ארבע שנים לאחר שהוקמה, חברת הפינטק Shield משלימה סיבוב גיוס הון ראשון בהיקף של 15 מיליון דולר. שילד, שפיתחה מערכת לאיתור הונאות בבנקים, קמה כחברת בוטסטרפ וכבשה נתח שוק משמעותי עם הכנסות שמתקרבות ל-10 מיליון דולר בשנה. את סבב הגיוס הובילו הקרנות Macquarie Capital ו-OurCrowd והשתתפה בה גם קרן Mindset Ventures. לפי הערכת tech12, שווי החברה הוא כ-100 מיליון דולר.
הטכנולוגיה של שילד מאפשרת לפקח על כל שיחות העבודה והתכתבויות של עובדי החברה ולאתר דיבורים או התנהגויות שעלולות להעיד על כוונה להונאה. בכל היא מאפשרת לבנקים ולגופים פיננסיים נוספים לעמוד בדרישות הרגולציה. מנכ"ל החברה, שירן ויצמן, הסביר ל-tech12: "הם מחוייבים לעמוד בתנאי רגולציה מסויימים, שמטרתם לייצר שקיפות ולהגן על המשקיע כנגד מניפולציות שוק ופשעים פיננסיים. רוב העובדים בבנקים הם אנשים ישרים ושומרי חוק אבל חלקם מחזיקים בהמון כוח בגלל השליטה שלהם במידע ובטרנזקציות - והם יכולים לעשות מניפולציות".
שילד עוקבת אחרי הודעות דואר אלקטרוני, צ'אטים, שיחות טלפון, שיחות זום או טימס ועוד. הפלטפורמה מנטרת מדי יום מעל שלושה מיליון אינטראקציות שמבצעים כ-150 אלף עובדים בעשרות ארגונים. מלבד שמירת המידע למשך חמש שנים או שבע שנים, הבינה המלאכותית של שילד מנתחת את כל התשדורות, את המילים שנאמרות וגם את ההתנהגויות ואת הסנטימנט שמובע בהן, וזאת כדי להתריע על כל התנהגות שעלולה להעיד על כוונת הונאה. בתקופת הקורונה שילד הרחיבה את הפעילות למעקב גם אחרי מי שעובדים מהבית.
עובדים בבנק כזה עלולים לחוש שהפרטיות שלהם נפגעת בגלל המעקב שלכם.
"אנחנו עובדים באירופה, שבה דרישות הגנת הפרטיות הן ברמה הכי גבוהה. כחלק מהתכונות שפיתחנו הן יכולת לסנן את התשדורות לפי פרטיות. בנינו מודלים שיודעים לזהות מתי שיחה אינה עסקית או רלוונטית לעסקי החברה, וזה לפי הרבה פרמטרים ולמידת התנהגות בארגון. אנחנו יכולים להגביל גישה לתכנים כאלה וידרשו אישורים מיוחדים כדי לגשת לנתונים האלה".
"בוא נצא מנקודת הנחה שקורים כאן דברים. בכל מקום שקורה בו משהו מעורב טלפון סלולרי ומעורבת תקשורת וואטסאפ, אימיילים. בכל שערוריה פוליטית או פיננסית אתה מוצא את זה. ותמיד תמיד יש תיעוד"
ויצמן אומר כי לשילד יש לקוחות טיר1, החברות המובילות בענף הבנקאות באירופה וגם בארה"ב, לשם החרבה מתרחבת בתקופה הזו. "זכינו בכמה מכרזים מאוד גדולים וזו הבעת אמון מאוד חשובה לנו מול מתחרים אמריקאיים הרבה יותר גדולים מאיתנו", הוא אומר. לדבריו החברה מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס כדי לפתח כלי AI נוספים כמו למשל איתור שיחות בריונות ברשתות הארגוניות והטרדות מיניות בחברה, תחום שמדאיג מאוד את הבנקים. תחום פיתוח אחר הוא הפקת תובנות מהנתונים שנשמרים, למשל תובנות עסקיות בתחום הדאגה לסביבה ועמידת החברה ביעדי ה-ESG שלה.
בישראל אין דרישה של הרגולציה למעקב אחר התקשורת הארגונית, האם יש חשש שנעשות בישראל הונאות שהיעדר פיקוח?
"בוא נצא מנקודת הנחה שקורים כאן דברים. בכל מקום שקורה בו משהו מעורב טלפון סלולרי ומעורבת תקשורת וואטסאפ, אימיילים. בכל שערוריה פוליטית או פיננסית אתה מוצא את זה. ותמיד תמיד יש תיעוד. בישראל הרגולציה לא מחייבת ולכן הבנקים בישראל לא עושים שום דבר. אני מבין אותם כי במידה ואף אחד לא מכריח אותם, עדיף להם לא לשמור את זה כי כל מידע שיישמר יכול לשמש כראייה, וזו הבעייה. ישראל מפגרת בעולם בתחום הרגולציה הפיננסית וזה חורה, כי די הרבה חברות רג-טק ישראליות מובילות בעולם. אני מקווה שיהיה אישור קו בשנים הקרובות".