מייסד Plastic Back טל כהן (צילום: Plastic Back)
מייסד Plastic Back, טל כהן | צילום: Plastic Back

מתי נוסדו: ינואר 2020
מייסדים: טל כהן אלכס בראון
גייסו: כ-1 מיליון אירו
משרדים: ירושלים
אתר: plastic-back.com

הטכנולוגיה של Plastic Back כמעט בדיונית: מול חברות שמציעות שריפה של פסולת פלסטיק בטמפרטורות גבוהות, תוך זיהום האטמוספירה וצריכת משאבי אנרגיה, Plastic Back מציעה תהליך כימי שנעשה בטמפרטורת החדר או מעט חם יותר, ושהתוצר שלו – נפט גולמי – מאפשר לחברות להרוויח כסף מהפסולת שלהן. בעולם שבו מרבית מוצרי הפלסטיק לא ניתנים למחזור, מדובר במהפכה של ממש: במקום להטמין את כמויות הפלסטיק האלה באדמה או להשליך אותן לים – ממירים אותם לנפט גולמי, שמשמש חומר גלם לייצר מוצרי פלסטיק חדשים. רק שמונה אחוז מהפלסטיק היום עובר מחזור וכל היתר מזהם את הסביבה. ואם פעם סין היתה קולטת את המרבית פסולת הפלסטיק של העולם, כיום היא אינה מאפשרת זאת יותר, והעלות האירופאית על הטמנה מקומית יוצרת שוק ענק של פתרונות חלופיים להטמנה. בעולמות הקלינטק, הפתרון של Plastic Back הוא מודל מושלם של כלכלה מעגלית.

הטכנולוגיה הזו עשויה להיות פיתרון לתעשייה, לחקלאות ולבתי חולים, שמתמודדים עם הצורך לפנות מדי יום כמויות אדירות של פלסטיק לאתרי הטמנה. "במקור, פלסטיק עשוי מנפט, אז אנחנו פיתחנו שיטה לעשות הנדסה הפוכה", אומר טל כהן מנכ"ל החברה ומייסד משותף, "אנחנו מפרקים את הפלסטיק עד לתוצר הראשוני שלו – נפט גולמי - ואת זה אנחנו מספקים לתעשייה הפטרו כימית. לא כמקור אנרגיה, אנחנו שואפים לכלכלה מעגלית, שמייצרת מוצרי פלסטיק חדשים".

Plastic Back הוקמה ב-2020 על ידי טל כהן ואלכס בראון. החברה קמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה במעבדות של פרופ' יואל ששון וד"ר אורי סטוין מהאוניברסיטה העברית, והיא רשמה פטנטים בארה"ב, האיחוד האירופי וסין. שני המדענים משתמשים כיועצים בחברה, ובינה לבין האוניברסיטה יש הסכם תמלוגים ללא העברת אקוויטי.

כהן בהכשרתו הוא בכלל ביולוג ימי. "שם, צלילות המחקר, ראיתי את השפעות פסולת הפלסטיק במים מקרוב ומבחינתי שם זה התחיל". לאחר לימודי MBA באוניברסיטה העברית הוא שימש כמנהל פיתוח עסקי בחברת Synvertec ובחברות נוספות בתחום האנרגיה הירוקה וב-2019 יצא לדרך יזמית חדשה כשחיבר את כל הקצוות והקים את Plastic Back.

ההתעניינות בחברה רבה. חברת האנרגיה האירופאית SHELL העניקה מימון ראשוני וחלק מהפיתוח של הטכנולוגיה נעשה בשיתוף פעולה איתה. כמו כן נכנסו להשקעה רשות החדשנות, משרד האנרגיה, מספר משקיעי אנג'ל, וגם קרנות אירופאיות ואמריקאיות. עד כה גוייס סכום הקרוב למיליון אירו. כהן אומר שכעת מתוכנן סבב גיוס גדול יותר של 3 מיליון אירו, במטרה לאפשר הקמת מתקן פיילוט ראשון בישראל ב-2022 להפקת נפט גולמי משאריות פלסטיק.

"אני רואה טכנולוגיות, הרבה עסקאות שקורות בשנים האחרונות", אומר כהן, "כולל הגיוס של UBQ לאחרונה. יש טכנולוגיות שיודעות לעשות את התהליך שאנחנו עושים, אבל שם משתמשים בפתרונות שריפה. אנחנו הראשונים בעולם שיודעים לעשות את זה כימית לגמרי, ולכן יש פה חיסכון אנרגטי כלכלי וסביבתי ענק".