לירן חסון ואלון גובקין אפוריה (צילום: יקיר שוקרון, יח"צ)
מייסדי Aporia לירן חסון ואלון גובקין. "קורה היום ב-AI מה שקרה לפני עשור בסייבר" | צילום: יקיר שוקרון, יח"צ

התמודדות של חברות וארגונים עם פיתוחים טכנולוגיים וספציפית עם כלי AI ו-ML היא אתגר חדש יחסית, אבל כזה שצפוי להיות מרכזי בעתיד הנראה לעין. הסטארט אפ הישראלי Aporia (אפוריה) פיתח פלטפורמה לניטור ומעקב אחר מודלים של בינה מלאכותית, כדי לסייע לחברות לשפר ולתקן את המוצר. כעת הוא מודיע על השלמת גיוס 25 מיליון דולר בסבב A בהובלת טייגר גלובל. בסבב השתתפו גם Samsung Next והמשקיעים הקיימים TLV Partners ו-Vertex Ventures. הגיוס מביא את כלל ההון שגייסה Aporia מהקמתה ל-30 מיליון דולר.

המערכת של Aporia יודעת לזהות אם המודלים השונים של ה-AI עומדים במטרות העסקיות של הארגון. היא מזהה בשלב מוקדם אנומליות כמו תחזיות מוטות, שינויים בלתי צפויים בפורמט או ירידה בביצוע המודל לאורך זמן, ומספקת תובנות מעשיות שמסייעות למדעני הנתונים. הפתרון של Aporia מספק שקיפות לקופסה השחורה של מודלי ה-AI והסברים לגבי אופן קבלת ההחלטות של המודלים הללו – דבר שנדרש הן מבחינה רגולטורית, כמו במקרה של דחיית בקשה להלוואה בארה"ב, והן מבחינה עסקית.

הפתרון של Aporia מספק שקיפות לקופסה השחורה של מודלי ה-AI והסברים לגבי שיקולי קבלת ההחלטות של המודל. חברות רבות מאמנות את ה-AI לפי מידע פנימי שלהן ורושמות אותה כקניין רוחני

Aporia הוקמה ב-2019 בידי היזם והמנכ"ל לירן חסון, יוצא קרן ורטקס (Vertex Ventures), שכאמור השקיעה בחברה. "את הפרויקט הראשון שלי פיתחתי בגיל 17", הוא מספר ל-tech12, "זו הייתה מערכת לזיהוי ביומטרי לפי קשתית העין, ופיתחתי אותה במסגרת תכנית מצוינות של מכון ויצמן". חסון שירת ביחידה 81 וכשהשתחרר היה אחד העובדים הראשונים בחברת Adallom של אסף רפפורט, ועזב לאחר שנרכשה בידי מיקרוסופט.

"הצטרפתי לוורטקס כדי להבין למה חלק מהסטארט אפים מצליחים ואחרים נכשלים", מסביר חסון, "ראיתי כמה AI הופכת למשמעותית והבנתי שאין עדיין פתרונות טובים לאתגרים בתחום שחברות נאלצות להתמודד איתם. עזבתי את הקרן כדי להקים חברה ובשנה הראשונה חייתי מחסכונות ואכלתי חומוס לארוחת צהריים עד שגייסנו סיד של 5 מיליון דולר".

עובדי אפוריה (צילום: יקיר שוקרון, יח"צ)
עובדי Aporia. "טכנולוגיית AI נכנסת לכל ורטיקל ויש מקום להרבה חברות בשוק הזה" | צילום: יקיר שוקרון, יח"צ

נראה שיש לאחרונה לא מעט סטארט אפים שנדרשים לסוגיה של פתרונות למוצרי AI או בכלל מיקור חוץ של הפיתוח עצמו. איפה אתם פועלים?
"הרבה חברות קמו ב-2016-2017 כשהשוק עדיין לא היה בשל מספיק. מצד שני יש הזדמנות אדירה ו-AI היא הדור הבאה של התוכנה. זו טכנולוגיה שנכנסת לכל ורטיקל ויש מקום להרבה חברות בשוק הזה. קורה היום בתחום מה שקרה לפני עשור בסייבר: היווצרות של תת-קטגוריות משום שלקוחות מחפשים פתרונות ספציפיים. עם זאת, פוטנציאל הגדילה של תחום ה-AI גדול בכמה סדרי גדול מזה של הסייבר כי הוא נוגע בכל ורטיקל שהוא.

"אנחנו ב-Aporia מטרגטים בעיה ספציפית: כמו כל תוכנה גם ל-AI יש באגים, וזה יכול להתבטא בירידה בביצועים. התוכנה שלנו היא שומר הסף עבור כל הפרויקטים בכל ההיבטים".

לקוחות מתחומים כמו איקומרס, קמעונאות וביטוח

לדברי חסון, הפלטפורמה של Aporia כבר משרתת מאות משתמשים, בהם חברות Fortune 500 וארגונים בתחום ה-e-commerce, רכב, קמעונאות ו-InsurTech. כדוגמה ליישום המוצר מספק חסון מקרה של חברה פיננסית שפיתחה כלי AI לאישור הלוואות. כמו בכל אימון של כלי AI, תהליך הפיתוח באותה חברה כלל את הזנת המידע הקיים בארגון כדי שהמערכת תוכל ללמוד ממנו.

"התוצאה היתה מודל מעולה לאישור או דחיית הלוואות", מספר חסון, "אבל בעוד שתוכנה רגילה עובדת לפי חוקים מוגדרים, כך שאפשר לדעת איך היא תתנהג בכל סיטואציה, בינה מלאכותית לומדת מדוגמאות עבר. כתוצאה מכך, כשהאקוסיסטם משתנה הדוגמאות שלפיהן היא אומנה כבר לא רלבנטיות. במקרה הזה, החברה השיקה קמפיין ששיווק הלוואות לסטודנטים, אבל במודל שלפיו התוכנה אומנה לא היה ייצוג מספק לסטודנטים ולכן כלי ה-AI לא ידע איך לטפל בהם".

לפי חסון, בגלל שהמידע שלפיו מאמנים ומפתחים את ה-AI הוא רגיש מבחינת הארגון, חברות רבות מפתחות את ה-AI בעצמן ורושמות את המודל כקניין רוחני שלהן.

חסון: "חברה פיננסית פיתחה AI לאישור הלוואות ויצאה בקמפיין לסטודנטים, אבל במודל שלפיו התוכנה אומנה לא היה ייצוג מספק לסטודנטים, ולכן כלי ה-AI לא ידע איך לטפל בהם"

טייגר גלובל הודיעו בחודש שעבר על שינוי אסטרטגי ומעבר להשקעה בחברות בשלבים מוקדמים יותר. לדעתי אתם החברה הישראלית הראשונה שמגייסת מטייגר סבב A.
"כן, היינו אמורים להיפגש איתם בשלב קצת יותר מאוחר, אבל הם פנו אלינו. כבר היינו בתהליכים מתקדמים עם קרנות אחרות וכשבטייגר הבינו את זה, הם זירזו את התהליך מולנו. הם זיהו את ההזדמנות בשוק ואת פוטנציאל הצמיחה של התחום".

טייגר ידועה כקרן ששמה כסף אבל פחות מעורבת בחיים השוטפים של החברה ואפילו לא מבקשת מושב בדירקטוריון, איך זה עובד כשמדובר בהשקעה מוקדמת?
"הם לא בבורד שלנו אבל חוצמזה הם יחסית מעורבים ועזרו לנו המון בזמן הקצר שאנחנו איתם. יש להם פורטפוליו מאוד מרשים אז הם יוצרים לנו חיבורים עם חברות מדהימות".