כמה סטארט אפים ישראלים עוסקים באמת באתגר הגדול של דורנו, משבר האקלים וההתחממות הגלובלית? כמה משקיעים בכלל מתעניינים בתחום הזה? נושא זה נתון למחלוקת והכל שאלה של הגדרה. מחקר שערך לאחרונה ארגון Planetech, חלק מהמכון הישראלי לחדשנות (עמותה), העלה כי כ-10% מהסטארט אפים בישראל, 637 במספר, עוסקים בתחום. על פי רשות החדשנות הממשלתית יש בישראל 234 חברות קלינטק ועוד 640 חברות בתחומים כמו חקלאות חכמה, פודטק ומים - שיכולים גם לתרום למיתון האקלים וטוענים לעיסוק בטכנולוגיות להתמודדות עם משבר האקלים, או קליימטק (Climate-tech).
מפה חדשה שחיברו בחברת הייעוץ Mile Ventures מנסה לעשות סדר בדברים ונוקטת בגישה מצמצמת: המחקר שביצעה החברה מיפה בישראל כ-123 חברות בתחום הקלינטק (אנרגיה ירוקה), ועוד כ-220 משקיעים, מרמת האנג'לים, דרך קרנות ועד תמיכות מדינה. המפה מנקה פתרונות מתחום החקלאות המדייקת והפודטק ומתעסקת רק בחברות בתחומים כמו הפקת אנרגיה, יעילות אנרגטית, סוללות ואגירה, הנעה חכמה, וחומרים מתקדמים.
"המפה נולדה בעצם ככלי תומך החלטות אחרי בקשה ממשקיעים, שמחפשים הזדמנויות להשקיע הון במיזמים בתחום האנרגיה בצורה נקייה מרעשים", מסבירה מוריאל לוטן, חוקרת ובעלת Mile Ventures. "אבל המפה יכולה לסייע גם ליזמים, לקבל גישה נוחה למצב השוק מבחינת המוצרים והמתחרים, ולעזור גם למשקיעים פוטנציאליים".
לזהות מי באמת פועל בתחום ומי משחרר הצהרות ריקות
לוטן בנתה את המפה בסיוע ליהיא פרידמן, מזכירת המיזם הלאומי לבינה מלאכותית. השתיים השתמשו בכלי המיפוי של הסטארט אפ הישראלי Flora, בשותפות עם יזם החברה אור ריגלר, כדי להרכיב מפה שמצביעה על הגופיים המרכזיים בתחום ויחסי הגומלין ביניהם. "היה חשוב לנו לבנות משהו שממוקד בקלינטק ולא בקליימטק באופן כללי, כדי לנקות רעשי רקע. משהו שאפשר לעמוד מאחוריו, מפת הזדמנויות - אבל לא חברות שעוסקות למשל בנפט או גז", מסבירה פרידמן.
לוטן: "זה לא באזור ההתעניינות של הקרנות הג'נרליסטיות כמו אלף או פיטנגו. אבל יש כיום לפחות שלוש קרנות קליימט בישראל שמנסות לסגור את הסבב הראשון"
"אנחנו רואים לעיתים חברות שמפתחות מוצר צד רק כדי להיכלל בקטגוריה הזו של חברות אקלים, או חברות שעוסקות בסייבר או AI אבל קוראות לעצמן Climate", מוסיפה לוטן.
במילים אחרות, השתיים רומזות בנימוס על גרין-ווש שמזהם את המידע. " בעידן שבו קליימטק הפכה לבאזוורד שחברות רבות מתהדרות בה - מי בצדק ומי פחות - ושכוללת מגוון אדיר של תחומים שפעילות בהם מאות רבות של חברות, הבנו שהערך העיקרי שלנו יהיה בהפניית זרקור ועשיית סדר בקלינטק כתחום ספציפי", מסבירה לוטן.
ההון סיכון המסורתי מתעלם מהקליימטק
מסקנה נוספת שעולה מהמפה, היא שהקרנות המסורתיות הן לא ממש חלק מהמשחק: "אתה לא רואה שם את אלף או את פינטגו. ויולה נמצאת עם חברה אחת (בפיטנגו אומרים כי גם להם יש השקעה אחת בתחום, א"ז). זה לא באזור ההתעניינות של הקרנות הג'נרליסטיות", אומרת לוטן. מנגד, היא אומרת כי "יש כיום לפחות שלוש קרנות קליימט בישראל שמנסות לסגור את הסבב הראשון".
מסקנה שנייה מהמיפוי הוא שהמדינה דווקא כן מעורבת בתחום, אבל בעיקר כמשקיעה דרך מענקי מדען בראשית הדרך או דרך תמיכות של משרד האנרגיה. "גם בתחום הסייבר וגם בתחום הבינה המלאכותית הייתה מעורבות ממשלתית רחבה שתמכה בתעשייה, ולדעתנו גם באתגרי האקלים ראוי שיהיה", טוענת לוטן. "למדינה יש תפקיד, ראשית בתור משקיעה, שנית בתור לקוחה גדולה של טכנולוגיות אקלים, ושלישית ביצירת סביבה רגולטורית מאפשרת בתחום".
בימים אלו עובדת הממשלה, די בסתר, על תוכנית אקלים רחבה, בהשתתפות רשות החדשנות ומספר משרדי ממשלה. התוכנית עשויה לצקת תוכן להצהרות שנשא ראש הממשלה נפתלי בנט אשתקד מעל בימת ועידת גלזגו לאקלים, לפיהן ישראל יכולה לרתום את החדשנות שלה לסיוע בהתמודדות עם משבר האקלים.
הפעילות העיקרית: בתחום היעילות האנרגטית
פרידמן מסבירה כי המפה הראשונית היא רק תחילת הדרך: "ברור שיש דברים שלא ראינו ושאנחנו לא מכירות, אבל המפה היא שיתופית ודינמית - היא כלי נושם". השתיים מזמינות סטארט אפים בתחום האנרגיה הנקייה, ממימן ועד סוללות, או משקיעים בתחום שלא מופיעים כעת במיפוי, ללחוץ על כפתור "Join The Map" ולמלא את טופס ההצטרפות.
מבין 110 החברות הכלולות במיפוי כ-32 נוסדו מאז 2018, מה שמצביע אולי על האצה כלשהי אך לא מובהקת. בחלוקה לתתי קטגוריות התחומים שבהם מתקיימת הכי הרבה יזמות הם יעילות אנרגטית (חברות כמו Addionics שמייעלת ביצועי סוללות); פתרונות מתחום אגירת אנרגיה (אוגוינד); ופתרונות בתחום האנרגיה הירוקה (H2Pro שמפיקה מימן ירוק).
"אני מקווה שהמפה תוביל ליותר שיתוף פעולה בתעשייה הזו, כי ענף האנרגיה מורכב, נשען הרבה על פרויקטים ממשלתיים, ואתה חייב להיות Team Player כדי להצליח בו", מסכמת לוטן.