנו היה שאם אפשר דרך הטלפון להגיע לאנשים שמהווים סכנה לביטחון הלאומי, או להתאים לנו פרסומות, אולי אפשר דרך הטלפון להבין אם אנשים בריאים או חולים". זה טרנד בולט בעולם הבריאות הדיגיטלית, להתייחס לטלפון החכם בתור אמצעי לגיטימי לאבחון מחלות שונות, משבץ, דרך התקף לב ועד מצב נפשי, טרנד שהואץ כמובן בקורונה.

"אנחנו זיהינו המון פוטנציאל בניתוח הליכה וניתוח תנועה", מספר שוסמן. "בעיני זה מדד שאנשים ידעו בעתיד להגיד כמו שהם יודעים את המשקל שלהם או לחץ הדם - הם ידעו מהירות הליכה".

עד כדי כך?
"זה משוגע. ראינו מאמרים שאומרים שמהירות הליכה מהווה אינדיקטור יותר טוב לתמותה מתיק רפואי מלא. אנחנו מדברים על אנשים מגיל 60 והלאה, שחווים האטה בקצב ההליכה, וזה יכול להעיד על הדרדרות במצב הקוגניטיבי או הפיזי. בגילים האלו הגמישות יורדת, השרירים נהיים יותר קשים והצעד נהיה קצר יותר. בהיבט הקוגניטיבי אפשר לזהות צעד מהוסס ולחזות אלצהיימר או פרקינסון".

תומר שוסמן, מנכ"ל החברה: "חשבנו שבאמצעות החיישנים בטלפון, אקסלרומטר ג'יירוסקופ, יש הזדמנות למדוד ולנתח את ההליכה של מטופל באופן רצוף. הצלחנו לשחזר 40 פרמטרים שונים דרך הטלפון כמו כמה המטופל מתנדנד, רוחב הצעד, אורך הצעד, כמה זמן על כל רגל בהליכה, ומזה אפשר להוציא תובנות קליניות שונות"

הפרדיקטיביות של הליכה למצב הרפואי הכללי של אדם לא נעלמה מעיני המדע, אבל היום זה מיושם בצורה מסורבלת מאוד. "התחלנו לקרוא מאמרים על מהירות הליכה, והדרך היחידה שהיום בודקים את זה זה במעבדות הליכה, שיודעות להוציא אוסף של 40-50 מדדים על טווחי התנועה של כל מפרק בגוף", מסביר שוסמן. "אבל אלו מעבדות יקרות, שהמטופל יכול להגיע אליהן אולי פעם בשלושה חודשים, וזו גם לא הסביבה הטבעית של החולה - איך שהוא הולך בדרך כלל. חשבנו שבאמצעות החיישנים בטלפון, אקסלרומטר ג'יירוסקופ, יש הזדמנות למדוד ולנתח את ההליכה של מטופל באופן רצוף. הצלחנו לשחזר 40 פרמטרים שונים דרך הטלפון כמו כמה המטופל מתנדנד, רוחב הצעד, אורך הצעד, כמה זמן על כל רגל בהליכה, ומזה אפשר להוציא תובנות קליניות שונות".

וזה לא טוחן את הטלפון?
"בכלל לא. השותפים שלי יודעים לשבת לאנשים על הטלפון בלי שהם ישימו לב".

אולי צריך להגיד שוואן סטפ חברה מפוקחת בארה"ב. היא הייתה צריכה להירשם ב-FDA כ-Medical device (מכשור רפואי) ולהציג לרגולטור ולדיציות, כמה מאמרים שמוכיחים שהתוצאות שמחלצת החברה מהטלפון שקולות לתוצאות מעבדת הליכה, וכך הם עשו. משם היה צריך לבחור שוק להתמקד בו.

"העולם הראשון שאליו הלכנו הוא פיזיותרפיה למשתקמים. שליש מהאוכלוסיה צריכה פיזיותרפיה, אבל לא כולם באמת מקבלים טיפול. תחשוב למשל על צעירים שעוברים פציעות ספורט", מסביר שוסמן. "אנחנו עובדים על שלושה שווקים עיקריים: גיל שלישי, אנשים שעברו ניתוחי ברך וירך, וקטועים - גם כדי להתאים להם פרטוזה נכונה לפני הניתוח וגם לסייע להם ללמוד ללכת עם פרוטזה". החברה מייצרת מצד אחד תובנות עבור הרופא או הפיזיותרפיסט, כמו למשל - הצעדים של המטופל צרים ב-20% ונוטים שמאלה, והנה מה שאפשר לעשות בנידון. מצד שני, האפליקציה של וואן סטפ מנגישה את התוכנית הטיפולית לחולה דרך אפליקציה לטלפון.

אסטרטגיית החדירה לשוק של וואן סטפ הוא B2B2C כפי מסביר שוסמן: "אנחנו עובדים במודל מיוחד שזה עבודה דרך קליניקות הפיזיותרפיה והמנתחים. המטפל יציע לך ללכת עם וואן סטפ הביתה, שתוכל למדוד את עצמך. המערכת תלמד אותך ותקבל תוכנית אימונים דרך האפליקציה או טיפולים מרחוק עם המטפל". הרופא או הפיזיותרפיסט הוא זה שמנוי לשירות, במחיר של 35 דולר לחודש, והוא מציע את לחולה את וואן סטפ. ככל שהאפליקציה מצליחה לייצר טיפול תוספתי, הוא משולם דרך הביטוח הרפואי של הפציינט, ומגדיל את הכנסות הרופא או הפיזיותרפיסט. רוב המטפלים מגיעים להכנסה נוספת של 150 דולר פר מטופל עם וואן סטפ, מוסר שוסמן, שזה המקסימום שניתן בהתאם לכללי הכיסוי הביטוחי. "האמונה שלנו ששיקום טוב יותר קורה כשעובדים חמש דקות ביום על פני שעה בשבוע, מכאן השם וואן סטפ, אבל עד כה זה לא היה נגיש כי הטיפול התבצע בקליניקה", טוען שוסמן.

מול זאת, לקוח קצה שמעוניין בכך יכול להוריד את האפליקציה ולנטר את ההליכה שלו, ואף לקבל תוכנית אימונים בסיסית בחינם. "אנחנו עובדים כרגע עם 15 לקוחות שהם כולם תאגידי בריאות גדולים. זה אומר מאות פיזיותרפיסטים וכמה אלפי מטופלים".

ומה לגבי טיפול בישראל דרך קופות החולים?
"מאוד היינו רוצים לעבוד עם קופות החולים בארץ אבל באופן אירוני הרבה יותר קשה וארוך לעשות זאת מאשר מול הספקים בחו"ל. מודל ה-Universal health care מאפשר פחות מקום לחדשנות".

וואן סטפ נוסדה כאמור בתחילת 2019. יחד עם שוסמן הקימו את החברה יובל נווה, שמכהן כמדען ראשי בחברה, ושחר דוידסון, שמכהן כ-CTO. שותף רביעי הוא עמיר מילוא שמוגדר כיו"ר פעיל. "הוא יזם ותיק והביא איתו את הגישה של איך לבנות עסק נכון", מספר שוסמן.

החברה גייסה 23 מיליון דולר עד כה מקרן אלף, 10D, ליונבירד, סמסונג נקסט ומיטב דש. זה לא מעט כסף עבור חברה שמוגדרת בשלב A, אבל עד כה החברה נמנעה מתקשורת: "זה אפילו חלק מהתרבות הארגונית שלנו, מתעסקים בלעבוד. עלינו לאוויר בדיוק לפני שנה, ויש כבר הכנסות משמעותיות", הוא אומר. לחברה יש קצת יותר מ-50 עובדים.