מגמת מזעור הלוויינים מאפיינת את העשורים האחרונים, ומאפשרת דמוקרטיזציה בעולם החלל - הנגשה של הטכנולוגיה הלוויינית לעוד מדינות, צבאות וחברות פרטיות. כמעט כל הלווינים שמשוגרים לחלל בשנים האחרונות הם מסוג נאנו או מיקרו וזו תעשייה שצפויה לצמוח ב-27% בשנה, עד 2030.
מדינת ישראל רוצה לרכוב על מגמה זו וכעת מסתבר, מתכוונת להקים "מרכז תשתית לאומי ללווינות קטנה". הדברים עולים ממכרז שפרסם משרד המדע לחברות פרטיות, להציע הצעות ל"תכנון, הקמה, הפעולה ותחזוקה של מרכז תשתית לאומית ללוויינות קטנה". המרכז יוקם בפועל תוך שלוש שנים ויהיה תחת חסות סוכנות החלל הישראלית, שגם תקצה איש צוות מוביל מטעמה.
הדברים אושרו על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה שמסר ל-tech12: "סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה תקים מרכז ראשון מסוגו בישראל לתשתיות מחקר ופיתוח לוויינים קטנים. המרכז מעמיד לרשות יזמים, חברות, וחוקרים את התשתית לפיתוח לוויינים קטנים ורכיביהם, ויאפשר הרחבת האקוסיסטם בתחום".
מנכ"לית משרד החדשנות, הילה חדד חמלניק: "היום החסם המרכזי עבור חברה להגיע לחלל זו היכולת לעשות ניסויי קרקע. בשביל לפתח תעשיית לוויינות זעירה, התשתיות צריכות אזרחיות ומונגשות לשוק. זה יהיה הלב הפועם של התעשייה הזו. בעיני זה היצע שמייצר ביקוש"
לוויינים קטנים יכולים לשמש למגוון צרכים - תקשורת (בדומה לסטארלינק); חישה (צילום אבל גם כל תדר אחר); ניטור (תנועת עננים, נדידת ציפורים, סופות צפויות ועוד). אופציה נוספת של לוווינים אלו ניסויים בחלל - ניסויים כימים או ביולוגים בתנאי אפס גרוויטיציה.
המכרז יספק שירותים ליזמים שרוצים לפתח לוויין קטן, ובכך, מאמינים בממשלה, יסירו חסמים לסטארט אפים בתחום ויקדמו את ענף הלוויינות המקומי. בין השירותים: "ביצוע תוכניות האצה לקידום תעשיית הלוויינות הקטנה המקומית; הנגשת תשתית ידע ותשתית פיזית לביצוע מחקרים בתחומי החלל והלוויינות הקטנה; מתן שירותי תחנת קרקע לבקרה אחר לוויינים קטנים; סיוע בנושאים רגולטוריים; תשתית בדיקות בתחום הלוויינות הקטנה (לרבות – בחינת רכיבים, בדיקות תנאי סביבה, שטחי מעבדה, אינטגרציה וחדרים נקיים ותמיכה הנדסית בתכן); תמיכה בתהליכי התקשרות עם ספקי שיגור וברוקרים; ועוד".
המרכז ימומן על ידי פורום תל"ם, הגוף שעומד גם מאחורי תוכנית הקוונטום ותוכנית הבינה המלאכותית הממשלתית וחברים בו גם האוצר, מפא"ת, ות"ת ועוד גופים. סך כל התקציב עומד על 80 מיליון שקל והספק החיצוני הזוכה יתחייב להשתתף בעוד 20 מיליון שקל ממקורותיו. זה לא מיועד לגופים קטנים והמציע צריך לעמוד על מחזור הכנסות של 100 מיליון דולר בשנים האחרונות, או עם ניסיון בבניית לווין - הינו המכרז מתאים למידותיה של אחת מחברות התעשייה הביטחונית, אך תתאפשר גם הגשה של קונסרציום חברות, והן לא חייבות להיות ישראליות.
מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק, מסרה: "תחום הלוויינות הקטנה העולמי נמצא בצמיחה מואצת, כאשר 97% מהלווינים ששוגרו בשנת 2021 היו לוויינים קטנים. ישראל, שלה יתרון יחסי בתחום זה על רקע הכניסה המוקדמת של תעשיית החלל הישראלית לתחום זה, חייבת לקחת מקום של מובילות בעולם הלוויינים הקטנים. מרכז הלוויינות הקטנה יתן מענה לצרכי המחקר והפיתוח ויאפשר לתעשייה לצמוח לכדי אקוסיסטם משגשג. מכך תרוויח המדינה פעמיים: גם בצמיחה כלכלית, וגם מפיתוחים מגוונים שיתנו מענה לאתגרים הגדולים של המדינה ושל האזרח הישראל, בהם שימוש בחישה מרחוק לניטור אירועי אקלים, שירותי מיקום וניתור, פיתוחים בתחומי הבינה מלאכותית, תקשורת, צילום ועוד".
עוד אמרה חדד חמלניק: "היום החסם המרכזי עבור חברה להגיע לחלל זו היכולת לעשות ניסויי קרקע, כמו הרעדות שמדמות תנאי שיגור, תא ואקום, תנאי חום וקור - לדמות זירת חלל כדי לראות שהרכיבים בלוויין עומדים בזה. זו תשתית כבדה ויקרה שקיימת בתעשייה האווירית אבל לא נגישה לשוק. בשביל לפתח תעשיית לוויינות זעירה, התשתיות צריכות אזרחיות ומונגשות לשוק. זה יהיה הלב הפועם של התעשייה הזו. בעיני זה היצע שמייצר ביקוש - אני מאמינה שבישראל יש ביקוש סמוי להקים נאנו לוויינים מאנשים שעסקו בזה, למשל דרך פרויקט אופק בחברות כמו ISI וכדומה, והיום הביקוש הזה לא מתממש".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "יצירת תשתית לוויינית מתקדמת תחזק את האקוסיסטם לסטארט אפים, למחקרים ישראלים בתחום החלל האזרחי, ותסייע לתעשיית ההייטק הישראלית להמשיך ולהתחזק".