דייקירס יוצאת מהגראז' (צילום: Dairycs, יח"צ)
צוות דייריקס. "אנחנו שמחים לראות שיש עלייה במודעות לשינוי בתעשיית המזון" | צילום: Dairycs, יח"צ

במדור הזה אנחנו מציגים בדרך כלל יזמים צעירים, דלפונים, חסרי ניסיון ונלהבים, עם רעיון גדול ותוכניות לכבוש את העולם. הפעם אנחנו מציגים חברה שהיזם שלה קשיש למדי, אמיד בהחלט, בעל ניסיון, אבל נלהב ורוצה לכבוש את העולם מחדש לא פחות מהצעירים. ואם יש גם פרות מאושרות בסיפור, זה רק משפר אותו.

הכירו את חברת דייריקס חליבה אוטומטית (Dairycs) מראש העין, שהוקמה ב-2018 על ידי אייל ברייר, אלון ברייר ויהונתן אשר. החברה גייסה 25 עובדים ו-14 מיליון דולר מבלי שאיש שמע עליה, כלומר מחוץ למעגלי הרפתנים ומשקיעי האג-טק.

הטכנולוגיה שמפתחת החברה נועדה להפעיל רובוטים כדי לחלוב פרות ולשפר את יעילות הרפתות ורווחיותן. אבל אחרי שמדברים עם אנשי דייריקס אפשר להתרשם שמדובר בכלל בסוג חדש של גן עדן לפרות, שילוב של בית מלון, מסעדת פאר ושירות רפואה פרטית גם יחד.

היוזמה להקמת דייריקס היא של אייל ברייר, כמעט בן 70, מושבניק מכפר מונש בשרון, ומומחה לפרות ולרפתות. במונחים של המדור הזה, ברייר הוא גם ממציא, יזם סידרתי, ומי שעשה אקזיט בשנת 2014 עם החברה הקודמת שלו בהיקף כולל של 260 מיליון אירו: חברת SCR שפיתחה חיישנים ומכשירים שונים שנועדו לשפר את עבודת הרפתות, אבל מוצר הדגל שלה היה תג מעקב, שמזהה במדויק מתי פרה מיוחמת ומוכנה להתעבר. זו היתה הטכנולוגיה שהעניקה לחברה את השווי בו נמכרה.

אייל ברייר, מייסד משותף בדייריקס: "אני פשוט חושב שאני הולך לעשות מהפיכה. גם אם אלוהים - ואני לא מאמין באלוהים - היה יורד ואומר לי 'אייל, אתה צודק, אתה תפתח חליבה אוטומטית, אבל אף אחד לא ידע שאתה עשית את זה וגם לא תראה מזה גרוש', גם אז אני מיד חותם על העסקה הזו"

אנשים אחרים בשלב הזה היו יוצאים לחופשה ארוכה, מתפנקים עם הנכדים ונהנים מהחיים. אבל לברייר היה דרייב אחר: "עד היום אני לא ידוע אם הדרייב הזה היה מוצדק, זה עושה לי כאבי בטן", הוא אומר, אבל לא מתכוון לזה. הוא נמצא מדי יום ברפת, קודח רעיונות טכנולוגיים מבין הפרות.

"גם כשהייתי עשיר, עם מכוניות ובתים כמה שאני רוצה, אני כל יום ברפת", הוא אומר, "לא הייתי נוגע בזה, אבל אני פשוט חושב שאני הולך לעשות מהפיכה. גם אם אלוהים – ואני לא מאמין באלוהים - היה יורד ואומר לי 'אייל, אתה צודק, אתה תפתח את זה, אבל אף אחד לא ידע שאתה עשית את זה וגם לא תראה מזה גרוש, גם אז אני מיד חותם על העסקה הזו. זו הסיבה שאני עושה את זה".

מנכ"ל דייריקס יהונתן אשר  (צילום:  Daniela Vosko, יחצ)
מנכ"ל דייריקס, יהונתן אשר: "המהפיכה האמיתית היא הפרסונליזציה של הפרה הבודדת" | צילום: Daniela Vosko, יחצ

יהונתן אשר הוא מנכ"ל דייריקס. הוא ואלון ברייר, בנו של אייל, היו שותפים בחברה אחרת. ב-2018 החליטו שלושתם לחבור כדי לקדם את רעיון הרפת החדשה, או ה-Medow Sense, כמו שזה מכונה כאן. "בלב החזון נמצאת ההבנה, שהמפתח להצלחה של הרפת טמון ברווחת החיים של הפרה. ככל שלפרה יהיה טוב יותר היא תיתן יותר חלב, והחלב יהיה יותר איכותי", אומר אשר.

יהונתן אשר, מנכ"ל דייריקס: "בלב החזון נמצאת ההבנה, שהמפתח להצלחה של הרפת טמון ברווחת החיים של הפרה. ככל שלפרה יהיה טוב יותר היא תיתן יותר חלב, והחלב יהיה יותר איכותי"

כדי להבין את המהפיכה בחיי הפרה צריך להכיר קצת את שגרת החיים שלה. אז היום מדובר בשעות ארוכות שהיא מסתובבת בין איזור האכילה לאיזור ההמתנה ולמכון החליבה, כשהרפתנים עסוקים בשינוע הפרות ממקום למקום מ-4:00 בבוקר ועד 21:00 בערב.

עכשיו דייריקס מציעה טכנולוגיה משנת חיים, לפרה ולרפתן כאחד: הפרה הולכת לאכול מתי שבא לה - וזה כנראה יהיה חלק גדול משגרת יומה - ובזמן שהיא אוכלת מגיעה הזרוע הרובוטית, מתחברת לעטין וחולבת, הרפתן משוחרר מפעולת החליבה. במקום זה הוא יכול להתרכז בדאטה העשירה על כל פרה ופרה, שממקסמת את תנובת החלב שלה.

מוסיף אשר: "אנחנו מורידים את הסטרס מהפרה, מבטלים את הרוטינה הקשה ואת אורח החיים סביב החליבות. באותו זמן אנחנו מורידים את הלחץ מהרפתן, שעובד שעות מטורפות עם הרבה מאוד קושי לגייס ולשמר כוח אדם. אבל המהפיכה האמיתית היא הפרסונליזציה של הפרה הבודדת: מערכת AI חכמה, שלומדת כל פרה ובונה לה פרופיל אישי, מתאימה לה שגרת אכילה ושגרת חליבה ומביאה אותה לאופטימום שלה".

אייל ברייר, מייסד משותף בדייריקס  (צילום:  Daniela Vosko, יחצ)
אייל ברייר, מייסד משותף: "ההנחה שלי, שב-50 השנה הקרובות בהחלט יצטרכו פרות והשוק כל הזמן גדל" | צילום: Daniela Vosko, יחצ

דייג אוהב דגים ורפתן אוהב פרות. "הפרה היא חיה תבונית, זה היה לי חשוב כשפיתחתי את המערכת החדשה", אומר ברייר, "כשנולדת עגלה שאתה יודע שהיא תהיה פרה טובה, אתה מגדל אותה כמו נסיכה שנתיים, ואז אתה מזריע אותה והיא מגיעה לחמש שנות חיים טובים ברפת. בשיטה שלי הפרה חיה במגורים ברמת 5 כוכבים, אוכל ברמת מסעדת מישליין 3 כוכבים ורפואה VIP, כי כל פשרה על אלה מורידה את איכות החלב. הפרה אוכלת כמה שהיא רוצה והרובוט בא אליה לחליבה לפי מה שמתאים לה".

ברייר: "בשיטה שלי הפרה חיה במגורים ברמת 5 כוכבים, אוכל ברמת מסעדת מישליין 3 כוכבים ורפואה VIP, כי כל פשרה על אלה מורידה את איכות החלב. הפרה אוכלת כמה שהיא רוצה והרובוט בא אליה לחליבה לפי מה שמתאים לה"

לא מפריע לפרה שחולבים אותה בזמן שהיא אוכלת?
"זה הזמן הטוב ביותר לחלוב את הפרה. גם בטבע העגל יונק כשאמא שלו אוכלת. בזמן האכילה משתחררים הורמונים ורמת הסטרס מאוד נמוכה ולכן גם החלב איכותי יותר. עשינו ניסוי מקיף וראינו שאיכות החלב עולה מבחינת רכיבים חיוניים בחלב וירידה דרסטית במספר החיידקים. הפרה אוכלת יותר וגם נותנת יותר חלב. ראינו גם שהפרות רגועות יותר, יותר חברותיות ופחות פוסט-טראומטיות".

אתם לא מודאגים מכניסת תחליפי החלב וטכנולוגיות החלב המתורבת? עולם הרפתות לא עומד להיעלם?
ברייר: "אני בעד תחליפי חלב טובים. אולי פעם בכלל לא יצטרכו פרות ואז לא יצטרכו אותי. אבל ההנחה שלי, שב-50 השנה הקרובות בהחלט יצטרכו פרות והשוק כל הזמן גדל". אשר: "אנחנו חושבים שהטרנד הזה נכון וחיובי. אנחנו שמחים לראות שיש עלייה במודעות לשינוי בתעשיית המזון. בהרבה מקומות יש השקה במניעים ובכוונות שלנו ושלהם. אבל יש טרנד מקביל של עלייה בצריכת חלבונים מהחי, טרנד הספורט תופס חזק ואנשים צורכים יותר חלבונים מהחי. אני מאמין שהעולם ימשיך לצרוך מזון מהחי בשנים הקרובות ואנחנו רוצים לעשות את זה בצורה הרבה יותר טובה לצרכן ולחיות".

המכשיר של דייריקס  (צילום: דייריקס , יחצ)
הטכנולוגיה של דייריקס. המכשיר מזהה כאשר הפרה אוכלת, מתחבר לעטין שלה וכך מפיק חלב איכותי יותר | צילום: דייריקס , יחצ

רוצים לשנות את משק החלב בעולם 

עד כה פיתחו בדייריקס שני אבות טיפוס, הראשון מעבדתי והשני שעבד עם פרות אמיתיות ברפת מעבדתית שממוקמת בקיבוץ אייל. עכשיו מפתחים בחברה את הגירסה החדשה של המערכת, "רפת בטא" כמו שקורה לזה אשר, שתדגים את כל מערכת החליבה וגם את הפרסונליזציה לפרות. המערכת צפויה להיכנס כ-POC לרפתות ראשונות בישראל ב-2024 ולאחר מכן לרפתות בהולנד ובצרפת שכבר מחכות לה בנשימה עצורה. אחרי שהטכנולוגיה תהיה בשלה באמת היא תגיע לשווקים הגדולים באמת – ארה"ב, רוסיה, סין, שם יש רפתות של אלפי פרות, שיהיו מוכנות לשלם הרבה כסף כדי להגדיל את הרווחיות שלהן.

באג-טק כמו באג-טק, תהליכי הפיתוח איטיים, גם תהליכי ההטמעה והמכירה וגם אופי המשקיעים. מי שהשקיע עד כה בחברה הם בעיקר תאגידים חקלאיים ומשקיעים פרטיים בעלי עניין בתחום. סך כל הגיוסים מגיע ל-14 מיליון דולר, מתוכו 6.5 מיליון דולר גוייסו בחודש שעבר בהובלה של תעשיות לכיש. קיבוץ אייל הוא משקיע מרכזי אחר, שגם מארח את מרכז פיתוח הטכנולוגי. משקי גרנות, התאחדות חקלאית של 36 קיבוצים, הם משקיע גדול נוסף. לצד כל אלה השקיעו בחברה גם שורה של משקיעים פרטיים.

ברייר משוכנע בהצלחה הצפויה לטכנולוגיה החדשה: "השוק העולמי צמא לזה. זה ברמה שכשיהיו שתיים-שלוש רפתות כאלה בישראל, עולם משק החלב ישתנה לתמיד. וזה גם ישפר את הרווחים בצורה דרמטית".