עודף כסף (אילוסטרציה) (אילוסטרציה: eamesBot, shutterstock)
עודף כסף. 50% מהחברות קיבלו הצעת השקעה תוך פחות מחודש | אילוסטרציה: eamesBot, shutterstock

יש תופעה בהייטק המדברת על "אפקט הפואה גרה", או בעברית, אפקט האווזים המפוטמים. זו תופעה שבה סטארט אפים מגייסים "יותר מדי כסף", דבר שהופך אותם לאווזים שמנים שמתקשים לנוע במהירות, או במילים אחרות: לחברות פחות יעילות. המקור לתופעה הוא עודף בצד ההיצע, כלומר שוק צפוף של קרנות הון סיכון שרוצות כולן להיכנס להשקעה, ובצ'קים גדולים.

מי שבדק את הנושא כעת היא קרן הון הסיכון IBI Tech Fund, בסקר שערכה בקרב חברות סטארט אפ צעירות. "מתוך רצון להשביע את סקרנותנו, ערכנו סקר רנדומלי לחברות ישראליות בשלבים מוקדמים, אשר גייסו לראשונה בשנים 2021-2022. הסקר נשלח לחברות שמופיעות במאגר המידע של Startup Nation Central", מסבירים אנשי IBI טק. יש לציין שזהו מדגם קטן יחסית של 27 חברות.

ואלו המסקנות: "אינדיקציה ראשונה ומעניינת ל'טרפת' שאפיינה את שוק ה-early stages קיבלנו מחיתוך של שתי שאלות: כמה כסף ציפיתם לגייס לעומת כמה גייסתם בפועל", נכתב. מהסקר עולה למשל ששליש מהחברות רצו לגייס עד 2 מיליון דולר. בפועל, חלק מהחברות "נכשלו" לגייס סכום כזה קטן ורק 26% אכן גייסו פחות מ-2 מיליון דולר. בקצה השני של הסקר, 18% מהחברות רצו לגייס סיד גדול יחסית של 6 מיליון דולר ומעלה. בפועל, 30% מהחברות גייסו סכום כזה.

"נראה שאיפשהו בתהליך הפינג-פונג בין הסטארט אפים לקרנות, הסטארט אפים סיימו עם יותר כסף מכפי שתיכננו, מפתיע? לא ממש", כותבים אנשי הקרן, "בשוק בו עשרות קרנות מתחרות על הזכות לעשות אלוקציה להון אותו הן גייסו ולצאת לגייס במהרה קרן המשך - התוצאה היא השמנה והגדלת סבבי הגיוס מעבר למה שהחברות מצאו כסכום האופטימלי לגייס. כלומר הגידול בסיבוב הגיוס הממוצע הוא כתוצאה מהצורך של המשקיעים ולא של החברות".

"מהסקר עולה ש-37% מהחברות קיבלו 'טרם-שיט' (הסכם עקרונות, א"ז) פחות מחודש ממועד הפגישה הראשונה עם הקרן ו-40% נוספים תוך פחות מ-3 חודשים"

מאותה הסיבה בדיוק גם משך הזמן לגיוס התקצר. "מהסקר עולה ש-37% מהחברות קיבלו 'טרם-שיט' (הסכם עקרונות, א"ז) פחות מחודש ממועד הפגישה הראשונה עם הקרן ו-40% נוספים תוך פחות מ-3 חודשים", נכתב. אם מחלקים לשנים התוצאה עוד יותר דרמטית: ב-2021, שנת הגאות, 50% מהחברות קיבלו הצעת השקעה תוך פחות מחודש (!) וב-2022 המספר עמד על 22%.

ד"ר דן אקס IBI Tech Fund (צילום: אילן בשור, יח"צ)
ד"ר דן אקס שותף מנהל בקרן ההון סיכון IBI Tech Fund. "יזמים בוחרים קרנות לפי הברנד של הקרן" | צילום: אילן בשור, יח"צ

מעצבים את עתיד החברות 

בקרן מבקרים את הנוהג: "התחרות בין קרנות שלחצה אותן לסגור עסקאות מהר - לגמגם ולעגל פינות בתהליך ה-DD (בדיקת הנאותות, א"ז), רק כדי לעמוד בתחרות ולא לפספס עסקה. לעומת זאת בשנת 2022, רבים מהמשקיעים הזרים שצצו לרגע בארץ (טייגר גלובל, אינסייט, ועוד הרבה אחרים) חזרו למדיניות המקור שלהם (והתחרות קטנה, א"ז). ובכלל באקלים כלכלי קודר אסטרטגיית עיגול פינות ב-due diligence לא מתקבלת בהבנה ואהדה על ידי המשקיעים בקרנות".

ב-IBI טק פאנד בדקו עוד נתון שמעסיק מאוד חברות הייטק כעת, Runway, כמה זמן יספיק להם הכסף בקופה. מהסקר עולה כי 44% מהחברות דיווחו שההון שגייסו יספיק להן לשנה-שנתיים בלבד ועוד 37% דיווחו כי הכסף יספיק להם לשנתיים-שלוש. גם בנתון זה ישנו הבדל משמעותי לטובת חברות שגייסו ב-2022, מה שמרמז על מבנה הוצאות יותר יעיל לחברות בציר זה.

לבסוף, בסקר נשאלו היזמים מה יגרום להם לבחור בקרן זו או אחרת, שאלה רלוונטית במיוחד לאור התחרות העזה בין הקרנות. "באופן לא מפתיע הגורמים המשפיעים ביותר על יזמים הם שם או ברנד הקרן והמלצות מיזמים אחרים, בעוד גורמים הקשורים באופן ישיר לתנאי העסקה מקבלים חשיבות פחותה בהרבה. יזמים רבים בוחרים את הקרנות אותן הם רוצים לראות לפי הברנד של הקרן. בלי להפחית דבר מחשיבות גורם זה (ויש כבוד), במקרים רבים הברנד מושפע יותר מהצלחות שקרו לפני 5-10 שנים ופחות מהמקצועיות של הקרן ומהעבודה היום יומית מול השותפים העכשוויים בקרן - אלה שבסופו של דבר היזמים יעבדו מולם".