עידו צור, יזם ומנכ"ל חברת Carbon Blue (צילום: יחצ)
עידו צור. "זה תהליך שמצריך אנרגיה אבל הוא יעיל וזול" | צילום: יחצ

במאבק בהתחממות הגלובלית יש מגוון רחב של פתרונות, מפיתוח מקורות אנרגיה חדשים ועד תחליפי חלבון כדי לצמצם את חקלאות בעלי החיים. בשנה-שנתיים האחרונות התחיל עניין רב גם בלכידת פחמן דו חמצני וכמובן, יש גם כמה חברות ישראליות שעוסקות בכך. "החברה שלנו מפתחת תהליך ללכידה יעילה של פחמן דו חמצני, ככלי משלים להגיע ליעד פליטה אפס", מסביר עידו צור, יזם ומנכ"ל חברת קרבון בלו (Carbon Blue), חברה צעירה שפעילה בתחום. הוא מדבר איתנו מוועידת האקלים הבינלאומית שנערכת בימים אלו בשארם א-שייח. "יש פליטות שלא ניתן למנוע אותן, אז חייבים ללכוד כמויות אדירות של פחמן דו חמצני כדי להגיע ליעדי האו"ם מבחינת התחממות גלובלית".

לכידת פחמן תחום חדש בעולם ולכן עוד לא לגמרי התגבש וישנן גישות שונות לאתגר. "יש גישות של ייעור או שחזור אזורים ביולוגיים אבל אלו פתרונות לא יעילים מבחנת השימוש בשטח", טוען צור. "בנוסף, באוויר נמצא ריכוז נמוך יחסית של CO2. לכן אנחנו מנסים ללכוד פחמן דו חמצני בים, שקולט באופן טבעי 30% מהפליטות - אנחנו מוציאים את הפחמן הדו חמצני מהים. רוב פתרונות הלכידה הקיימים אינם מותאמים לסביבה ימית. אנחנו משתמשים באמצעים תעשייתים שמותאמים לסביבה הימית באופן שנוכל לעשות סקייל תוך השפעה חיובית על הסביבה".

איך אתם עושים את זה? אלקטרוליזה?
"הגישה שלנו לא כוללת אלקטרוליזה. אנחנו שואבים מים, ומשתמשים במינרלים טבעיים ותהליך כימי, סודי אבל מופלא בפשטותו, כדי לבודד את הפחמן הדו חמצני. זה תהליך שכן מצריך אנרגיה אבל הוא יעיל, זול וסקיילבילי". אם צריך לדמות את זה, צור מתייחס לים בתור ספוג של CO2 ואילו החברה מצאה ספוג עוד יותר יעיל כדי להוציא את הפד"ח ממי הים. ומה עושים איתו אז? "בגדול כל שימוש טוב מבחינתנו, כרגע הפתרון הטוב ביותר בסקאלה גדולה זו הטמנה גאולוגית", אומר צור.

קרבון בלו קמה בסוף 2021 על ידי צור עצמו והשותף שלו דן דבירי. "גדלתי בירושלים, הייתי בתוכנית תלפיות של חיל האוויר, ואז 11 שנים במערכת הביטחון", מספר צור. "לקראת סוף השירות חיפשתי מקום שיש בו את הערך, מעבר להצלחה, ומשבר האקלים כנראה הדבר הכי חשוב לעשות כיום, וככל שנכנסים לזה יותר, מבינים עד כמה. קפצתי למים ואני מקווה מקווה שעוד הרבה יצטרפו", הוא אומר, ומייצג אולי דור חדש של יזמים.

"השותף שלי הוא דוקטור בוגר מכון ויצמן עם רקע בכימיה פיזיקה וביולוגיה ויש לנו בצוות עוד מדענים, כולל ד"ר לגיאולוגיה, אוקינוגרף ועוד, הבסיס המדעי שלנו מאד חזק, אבל באנו ל-COP27 (הוועידה בשארם) באמת כדי לקדם עוד שיתופי פעולה עם גופי מחקר בינלאומיים ולבחון את המימוש הטכנולוגי שפיתחנו", הוא מוסיף.

גם מבחינת קרנות ההון סיכון, קרבו בלו מסמנת אולי תחילתו של שינוי. מי שהשקיע בחברה הן 3 קרנות הון סיכון "מסורתיות", Jibe, פראש פאנד ו-Secret Chord Ventures, ורק קרן אחת שמתמחה בתחומי הסביבה, More VC. צור לא מסגיר את סכום הגיוס עד כה.

שואפים לקזז פחמן בעזרת משאב טבע 

קרבון בלו מעסיקה 7 אנשים, אבל יש לה תוכניות גדולות: "כל התהליכים שלנו הוכחו במעבדה. אנחנו מבצעים ניסויים במעגן מיכאל, שואבים את המים ומחזירים לים", מספר צור. "כעת אנחנו עובדים על הריאקטור הראשון שלנו, ובמפת הדרכים לבנות מפעל ראשון ב-2023 שיוציא סדר גודל של 1000 טון פחמן דו חמצני בשנה. לשם השוואה, החברה היחידה שיש לה מפעל עובד ללכידה של פחמן היא climeworks והיא מוציאה 4000 טון בשנה".

אתם ודאי תוהים איך עובדת הכלכלה של כל זה, מי משלם בעצם? הלקוחות הן בעצם חברות שהתחייבו לאפס את פליטות הפחמן שלהן אבל הן לא יכולות לעשות את זה בעצמן, דמיינו חברת תעופה למשל, אז הן קונות "קרדיט" פחמן דו חמצני דרך אתרי מסחר מתמחים למכסות פחמן דו חמצני. באתרי סחר כאלו בצד אחד יש חברות פולטות, בצד השני חברות לוכדות. "יש לא מעט Marketplaces כאלו כמו למשל Puro.earth או גוף בשם Frontier climate, שהוא שיתוף פעולה של ענקיות כמו גוגל, סטרייפ, שופיפיי, מקינזי ומטא. הם הבינו שכדי לקדם את התחום של לכידת פחמן צריך לפתח טכנולוגיות ולכן הם כבר שמו מראש התחייבויות כספיות גדולות, ליצר ביקוש, כשהם לוקחים את הסיכון עליהם שחלק מזה לא יצליח", מסביר צור. פרונטיר נוסדה באפריל האחרון עם התחייבות מצד השותפות לקזז פחמן ב-925 מיליון דולר עד 2030, אך יתכן ובעתיד הקונסורציום והסכום יורחבו.