מערך השאטלים שמארגנות חברות ההייטק כדי לסייע לעובדים להגיע למשרדים בתל אביב עורר הרבה תגובות בקיץ האחרון. כדי להפוך את המיזם מרעיון בלבד לתוכנית שקורמת עור וגידים, החברות, ובהן מאנדיי, האב סקיוריטי, איירון סורס ואנבידיה, נדרשו לסיוע מגורם מתווך, שיטפל בתיאום בין הגופים השונים. הגורם הזה היה יחידת תל אביב טק, שפועלת במינהלת עיר עולם ותיירות בעיריית תל אביב, ושבראשה עומדת שרון לנדס פישר.
"ההייטק הוא מגזר חזק, אבל יש לו צרכים יחודיים שדורשים התייחסות, וחשוב לנו לטפח את הסינרגיה בין התעשייה הזו והעיר, התושבים והעסקים הקטנים", מסבירה לנדס פישר למה החליטה עיריית תל אביב להקדיש יחידה לענף שנראה שהצליח עד כה לשגשג לא רע בזכות עצמו. "היחידה הזו לא הוקמה רק כדי להטיב עם ההייטק, אלא גם עם העסקים הקטנים ובראש ובראשונה עם התושבים".
תל אביב טק היא יחידה חדשה בעירייה ורק לאחרונה, בסוף 2021, ציינה שנה להיווסדה. היחידה מיועדת לספק מענה לצרכים של תופעה יחסית חדשה בעצמה: חברות צמיחה בוגרות שמעסיקות כל אחת מאות עובדים, ושהנוכחות שלהן בתל אביב מורגשת יותר ויותר.
לנדס פישר: "יש בתל אביב 228 חברות צמיחה, חברות בוגרות שיושבות על עשרות אלפי מטרים של משרדים ומעסיקות אלפי עובדים. פתאום יש לעירייה לקוחות חדשים שלא היו בעבר ונמצאים כאן לטווח ארוך"
"בעבר סטארט אפים היו שני חברה בגראז' שמפתחים משהו במשך שנתיים, ואם הם מצליחים הם עשו אקזיט. היום יש בתל אביב 228 חברות צמיחה, חברות בוגורות שיושבות על עשרות אלפי מטרים של משרדים ומעסיקות אלפי עובדים. פתאום יש לעירייה לקוחות חדשים בעיר שלא היו בעבר ונמצאים כאן לטווח ארוך", מתארת לנדס פישר.
"חלק מהחברות הן חברות בינלאומיות, שיכלו להקים את המטה שלהן בסן פרנסיסקו או בניו יורק, אבל בחרו לבנות אותו בתל אביב. אני חושבת שהתופעה הזו של חברות חזקות, בינלאומיות ותל אביביות שנמצאות כאן זו כיפת ברזל כלכלית למדינת ישראל. זה חוסן כלכלי שמייצר חוסן חברתי שמצטבר בעיר ובמדינה. חוץ מהן, יש פה גם 135 חברות רב-לאומיות שפתחו מרכזי מו"פ בתל אביב, וגם זה סוג של כיפת ברזל".
ההייטק הוא מגזר שיודע לפעול ולשגשג לבד. למה נדרשת כאן התערבות של העירייה?
"הקמנו את תל אביב טק כדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות עבור התעשייה, אבל גם מה היא יכולה לעשות למען העיר. למשל עסקים קטנים: עשינו פרויקט בשיתוף מינהל קהילה ועם מנהלות HR של חברות הייטק, כדי שבמקום לרכוש מתנות לחגים בסופרים הגדולים, החברות ירכשו מתנות מעסקים תל אביביים מקומיים.
"זו תעשייה שמושכת לעיר הרבה אנשים כל יום. הם אוכלים במסעדות ומספקים תעסוקה למעצבים גרפים, למאמני כושר, חייטים וסנדלרים. התעשייה הזו מייצרת הרבה אדוות בהרבה תחומים ומאפשרת לפזר את העושר לתעשיות אחרות.
"אם ניקח את מערך השאטלים כדוגמה - יש מעט חברות שיש להן כמות מאוד גדולה של עובדים ויכולות להחזיק מערך כזה בעצמן. החברות האחרות לא יכולות לבנות מערך כזה לבד, ואז העייריה, כגורם נייטרלי, מאחדת את הכוחות. אנחנו לא עוזרים להן בשקל והם לא צריכים אותנו בשביל כסף, אבל אנחנו עוזרים באיגום ובשיתופי פעולה כדי לתת מענה לכאב שמפריע לכולם".
"לחברות ההייטק יש הרבה צרכים לוגיסטיים"
מינהלת עיר עולם ותיירות שיחידת תל אביב טק כפופה לה היא חברת-בת בבעלות מלאה של עיריית תל אביב. המינהלת מופקדת על קידום מעמד העיר בזירה הבינלאומית ועל נושאים משיקים כמשיכת השקעות ותיירות. תקציב המינהלת כולה הוא 20 מיליון שקל בשנה והיא מעסיקה כ-50 עובדים, מהם 6 עובדים בתל אביב טק.
החיבור בין תעשיית ההייטק לתשתית ציבורית אינו מובן מאליו. שלא כמו עסקים קטנים או חברות נדל"ן, שנמצאים בממשק תכוף עם הרשויות וגורמי הפיקוח, נקודת המגע של ההייטק עם הרשות מסתכם לרוב בתשלומי ארונה ולכל היותר אגרת שילוט.
לדברי לנדס פישר, הקשר בין חברות הייטק לגורמי העירייה מתבצע בעיקר בימי היכרות, מפגשים אישיים ומפגשים מרובי משתתפים, שבהם עובדי הציבור נפגשים עם נציגים של מספר חברות לדיון בנושא ספציפי. המפגשים הללו מתנהלים מול הבכירים בחברות, וכשמדובר במנכ"לים או בבכירים בדרגת ה-C-suite, אז גם ראש העירייה רון חולדאי מצטרף לפגישות.
"חולדאי יוצא איתנו לסיורים בחברות הייטק, ולומד אותן בדיוק כמו שהוא הולך לפעילות של הצופים, לברים ולבתי ספר", אומרת לנדס פישר. "הוא היה בין המנהיגים הראשונים בעולם שהחליט לפני עשר שנים ש-Wifi חופשי ברחוב זה אלמנטרי כמו מים זורמים בבתים - זה אפשר לכל חולם לשבת בים או בפארק ולעבוד ולהקים עסק. כששואלים את ראש העיר מה 'הסיקרט סוס' להביא לכאן את המעמד היצירתי ואת ההייטק, הוא עונה 'אני עשיתי עיר והם באו'".
באיזה צרכים של ההייטק נתקלתם?
"יש לחברות הרבה צרכים לוגיסטיים, כמו תוספת חניות לאופניים וקורקינטים. היתה חברה שהגיעה אלינו עם בקשה לאפשר פניית פרסה באחד הרחובות, כך שיאפשר לעובדים שלה לחסוך 40 דקות ביציאה הביתה. שלחנו בודקי תנועה למקום והבנו שהסיבה שאין שם פניית פרסה היא בגלל בנייה עתידית שתתרחש בעוד שנתיים. אז הוחלט שעד אז נאפשר את הפנייה. אבל חשוב להגיד שאנחנו לא עושים שום דבר על חשבון אף אחד אחר, בודקים את הבקשות ואם יש אפשרות עניינית לסייע, אנחנו מסייעים.
"אנחנו מקבלים גם בקשות לעזרה במיחזור, שזה נושא מאוד חשוב לעובדים. חיברנו את החברות לאגף התברואה ולתאגיד המיחזור תמיר. עשינו פיילוט שכלל הדרכות לעובדים, למנקים ולשירות התחזוקה של הבניין איך כולם צריכים להפריד את האשפה.
"אחד הפרויקטים שאנחנו עובדים עליו הוא בנושא קיימות: בשלב הראשון 10 חברות הייטק שמעסיקות יותר מ-400 עובדים ושיש בהן פונקציה שמנהלת את האחריות התאגידית יעבדו עם העיר כדי למצוא פתרונות לזיהום, שמגיע בעיקר מהפלסטיק ומהמשלוחים. בשביל דבר כזה צריך שילוב כוחות של הרשות וחברות הייטק".
לנדס פישר: "היתה חברה שביקשה מאיתנו לאשר פניית פרסה ברחוב כדי לאפשר לעובדים שלה לחסוך 40 דקות ביציאה הביתה. שלחנו בודקי תנועה והבנו שאין שם פרסה בגלל בנייה עתידית שתתרחש בעוד שנתיים. אז הוחלט שעד אז נאפשר את הפנייה"
יש צרכים ייחודיים שאתם מזהים בחברות הרב-לאומיות?
"לחברות האלה יש מדדי הצלחה בנושאים של אחריות תאגידית ואנחנו מסייעים להן לעמוד בהם, למשל בתחומים של תרומה לקהילה וקיימות".
ומה עם החברות הקטנות, אלו שיש בהן פחות מ-200 עובדים?
"הן מחפשות בעיקר השקעות ושיתופי פעולה וחיבורים. אנחנו מסייעים להן בחשיפה דרך רשתות בינלאומיות שיצרנו".
"יוקר המחייה ובעיית הדיור הן בעיות ארציות ולא תל אביביות"
לנדס פישר נזהרת מאד לא לעצבן אף אחד. אולי כי היא מודעת לכך שגם בלי שהעירייה תספק לחברות ההייטק שירות שעשוי להיתפס כ-VIP, יש מי שמוטרדים מהמשקל ההולך וגדל של הענף בעיר. מספר פעמים בשיחה איתה היא מתעקשת לחזור ולהדגיש שעם כל הכבוד להייטק, פעילות היחידה שבראשה היא עומדת מבוצעת בראש ובראשונה מתוך דאגה "ללקוח הכי חשוב של העיר, והוא התושב".
ובכל זאת, רבים מתושבי תל אביב מרגישים לא פעם שהם פחות מרוויחים מהנוכחות הגוברת של ההייטק ויותר מפסידים ממנה. כך, במהלך 2021 רווחה ההאשמה כי המשכורות הגבוהות של עובדי ההייטק והמוכנות שלהם לשלם יותר הכניסו לתל אביב תופעות שמזכירות את סן פרנסיסקו: העושר שזרם לתעשיית החדשנות דחק החוצה מהעיר עובדים מתעשיות אחרות, שהתקשו לעמוד במחירים החדשים.
"עובדתית יש הגירה חיובית לתל אביב, זה מרכז עצבים תרבותי כלכלי ומסחרי של המדינה והכל קורה פה בעצימות", מגיבה לנדס פישר לביקורת. "יוקר המחייה ובעיית הדיור הן בעיות כלל ארציות ולא תל אביביות, ויש עיסוק בעירייה ביצירת דיור בר השגה לתושבים.
"תשלומי הארונה שמעבירות חברות ההייטק נכנסים לקופת העירייה, והכסף הזה חוזר לתושבים בצורה של תשתיות, חינוך והשקעה בשכונות. לראש העיר ולמנכ"ל העירייה יש תפיסת עולם של צדק חברתי. הם לוקחים את כספי הארנונה והרבה מהם הולכים לשכונות הדרום.
"התשתיות שנוצרות פה מאפשרות לתושבים היצע של תעסוקה. למעלה מחצי מהמועסקים בחברות הטק הם תל אביבים. החברות התל אביביות מעסיקות 100 אלף עובדים ומתוכם 60 אלף גרים בתל אביב".
לנדס פישר: "התשתיות שנוצרות פה מאפשרות לתושבים היצע של תעסוקה. למעלה מחצי מהמועסקים בחברות הטק הם תל אביבים. החברות התל אביביות מעסיקות 100 אלף עובדים ומתוכם 60 אלף גרים בתל אביב"
בואי נתעכב שניה על שאלת הארנונה. החברות העשירות ביותר מקבלות הנחות בארנונה שעסקים אחרים בעיר לא נהנים מהן?
"הארנונה היא לא בתחום שלי או של העירייה, ואני לא קובעת את התעריפים וההנחות. אבל אנחנו כן עוזרים בסוגיית ההגדרות של מה זה פיתוח תוכנה. באחד המפגשים של חברות הייטק עם העירייה היה שיח עם מחלקת ארנונה, כי צריך היה להסביר לפקחים מה זה חברת SaaS ומה ההגדרות של פיתוח תוכנה. הכוונה היא לא לעשות חגיגת הנחות אלא לדבר באותה שפה".
"לא כל הילדים נולדו להורים בהייטק"
לנדס פישר מתגאה במיוחד בפרויקט חדש שנמצא עדיין בחיתוליו, אבל כבר מעורר התרגשות במשרדי מינהלת עיר עולם. מדובר בפרויקט משותף למינהל החינוך ולחברות ההייטק, שמחבר את החברות לבתי ספר ומאפשר להן לסייע בהעברת שיעורי לימוד בתחומים כמו אנגלית, מתמטיקה והרצאות העשרה.
"יזם שמנהל חברה גדולה סיפר במסגרת הרצאה שהעביר באחד מבתי הספר בדרום מזרח העיר שהיה ילד בסיכון ונטל ריטלין", מדגימה לנדס פישר. "אחד הילדים שאל אותו כמה ריטלין הוא לקח וכמה הוא מרוויח היום. המנהל ענה לו על המיליגרם ועל השקל. נוצר חיבור עם המנכ"ל הזה, ואחרי זה הוא הזמין את הכיתה לבקר בחברה. לא כל הילדים נולדו להורים שעובדים בהייטק, וזו הדרך להראות להם שזה קיים וגם אפשרי.
"ואלו לא רק ילדים. יש בעיר תושבים שלא שירתו ב-8200 ובכלל לא מעלים על דעתם שהם יכולים להשתלב בהייטק. אנחנו עושים קורסי הסבה ומכירות לתושבי העיר מחוסרי תעסוקה למקצועות ההייטק. ויש לנו גם קורסים באנגלית, שמווה תנאי כניסה לתעשייה, וגם קורס באופרציה ובניהול משאבי אנוש".