מייסד-משותף ו-CSO של פטצ'ר, רובי ניסן (צילום: אורית אביזמיל)
רובי ניסן. איש מהמייסדים לא הגיע מעולם הטרוול | צילום: אורית אביזמיל

פעם, כדי לקנות כרטיסי טיסה היה צריך לדבר עם סוכן נסיעות, לסמוך עליו שהוא מציע לך את האפשרויות הכי משתלמות, לשלם לו את העמלה שלו - ולנסוע לשלום. היום, יש אינספור מנועי חיפוש ושיטות תמחור שמאפשרות גם ללקוח לעשות השוואות, למצוא מחירים ושילובים משתלמים, ולתכנן בעצמו את המסלול (ועדיין לשלם עמלה, כמובן). מתברר שהמהפכה הזו מעולם לא הגיעו לחברות התעופה עצמן, ואת זה מנסה הסטארט אפ פטצ'ר (Fetcherr) לתקן - לטובת חברות התעופה והצרכנים כאחד. כעת, מודיעה החברה על סבב גיוס של 12.5 מיליון דולר, אותו הם מכנים "פרה-B".

"חברות התעופה מתמחרות בצורה ידנית את הקווים שלהם", מגלה רובי ניסן, מייסד חברת הסטארט אפ Fettcherr וסמנכ"ל האסטרטגיה שלה. "אלו מערכות בנות עשרות שנים, הן לא מסוגלות לעבוד בווליומים גדולים, והחברות גם נאלצות לשלם עמלות גבוהות".

רובי ניסן: "הקורונה הפכה את המידע ההיסטורי במערכות ללא רלוונטי. תיירות העסקים למשל השתנתה לגמרי. יש התקפות טרור, התפרצות הר געש וולקני, שביתות - הוולטיליות היא הנורמלי החדש"

העמלות האלה שחברות התעופה משלמות מתחלקות בעיקר לשניים: "קאט" ראשון מהעסקה לוקחים מה שמכונה שחקני GDS (ראשי תיבות global distribution system) - ספקיות כמו אמדאוס, שמרכזות את נתוני הטיסות מכל חברות התעופה ומפיצות אותם לכל סוכני הנסיעות בעולם. "קאט" שני לוקחים סוכני הנסיעות עצמם, בין אם מדובר בסוכן מסורתי או מנוע חיפוש מודרני. "אם טיסה עולה לך 400 דולר, זה נס אם חברת התעופה תגיע לרווח של 9 דולר ממנה", מסביר ניסן. "כל אחד מהשחקנים האלו לוקח עמלה דו-ספרתית".

כיום, השכל נמצא אצל הסוכנים המקוונים, רובם תחת דואפול תיירות בינלאומי. הם יודעים לעשות תמחור דינמי רציף, שמאפשר להם להשוות מחיר לתחרות כל הזמן, להעריך את יכולת התשלום של המשתמש וכן הלאה - וכך לעשות אופטימיזציה למחיר. את השכל הזה אין, לרוב, לחברות התעופה. היום, אפשר לקנות כרטיס טיסה ישירות מחברת התעופה ולא דרך המתווכים - רק שחסרות לחברות היכולות הטכנולוגיות, ואת הפער ממלאת פטצ'ר.

שניים ממייסדי פטצ'ר, שימי אביזמיל ואורי ירושלמי (צילום: אורית אביזמיל)
שימי אביזמיל (מימין) וד"ר אורי ירושלמי, ממייסדי החברה. 70 עובדים | צילום: אורית אביזמיל

"אנחנו 4 שותפים - אף אחד לא הגיע מעולם הטרוול", מספר ניסן. "ד"ר אורי ירושלמי הגיע מעולם האלגוטרייד, עבד בחברות הכי גדולות בעולם בתחום והוא מתעסק בבינה מלאכותית כבר שני עשורים. שימי אביזמיל עבד במטריקס 15 שנה ועסק בדיגיטציה למערכות פיננסיות. רועי כהן, שהוא גם המנכ"ל, עשה קריירה באי-קומרס, ולי יש רקע בעולם המדיה והפרסום המקוון. מה משותף? שכולם מגיעים משווקים משוכללים שההחלטות בהם לא מתקבלות על ידי בני אדם". כעת החברה רוצה להביא יכולות של חיזוי ביקושים ותמחור רציף גם לחברות תעופה.

ללא צורך בפרויקט IT

פטצ'ר הוקמה ב-2019, שנייה לפני הקורונה. "הקורונה הפכה את המידע ההיסטורי במערכות ללא רלוונטי. תיירות העסקים למשל השתנתה לגמרי", מסביר ניסן. "שנה שעברה וייטנאם בערה. יש התקפות טרור, התפרצות הר געש וולקני, שביתות - הוולטיליות היא הנורמלי החדש".

פטצ'ר פיתחה פתרון תוכנה SaaS קל, שמתחבר למערכות הארגוניות, רוכב על גבן, ולא מצריך את חברת התעופה לבצע "פרויקט IT" של כמה שנים. הוא מאפשר להן לבחון את האלגוריתמיקה בהתחלה על קו בודד ואז להרחיב את ההטמעה בהדרגה. ככל שפטצ'ר תצליח, חברות התעופה יגדילו את הרווחיות שלהן, ובשאיפה הדבר ישפיע גם על מחירי הטיסות לצרכנים, כי המתווכים יצאו מהתמונה.

מטוס של חברת התעופה הברזילאית AZUL (צילום: shutterstock)
מטוס של חברת Azul, אחת הלקוחות. "תוצאות יפהפיות" | צילום: shutterstock

את סבב הגיוס החדש שלה מגדירה פטצ'ר כ"פרה-B"; היינו, הוא לפי שווי יותר גדול מסבב ה-A שהחברה השלימה לפני שנה, אבל מבחינת כמות הכסף, מדובר בסבב ביניים. את הסבב הובילה קרן M-Fund של ליאור אלקן, משקיעת עבר בחברה, יחד עם קרן Left Lane Capital האמריקאית. אלקן אמר: "אנחנו מגדילים את ההימור שלנו עם פטצ'ר בגלל תוצאות מרשימות שראינו מהחברה וביטחון בטכנולוגיה של החברה והנחיצות שלה לחברות התעופה". סך הכל גייסה החברה עד היום 31 מיליון דולר.

לפטצ'ר כיום 70 עובדים, כאשר מרכז הפיתוח בפולין, ו-3 לקוחות. "רצינו לקחת נציגה אחת מעולם הלואו-קוסט, וזאת Azul הברזילאית, הם בפרודקשן כבר חצי שנה עם תוצאות יפהפיות", אומר ניסן, "יש לנו נציגה אחת מהטופ האירופי, ועוד נציגה אחת עם ווליום מאד גבוה, אחת מהטופ-4 בארה"ב". לדבריו, מטרת הגיוס היא להביא עוד אנשים כדי לטפל בצבר הלקוחות העתידי של החברה.