המשא ומתן בין המגדלים והקניינים של ירקות ופירות מתנהל בצורה קצת משונה: "רשת השיווק מתקשרת בחוזה אבל הוא מותנה באיכות של הפרי או הירק. הוא מקבל את המכולה עם הסחורה ויש לו שש שעות להחליט אם היא עומדת באיכות המובטחת ולקבל אותה, או להחזיר אותה או להתמקח על המחיר", מתאר אבי שוורצר, המכהן כ-COO בחברת קלאריפרוט (Clarifruit). כל מכולה כזו מכילה כ-25 טון של תוצרת חקלאית בשווי ממוצע של כ-50 אלף דולר ואם הקניין לא מעוניין בסחורה באותו הרגע - הספק מפסיד 50% מערכה וצריך לחפש לה קונה אחר.
"השוק החקלאי בארץ הוא שונה מהשוק העולמי", מסביר שוורצר. "בארץ רוב התוצרת שנמכרת על המדפים מיוצרת בארץ ושרשרת האספקה קצרה. אבל רשת שיווק בלונדון, למשל, מוכרת ענבים לאורך כל השנה. כולם מיובאים ממקומות שונים בעולם לפי עונת הגידול של הענבים. המכולות מגיעות ללונדון ואם הקניין מחזיר אותן - הספק לא יכול להחזיר את המכולה אליו, הוא צריך לחפש לה קונה אחר בלונדון במחיר מופחת ובמהירות כי זו סחורה חיה".
זה דבר שקורה הרבה?
"זה קורה ב-25% מהמכולות. ב-20% מהמקרים הקניין יקבל אותן אבל בהנחה וב-5% הנותרים הוא לא יקבל אותה".
נשמע כמו פתח לניצול של המגדלים.
"בין המגדלים והקניינים יש יחסים ארוכי טווח, ואם הספק ירגיש שהוא נסחט שלא בצדק הוא לא ימשיך לספק את התוצרת לקניין הזה. הספק נמצא כל הזמן באי ודאות לגבי המחיר של הסחורה, אבל גם הקניין בבעיה כי המדפים בסופר לא יכולים להיות ריקים והוא לא יכול לדחות יותר מדי סחורה".
אבי שוורצר, קלאריפרוט: "ללא תקינת איכות - הקניינים שולטים במגדלים. לפעמים פסילות הן נכונות ולפעמים הפסילה אינה בתום לב. אנחנו מתמקדים ב-25% מהמכולות שבהן התגלתה בעיית איכות. המטרה שלנו היא לצמצם את המספר הזה. זה יפחית את הבזבוז, יגדיל את הביטחון התזונתי ויוזיל את מחירי הפירות והירקות"
שוורצר ושותפיו, רובי בויארסקי, ה-CTO ואלעד מדריקס ה-CEO בחברה, לא מגיעים מהתחום החלקאי. הם הקימו את קלאריפרוט בשנת 2018 אחרי ששוורצר, שמגדל בחצר ביתו פירות, נתקל בבעיות באיכות של הקלמנטיות והמנגו. "חיפשתי בגוגל תקני איכות ומה שגיליתי זה שאין כאלה, והעולם עובד בחוסר תקינה של איכות של פירות וירקות".
שוורצר ושותפיו החלו לדבר עם מגדלים ולהבין את לב הבעיה ואת חשיבותה. "ללא תקינת איכות, הקניינים שולטים במגדלים. לפעמים פסילות הן נכונות והסחורה לא איכותית ולפעמים הפסילה אינה בתום לב והקניינים מנצלים את כוחם לרעה. אנחנו מתמקדים ב-25% מהמכולות שהתגלתה בהן בעיית איכות והמטרה שלנו היא לצמצם את המספר הזה. זה יפחית את הבזבוז, יגדיל את הביטחון התזונתי ויוזיל את מחירי הפירות והירקות".
הפתרון שקלאריפרוט מציעה הוא להגדיר את האיכות: "כיום אין תקינה וכל קניין מגדיר את תקן האיכות שלו", אומר שוורצר. "יצרנו שפה פשוטה שאפשר לתרגם לתקינות של המגדלים השונים. היא כוללת את כל המאפיינים החזותיים של המוצר, גודל, צבע, פגמים וכו'. חוץ מזה יש לנו אפליקציה לשימוש אצל בודקי האיכות של הקניינים, ואלגוריתם לעיבוד תמונה שעוזר לנו לבצע תהליך בקרה בצורה מהירה ואובייקטיבית".
שוורצר: "בין המגדלים והקניינים יש יחסים ארוכי טווח, ואם הספק ירגיש שהוא נסחט שלא בצדק הוא לא ימשיך לספק את התוצרת לקניין הזה. הספק נמצא כל הזמן באי ודאות לגבי המחיר של הסחורה, אבל גם הקניין בבעיה כי המדפים בסופר לא יכולים להיות ריקים והוא לא יכול לדחות יותר מדי סחורה"
האפליקציה מחליפה את שיטות הבדיקה הידניות והסובייקטיביות המקובלות כיום כמו בדיקת הצבע באמצעות פלטת צבעים. "אנחנו יודעים לקחת תמונה ולמדוד מאות פירות וירקות בשניות ובצורה אובייקטיבית. בסוף כל המידע עולה לענן והוא זמין בדשבורד למנהלים והם יכולים לעשות אנליזה מעמיקה על הנתונים ולהוציא תובנות".
עתה מודיעה קלאריפרוט על גיוס של 12 מיליון דולר בסבב גיוס A בהובלת הקרנות Firstime והקרן השוויצרית-ישראלית Capital Champel. משתתפים נוספים בסבב הם Kubota, יצרנית הענק של ציוד מיכון וטכנולוגיות חקלאיות מיפן, קרן ההון סיכון NevaTeam Partners ומשקיעים פרטיים שהשתתפו בסבב ה-Seed. הגיוס הנוכחי מעמיד את סך ההון שגייסה החברה מאז הקמתה על כ- 15.5 מיליון דולר, וזאת בנוסף למענק של 2.5 מיליון דולרים, שבו זכתה במסגרת תכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי.
המוצר של קלאריפרוט שווק ב-2020 וכיום יש לחברה כשלושים לקוחות. בחודש שעבר 70 אלף מכולות נבדקו באמצעותה ושוורצר צופה כי בסיכום השנה תבדוק החברה כמיליון מכולות. מודל התשלום הוא SaaS של רישיון חודשי לפי כמות המשתמשים בשירות בארגון. לקלאריפרוט 25 עובדים בעולם, מתוכם 21 בישראל.