צוות טראניס בישראל (צילום: אסף דרורי, יחצ)
צוות טראניס. "אנחנו עוזרים לחברות ההדברה לבנות מערכת יחסים עם החקלאי" | צילום: אסף דרורי, יחצ

חברת האג-טק טראניס (Taranis) באה לעולם בעידן של שינויי אקלים קיצוניים: "שטחי השדות קטנים, חקלאים סובלים מבעיות של אקלים וזה רק יהיה יותר קשה בחמש ובעשר השנים הקרובות", מסביר מנכ"ל החברה, בר ויינשטיין. "גם לפני זה, בערך 30-40% מהתפוקה של שדה אובדת במהלך העונה בגלל מזיקים, ואגב, עוד 30% נאבדים בין השדה לצרכן".

האתגרים האלו מאיצים בחקלאים וגורמים אחרים בשרשרת המזון לחפש פתרונות טכנולוגיים שונים כדי לשפר את היבולים והיעילות. טראניס הוקמה בשנת 2015 עם הבטחה לשפר את היבולים - מהאוויר: "אנחנו משתמשים בלוויינים, מטוסים קלים ורחפנים, מצלמים את השדות ברמה של עד חצי מילימטר, רואים חרק על עלה בודד", מסביר ויינשטיין. "את כל זה מעלים לענן ויודעים לזהות 400 סימפטומים בשדות: מזיקים, בעיות דישון, השקייה, וכל מה שיכול לגרום לבעיות ביבול".

טראניס מודיעה כעת על גיוס סבב D של 40 מיליון דולר. את הסבב הובילה הקרן האירופית Inven Capital, המתמחה בהשקעות אימפקט וקליימט-טק, לצד השקעות חדשות מהקרנות Seraphim Space, ו-Farglory Group, והשקעות חוזרות של הקרנות ויולה, ורטקס, K3, היטאצ'י ונצ'רס, iAngels, פיניסטיר, אוור קראוד, La Maison, ואחרות. סך ההשקעות בחברה עומד על כ-100 מיליון דולר עד כה.

בר ויינשטיין, מנכ"ל טראניס: "אנחנו משתמשים בלוויינים, מטוסים קלים ורחפנים, מצלמים את השדות ברמה של עד חצי מילימטר, רואים חרק על עלה בודד. את כל זה מעלים לענן ויודעים לזהות 400 סימפטומים שיכולים לגרום לבעיות ביבול"

על פי ויינשטיין, החברה מכסה היום 2 מיליון אייקרים (8 מיליון דונם) בשווקי היעד שלה: ארה"ב וברזיל. "בשנה האחרונה הצלחנו להכפיל את כמות האייקרים שאנחנו מכסים, והכפלנו גם את הביזנס, וזו גם התחזית שלנו לשנה הזו. אנחנו עובדים בגידולים כמו תירס, סויה, כותנה, קנה-סוכר שמכסים מעל ל-400 מיליון אייקרים בשווקי היעד, כך שאנחנו רק בתחילת השוק".

טראניס עשתה בחירה עסקית מעניינת כשבחרה לא למכור לחקלאים עצמם - שוק קשה ושמרני - אלא למכור למה שויינשטין מכנה "מפיצים", כשמדובר בפועל בחברות הכימיקלים, הדישון וההדברה.

"אלו החברות שמשתמשות בשירותים שלנו כחלק מהחבילה שהן מציעות לחקלאי. היום כבר אי אפשר לרסס את כל השדות בצורה אחידה ובכמויות, ולכן חברות ההדברה מספקות גם ייעוץ אגרונומי כחלק מהחבילה. הם באות ואומרות לחקלאי, יש לך בעיה ספציפית ב-30 דונם האלו ואתה צריך עבורה חומר מסוים. זה חלק מהעולם של חקלאות מדייקת".

בר ויינשטיין, מנכ"ל טראניס (צילום: יחצ)
בר ויינשטיין: "בשנה האחרונה הכפלנו את כמות השטחים שאנחנו מכסים, והכפלנו גם את הביזנס" | צילום: יחצ

ויינשטין טוען שגם החברות האלו משתנות: "הכמויות של חומרי הדברה קטנות ולכן חברות ההדברה החלו למכור גם מוצרי דישון וזרעים ואנחנו עוזרים להן לבנות מערכת יחסים עם החקלאי". זה אגב, חלק ממנוע גל המיזוגים והרכישות של ענקיות הכמיקלים בשנים האחרונות.

כשיצאתם לדרך הייתם די לבד, היום יש עוד חברות כמו AgroScout ו-AgriDrones שמשתמשות ברחפנים ועיבוד תמונה כדי לסייע לחקלאים.
"יצאנו לדרך מוקדם ואספנו את ה-Data set הכי משמעותי בשוק עם מיפוי של מיליוני סימפטומים, וזה יתרון בעולמות של בינה המלאכותית ולמידת מכונה".

ויינשטין: "היה לנו מקרה עם חקלאי עם 5000 אייקרים של תירס וגילנו בשדה מחלה שתוך שבוע הייתה מתפרסת והורסת את כל היבול. הצבענו על הבעיה, והוא אמנם היה צריך להשקיע בכמיקל אבל בזכות הטיפול הממוקד ראה פי שתיים על ההשקעה"

ויינשטין מדגים: "היה לנו מקרה עם חקלאי עם 5000 אייקרים של תירס וגילנו בשדה מחלה שתוך שבוע הייתה מתפרסת והורסת את כל היבול. הצבענו על הבעיה, והוא אמנם היה צריך להשקיע בכמיקל אבל בזכות הטיפול הממוקד ראה פי שתיים על ההשקעה".

הרחפן של טארניס, taranis drone (צילום:  taranis, יחצ)
הרחפן של טראניס. מצלם את השדות ומזהה את המזיקים ברמה של עד חצי מילימטר | צילום: taranis, יחצ

חוזים נזקים ביבולים ממעוף הציפור

"טראניס עובדת עם למעלה מ-100 חברות המספקות מוצרי הגנה על יבולים ומשרתות כחצי מיליארד דונם ברחבי ארה"ב וברזיל. הן מסתמכות על המערכת של טראניס כמקור מרכזי לתובנות לגבי בריאות היבולים וכדי למקסם את התפוקה מהשדות". ויינשטין הוסיף: "הסבב נסגר בשתי סגירות, במאי ואוגוסט. יחד עם עוד כסף שנשאר בקופה, הוא מספק לנו 'מסלול ריצה' של 3 שנים בלי עוד גיוס וזו הייתה המטרה", כך נכתב בהודעת הגיוס.

על פי הודעת הגיוס, סבב הגיוס יאפשר לחברה להרחיב את אזורי פעילות החברה למדינות נוספות וכן להרחיב את קווי המוצרים כאשר היעד הקרוב הוא תחום לכידת הפחמן. נסביר: חברות שרוצות לקזז את פליטת המזהמים שלהן עושות זאת באמצעות Carbon credits - השקעה בגורמים מקזזים. אחת מהאפשרויות היא השקעה בחקלאות, כך שהפחמן ישאר לכוד באדמה. ניתן לעשות זאת על ידי המנעות מחריש או שתילה של סוג של דשא בשדה אחרי הקטיף כדי להשאיר את הפחמן בקרקע. טראניס יכולה לנטר גם את זה מהאוויר. "ניתן לזהות זאת מרדאר לוויין ועוד כ-70 פרמטרים שיכולים לעמוד את כמות הפחמן באדמה", מסביר ויינשטין, "זה לבדו שוק של 30-50 מיליארד דולר". לקוחות אפשריים נוספים של טראניס הם מעולם הביטוח החקלאי.

ויינשטין עצמו מנכ"ל שהצטרף לחברה לפני כשנתיים כשכיר והחליף את המנכ"ל המייסד אופיר שלם, שעדיין במשרה מלאה בחברה. קודם לתפקידו הנוכחי היה ב-Nice ואף ניהל את אקס ליבריס. לטראניס 110 עובדים מהם 70 בישראל, בסניף ברמת החייל.