"קיבלנו החלטה עסקית בחברת פאפאיה גלובל להוציא את כל כספי החברה מישראל", צייצה הבוקר מייסדת ומנכ"לית חברת הפינטק עינת גז והדליקה אש. אבל מה בעצם ההשלכות של הצעד הזה?
קודם כל, מדובר בצעד הצהרתי חשוב - ההייטק הוא המגזר העשיר במשק ועובדיו מהווים אולי 10% מכוח העבודה אבל משלמים 25% מהמסים. גם מחאת ההייטקיסטים משחקת על הקלף הכלכלי ולא המפלגתי. אל גז הצטרף טל ברנוח, משקיע הון סיכון ותיק שעומד בראש קרנות ההון סיכון דיסרפטיב ודיסרפטיב AI שגייסו עד היום כ-250 מיליון דולר.
אבל ברנוח הוא הראשון להסביר שהצעד שלו הוא מחאתי בעיקרו: "בקרנות אתה עושה 'capital call' ('קורא לכסף' בכל פעם שנסגרת השקעה, ה"ר)" הוא אומר לtech12, "זה לא שהכסף שוכב בחשבון, אז המשמעות היא שבכל פעילות קדימה נקרא לכסף בחו"ל ולא בישראל. זו הצהרה דקלרטיבית שלא נסבול את ההפיכה שמתרחשת כאן".
יש לזה משמעויות בפועל, מבחינת תשלום מס למשל?
"אנחנו ממש עוד לא יודעים ומחכים לשמוע אבל לא נשתוק. ההייטק מגוייס למחאה הזו ונמשיך בכל הכוח".
"רמת הסיכון עולה"
"המשמעות של צעד כזה במישור ההצהרתי ברורה", אומר אורן בר און, שותף בכיר ב-EY לשעבר והיום עוסק בהשקעות הון סיכון וייעוץ לדירקטוריונים. "נשאלת השאלה מה ההשפעה על החברה ומה ההשפעה על הבנקים.
צריך להבין שחברות סטארט אפ מגייסות פעם בכמה שנים כסף שמספיק להן לשנים הבאות. חברה שגייסה 100 מיליון דולר לא משתמשת בכולו ורובו מופקד בפקדונות או מכשירים אחרים שמאפשרים לה להשתמש בו בעתיד. לרוב דירקטוריון החברה מקטין סיכון ע"י פיזור של הכסף בין בנקים באזורים גיאוגרפיים שונים. בשנים האחרונות רוב הכסף הופקד בישראל כי ראו כאן סיכון נמוך ויש כאן ריבית יותר אטרקטיבית. לפני 10-15 שנה הרוב היה בחו"ל ומעט בארץ אבל זה השתנה.
"אני מניח שמה שהיא (עינת גז, ה"ר) אומרת עכשיו זה שרמת הסיכון בארץ עולה ולכן היא מעבירה כסף לחו"ל וכך מקטינה סיכון. הדירקטוריון צריך לאשר את המהלך אבל זה לא דרמטי. אני הייתי שואל אותה האם היא ממשיכה את הפעילות בישראל ולא איפה הכסף. כמובן שברמה הפרקטית חייבים להשאיר פה כסף לתשלום משכורות אבל צד הפקדונות עובר לחו"ל".
"לחץ על המערכת הבנקאית"
"זה פחות משנה איפה הכסף מופקד מבחינת מיסוי", אומרת דמות בכירה באחד ממשרדי רואי החשבון המובילים בארץ. "גם אם את תעבירי את הכסף שלך לשוויץ כל עוד את אזרחית ישראל תצטרכי לשלם מסים כאן. מה שמשנה זו הבעלות על הכסף ולא היכן הוא מופקד. איפה כן יכולה להיות לזה השפעה? אם זה יהפוך למאסה קריטית של חברות שמוציאות את הכסף שלהן מהבנקים. אם יהיה מהלך גורף של חברות הייטק שגייסו בשנות הגאות ו-200 חברות מושכות עכשיו 4 מיליארד דולר עלול להיווצר מצב של 'ריצה על הבנקים' שיצטרכו בבת אחת להחזיר סכום גדול של כסף. לדעתי גז חושבת שאם תוביל מהלך כזה זה אולי לא ייצר לחץ על הממשלה אבל כן על המערכת הבנקאית. יגיעו המנכ"לים של חמשת הבנקים הגדולים ויגידו לביבי: 'יש כאן בעיה מוניטרית, תעשה משהו'. אבל זה מהלך חסר משמעות אם אין לו מסה מאחוריו".
בכיר במשרד רואי חשבון גדול: "לדעתי גז חושבת שאם תוביל מהלך כזה זה אולי לא ייצר לחץ על הממשלה אבל כן על המערכת הבנקאית. יגיעו המנכ"לים של חמשת הבנקים הגדולים ויגידו לביבי: 'יש כאן בעיה מוניטרית, תעשה משהו'. אבל זה מהלך חסר משמעות אם אין לו מסה מאחוריו"
בר און מסכים גם הוא שלצעדים בודדים אין אפקט משמעותי, אבל מסביר מה יכולה להיות השפעה של התארגנות בקנה מידה משמעותי: "בנק ישראלי משתמש בכסף שמפקידים אצלו לנתינת הלוואות ביחס של 1 ל-10 נגיד. לכן כשפקדונות עוזבים לחו"ל הוא מוגבל מבחינת האפשרות לתת הלוואות לאחרים. עכשיו, גם אם יוציאו מכאן מיליארד דולר עדיין אין לזה משמעות אבל המומנטום לא טוב. זה יכול גם להשליך על צרכים דולריים של הבנק, למשל להעלות את הריבית שבנק נותן למלווים דולריים. זה מעגל שמייצר שאלות כלכליות בהנחה שאכן ייצא מכאן הרבה כסף".
אבל, בר און מסייג, זה כנראה לא מה שיקרה גם בהתגייסות גדולה יותר: "2021 נסגרה עם גיוסי הון של משהו כמו 27 מיליארד דולר, 2022 עם 15 ונגיד שב-2021 יהיו 10 מיליארד? בכל מקרה 3 מופקדים בחו"ל ו-7 בארץ אז גם אם יוציאו מכאן חצי מהם זה 3 מיליארד דולר בלבד. יש יותר משמעות לירידה בגיוסי ההון. השאלה הבאה שנשאלת היא האם אתה רוצה להעסיק עובדים בישראל והאם תקים חברות ישראליות ולזה כבר יש יותר השפעות - אנחנו חוזרים אחורה וזה לא טוב להייטק הישראלי".
עו"ד יאיר בנימיני, מומחה למיסוי והבעלים של משרד בנימיני ושות', אומר כי פגיעה משמעותית בהכנסות של ישראל ממסים עלולה לקרות אם קרנות יתחילו לעודד חברות סטארט אפ להתאגד בארה"ב ולא בישראל. לדבריו, "התאגדות כחברת אם אמריקנית מפחיתה את גובה המסים שישראל תוכל לגבות בעתיד מהחברה או ממכירת הקניין הרוחני שלה. בשנים האחרונות רשות המסים עושה מאמצים רבים למשוך חברות סטארט אפ להתאגד בישראל, והרפורמה המשפטית עלולה להיות גול עצמי למאמצים של משרד האוצר".
לדברי בר און, "היבט העברת הכסף שולי מבחינת הבורד ולכן אפשר לקבל החלטה כזו. זה לא מורכב. ההשפעה על הבנקים לא טובה כי זה מקטין יכולת להעניק חוב אבל ההשפעה ההכי משמעותית היא ההשפעה העתידית - האם כשמישהו משקיע ביזמים ישראלים הוא יבקש מהם להקטין פעילות בישראל ושהיישות המגייסת לא תהיה ישראלית כדי להקטין סיכונים. ואז החברה כבר תוקם בארה"ב והמומנטום לא טוב. אנחנו פוגעים בעצמנו בסוף. ההייטק עושה מהלך שיש לו השלכה על עצמו".