כמו לא מעט מהסטארט אפים שעוסקים בעולמות הרפואה הדיגיטלית, גם גיסטMD (ובאנגלית GistMD) התחילה באיזשהי חוויה אישית לא נעימה של היזם או קרוביו. "גיסט נולדה כרעיון לפני כ-4 שנים. אמא שלי, שנפטרה לאחרונה, התאשפזה אז בבי"ח מאיר עם אי ספיקת לב, בצקות וקושי לנשום", מספר היזם ומנכ"ל החברה דן רולס. על פי הרופאים היה צורך לחבר את המטופלת למכשיר רפואי לא נוח ולא נעים, אבל כזה שיסייע לה בנשימה. אבל האמא - סירבה.
"היא הייתה פציינטית סרבנית, דובי לא-לא", מספר רולס, "והצוות כבר היה מותש ממנה. אחרי 10 ימים, ואחרי שכמעט איבדנו אותה, נכנסה אחות אחת למחלקה ואמרה לה משהו בסגנון הזה: 'את מכירה שאת אוכלת חומוס ויש לך יציקה בבטן? אז עכשיו לך יציקה של CO2 בכלי הנשימה והמכשיר יעזור לך להוציא אותה'. באותו רגע אמא שלי אמרה 'תביאי' והתחילה לשתף פעולה".
כך, באמצעות מטאפורה טובה, האחות פרצה את המחסום הפסיכולוגי. רולס, כאיש פרודקט, ראה בעיניו כבר חברה. "כאשר מטופל מבין הוא יותר מעורב, תוצאות הטיפול יותר טובות, האשפוזים החוזרים יורדים, יש פחות שחיקה של הצוות", מסביר רולס. "ראיתי בעיני סרטוני היו היה כאלו וחשבתי שאם לצוותים היה טאבלט עם סרטוני הדרכה זה היה מקל עליהם את העבודה שלהם שהיא הדרכת מטופלים". הנושא הפך קריטי לאחרונה עוד יותר בשל מה שמכונה הפרישה הגדולה ונטישה מסיבית בעולם של אחיות את המקצוע, אחרי שנשחקו מאד בתקופת הקורונה.
מנכ"ל GistMd דן רולס: "אם למשל מגיע מטופל, גבר בן 70 דובר ערבית, שסובל מאי ספיקת לב ויש לו דלף במסתם המיטרלי, צריכים להמחיש לו מה מה קורה אצלו ואילו בעיות נגזרות מכך. אנחנו יודעים לייצר מליוני גרסאות מותאמות אישית לכל פרוצדורה באמצעות קוביות שאפשר לשלב"
רולס: "בשביל שהסרטון יהיה אפקטיבי הוא צריך להיות מותאם אישית. כי יש הרבה סוגי בדיקות שצריך לעבור והרבה סיבות לצנתר והסרטון חייב להיות מותאם לטיפול. ובשביל שהוא יעורר סימפטיה והזהות המטופל צריך לראות את בן דמותו בסרטון: גבר, אישה, גיל, וכמובן ששפה היא חסם משמעותי אדיר".
זהו כבר אתגר טכנולוגי לא פשוט: "אם תתחיל לעשות חישובים תבין שצריך לייצר מאות אלפי גרסאות לכל פרוצדורה בשביל להגיע לסקייל", מתאר רולס. "וכך נולד הרעיון של קומבינציה של אבני בניין או קוביות שאפשר לשלב. ואם מגיע מטופל, גבר בן 70 דובר ערבית , שסובל מאי ספיקת לב ויש לו דלף במסתם המיטרלי, צריכים להמחיש לו מה זה לב תקין, מה קורה בלב שלו ואילו בעיות נגזרות מכך. אנחנו יודעים לייצר מאות אלפי ואף מליוני גרסאות מותאמות אישית לכל פרוצדורה".
רולס מדגים: "אם ניקח חולה שהוא ילד שחור, הוא לא בהכרח יגיב טוב לילד לבן בסרטון. או מקרה אמיתי, ילדה מאום אל פאחם, שלראשונה מסבירים לה על הניתוח בערבית, עם דמות שהיא יכולה להזדהות איתה וגם לאמא שלה זה עוזר כי היא מתביישת מהבת שלה כי גם העברית שלה לא כל כך טובה".
זה נשמע כמו עבודה שמצריכה המון קרייאטיב, גם בתרגום של הפרוצדורה הרפואית לשפה פשוטה וגם באנימציה.
"אנחנו באמת צוות גדול עם 15 אנימטורים ו-8 אנשי פרודקט. באים אלינו אנשים מתעשיית הגיימינג או הדייטינג שמחפשים ערך, ומיישמים את הידע שלהם ליצירת איינג'מנט (מעורבות), כדי להציל חיים. עוד נקודה זו איכות הגרפיקה. לי יש חלום להיות המיאזאקי של מערכת הבריאות, וזו לא אנימציה פלאט אלא ממש אטלס של דמויות והבעות".
הסרטונים של גיסטMD יכולים לסייע למטופל בבית החולים אך לא רק. הם משמשים גם בהנחיות לקראת בדיקה וגם כמערכת מודעות ועידוד רפואה מונעת.
רולס: "קולונוסקופיה זו הבדיקה הכי מפחידה ואנשים לא מגיעים או שהם מגיעים לא מוכנים. אחרי שהתקנו את המערכת ואנשים נחשפו לתהליך היה שיפור בניקיון המעי ב-30%. הפלטפורמה מוכיחה את ההבדל בין גילוי מוקדם לגילוי מאוחר של סרטן המעי הגס"
לגבי ההדרכות רולס מדגים: "אתן כדוגמה את הנושא של קולונוסקופיה שזו הבדיקה הכי מפחידה ואנשים לא מגיעים או שהם מגיעים לא מוכנים. אחרי שהתקנו את המערכת היה שיפור בניקיון המעי ב-30%. יש לזה ערך קליני מציל חיים כי 30% מהמטופלים מגיעים עם מעי לא נקי, ואז שולחים את המטופל לעשות עוד בדיקה, יכולים לקחת כמה חודשים עד הבדיקה הבאה וזה יכול להיות ההבדל בין גילוי מוקדם לגילוי מאוחר של סרטן המעי הגס. אנחנו מטפלים בכל ההנחיות לפרוצדורה כולל להזכיר למטופל להפסיק לקחת מדללים או להפסיק לאוכל סיבים, הכל בשפה שלו, ואם הוא נוטש את הסרטון שולחים לו שוב".
לגבי המודעות הוא אומר: "עשינו ניסוי עם מאוחדת עם 2000 מבוטחים שיצאו עם בדיקת דם סמויה בצואה אבל בשל דחיינות או פחד לא באו לעשות את הבדיקה. יצרנו עם מאוחדת קמפיין עבור האכולוסייה הזו ו-444 מטופלים ביצעו פעולה אקטיבית של להירשם לבדיקת קולונוסקופיה. לקופה, זה גיים צ'יינג'ר כי זה מחליף פקידות שרודפות אחרי אלפי מטופלים בטלפון". אולי חשוב לומר שכל זה נעשה בצורה אנונימית – גיסטMD לא יודעת את שם המטופל.
הסטארט אפ שמפתחים מגיעים אליו בשביל המשמעות
גיסטMD (מילה המתייחסת לתמצית, לב העניין) נוסדה בשנת 2018. יחד עם רולס המייסדים האחרים הם פרופ' אורי רוגובסקי, ד"ר פהד חכים, וד"ר אורית נוידרפר. החברה גייסה 6.5 מיליון דולר בגיוס סיד וגם המשקיעים בה מעניינים: המשקיע הבולט הוא ניר קלקשטיין, מייסד חברת האלגו-טריידינג פיינל, שהופך בשנים האחרונות בהדרגה לאחד השחקנים הבולטים בישראל בתחום של רפואה דיגיטלית וחברות אימפקט. עוד השקיעו בחברה יוסי סגול, ד"ר אילן כהן, לימור בקר, ד"ר ענת לוין ופיטר קאדאס. מלבד זה, אין לה קרנות על הקאפ טייבל.
גיסטMD מעסיקה 44 עובדים. "אנחנו פחות חברה עם תרבות של סטארט אפ ויותר חברה עם תרבות של בוטסטרפ (חברה שממנת את עצמה, א"ז) אימפקט" מסביר רולס. "אם באים אלינו אנשים עם דרישות שכר של מתכנתים בתעשייה אנחנו אומרים תודה רבה, אבל מפתחים עדיין באים אלינו בשביל המשמעות".
מבחינת התקנות מספר רולס: "התוכנית שלנו להפוך את ישראל למדינה שהיא ממוקדת במטופל באמצעות הדיגיטל. התחלנו באיכילוב לפני כשלוש שנים כדייזין פרטנרס מדהימים, ומאז חתמנו הסכם עם כל חטיבת בתי החולים של כללית, שזה 13 מוסדות ואנחנו במספר פיילוטים. יש לנו לקוחות גם בארה"ב ואירופה וסך הכל עשרות".
רולס מעריך כי בשנה הבאה החברה תצא לגיוס A: "התחלנו כחברה על טהרת האימפקט אבל גילנו מספרים ומדדים ששווים הרבה כסף לארגוני הבריאות וחברות התרופות".