בשנת 2021 העסיק ענף טכנולוגיית העילית בישראל כ-10% מהשכירים במשק, והם תרמו כ-15% לתמ"ג, גבוה ב-50% מחלקם בציבור העובדים. כך מדוח מצב המדינה של מרכז טאוב שיוצא היום.
בפרק העוסק בשוק העבודה מתייחס הדוח להייטק ומראה שהענף נהנה מצמיחה יוצאת דופן במהלך הקורונה עם הוספה של 60 אלף משרות. לא מדובר בהוספה של משרות כניסה או משרות זוטרות בלבד, שכן בשנים 2019 עד 2022 עלה השכר הממוצע בתחום ב-18-19%.
נשאלת השאלה כיצד משפיעות המשכורת הגבוהות בהייטק על שאר המשק, והאם - כפי שגורסת הקלישאה - הקטר אכן מושך אחריו את הרכבת. לשם כך יש לבדוק כיצד עלה השכר בשאר ענפי המשק. ובכן, מחוץ לענפי הייטק הוא עלה ב-4% ובכלל המשק ב-7%.
כותבי הדוח ביקשו לבדוק לעומק את ההשפעה על שאר ענפי המשק ואת ההנחה שעליות השכר בהייטק תורמות בעקיפין לעליית השכר גם בענפים אחרים משום שהן גורמות להגברת התחרות בין המעסיקים על העובדים גם מעבר לגבולות הענף. "בשיח הציבורי", הם מציינים, "נשמעת לעיתים הטענה שמעסיקים שאינם בתחום ההייטק נאלצים להעלות את שכר עובדיהם כדי למנוע מהם 'לברוח להייטק'".
נשאלת השאלה כיצד משפיעות המשכורות הגבוהות בהייטק על שאר המשק. "בשיח הציבורי", מציינים כותבי הדוח, "נשמעת לעיתים הטענה שמעסיקים שאינם בתחום ההייטק נאלצים להעלות את שכר עובדיהם כדי למנוע מהם 'לברוח להייטק'"
הם מסייגים שלא ניתן לאשש או להפריך את הטענה לגמרי אבל מצאו שבטווח הקצר (עד שלושה חודשים), רמת השכר בהייטק או השינוי החודשי בה חוזים את רמת השכר והשינוי החודשי בשאר המשק, ואילו השכר בשאר המשק אינו חוזה את השכר בהייטק. בטווח של שישה חודשים ההשפעה הדדית ברובה, אם כי השפעת ההייטק על שאר המשק עדיין מובהקת יותר, ובטווח של תשעה חודשים ההשפעה הדדית לחלוטין. אלה החדשות הטובות. החדשות הקצת פחות מעודדות הן שההשפעה הזו כמובן "מדוללת" על שאר הענפים. דהיינו, עלייה של 1% בהייטק תוביל לעלייה של 0.11-0.12% בשכר הממוצע בשאר ענפי המשק לאחר 3–4 חודשים.
פרק אחר בדוח, העוסק במגמות המאקרו-כלכליות, מקדיש חלק נרחב לתמורות בפריון, בשכר ובתרומה למשק שחלו בסקטור ההייטק בעשור האחרון. הדוח משקף עליה חדה יותר בשכר ההייטקיסטים מאשר בשאר ענפי המשק. כך, בשנת 2012 היה השכר החודשי הממוצע בהייטק גבוה מזה של שאר השכירים במשק פי 2.3, ובשנת 2021 גדל הפער ליחס של 2.8. זאת עקב הגידול המתון בשכר הריאלי של שאר עובדי המשק ב-21% על פני התקופה, בהשוואה לגידול של 44% בהייטק.
בקרב העובדים בהייטק גבוה במיוחד שכרם של העובדים במו"פ מדעי, שהם בדרך כלל בעלי תארים מתקדמים במדעים ומספרם עלה יחסית במתינות, מכ-38 אלף בשנת 2012 לכ-51 אלף בשנת 2021. בהשוואה לקבוצה זאת, עם רמת שכר חודשית הנמוכה ב-400–500 ש"ח אך עם שיעור גידול דומה בשכר, מספר המתכנתים כמעט הוכפל – מכ-93 אלף בשנת 2012 לכ-176 אלף בשנת 2021.
הדוח משקף גם את ההשפעה המכרעת שיש לענף על מאזן התשלומים של ישראל: לפני משבר הקורונה עמד חלקו על כ-50%, ובשנות המשבר עלה ל-54% ו-55% .