יש בעולם החקלאות בעיה ענקית של מזיקים: "פעם הלכנו לראות שדה תירס ליד המשרדים ולא היה קלח אחד שלא היו בו זחלים, כואב הלב", מספר שיר באור, מנכ"ל חברת האג-טק IBIAg שנחשפת כאן לראשונה. "הנזק הגלובלי העולמי שנגרם על ידי מזיקים וחרקים עומד על כ-30% מהתוצרת, סכום שמוערך בבין 700 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר".
אז מה עושים? מרססים. מרססים בחומרי הדברה, ובכמויות הולכות וגדלות, אבל זה רק יוצר פתח לשורה של בעיות גדולות עוד יותר: "יש מגוון מוצרי הדברה שמבוססים על כימיקלים, והם בגדול אפקטיביים, אבל בכל הדברה אחוז קטן מאוד של המזיקים שורד את האירוע. לאורך כמה דורות של חרקים, נולדים מזיקים חדשים שמפתחים עמידות, ואז צריך להגדיל את מספר הריסוסים בעונה ואת ריכוז החומרים", מסביר באור.
מכאן די ברור לאן אנחנו מגיעים – התופעה גם מייקרת את התהליך וגם מרעילה לנו את האדמה, הסביבה, והמזון. באור: "להדברה כמו שהיא נעשית היום יש השפעות נוראיות על הסביבה, החומרים מחלחלים למאגרי מים ולאורך זמן הופכים את הקרקע החקלאית ללא פוריה. נוסף על כך, היום הצרכן רוצה מוצרים נקיים יותר. כולנו הרי קונים רק ביו תות, נכון? כי יש עלייה במודעות לאיכות הסביבה ואיכות המוצרים".
ואם צריך עוד בעיות באיך שההדברה נעשית היום אז יש: כל זה מתנקז לרגולציה. "מכיוון שמתחילים להבין כמה החומרים האלו מסוכנים ואילו השפעות ארוכות טווח יש להם, מדינות מתחילות להוציא מהחוק חומרים אפקטיבים (הרכיב הפעיל בפורמולה, א"ז). בישראל הוציאו מהחוק 20 כאלו בשנים האחרונות והאיחוד האירופי פרסם רשימה של כמה מאות חומרים שעתידים לצאת משימוש בשנים הקרובות", מסביר באור.
מנגד, גם לפתח חומרי הדברה חדשים זו לא ממש אופציה: "רק חברות הענק מסוגלות לפתח את החומרים המוסרתיים", טוען באור. "כי לפתח חומר הדברה כימי חדש זה 250 מיליון דולר השקעה ותהליך שיכול לקחת עשר שנים".
ד"ר רוני אורן בן ארויה, שותפה מייסדת וה-CTO של IBIAg: "אנחנו מפתחים דור חדש של מוצרי הדברה ביולוגיים לחלוטין, לא מסוכנים, שלא פוגעים בסביבה ולמעשה אפשר לרסס ומיד לאכול אותם – אין בהם סכנה אלא לחרק המטרה"
עם כל הבעיות האלו באה לעולם IBIAg (ראשי תיבות של Innovative Bio Insecticides) והיא פועלת בתת סקטור שנקרא "הדברה ביולגית". כך מסביר פרופ׳ אמיר אילי, מומחה לפיזיולוגיה של חרקים, שותף מייסד וחבר דירקטוריון החברה: "יש שלושה סוגים של הדברה ביולוגית: הראשון, להשתמש בבעלי חיים נגד בעלי חיים; הסוג השני, להשתמש בחומרים מהצומח. לדוגמה תמצית שום שדוחה חרקים והאופציה השלישית היא לפתח חומרים חדשים על בסיס מולקולות ביולוגיות קיימות. זה העתיד ופותח אפשרויות בלתי מוגבלות".
באור מסביר שמתוך שוק הדברה של 65 מיליארד דולר לערך, ההדברה הביולוגית מהווה רק 5 מיליארד דולר אבל היא הטרנד החם בשוק, עם שיעור צמיחה של 17%–20% מידי שנה.
את מה שהחברה עושה בדיוק מסבירה ד"ר רוני אורן בן ארויה, שותפה מייסדת וה-CTO של החברה: "אנחנו מפתחים דור חדש של מוצרי הדברה ביולוגיים לחלוטין, לא מסוכנים, שלא פוגעים בסביבה ולמעשה אפשר לרסס ומיד לאכול אותם – אין בהם סכנה אלא לחרק המטרה. הרכיב הפעיל אצלנו הוא נוגדן זעיר, שאם להסביר בצורה הכי אינטואיטיבית, נוגדן הוא בצורת Y ויודע למצוא אתרי קישור בגוף ולהגן אלינו. אפשר להסתכל על זה כמו מערכת של שקע ותקע. אנחנו משנים את התקעים של הנוגדן באמצעות הנדסה ביו טכנולוגית, כך שבמקום שהם יגנו על הגוף של החרק הם מתחברים למערכות חיוניות של החרק וכך הורגים אותו".
באור מסכם: "IBIAg פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לפתח מוצרי הדברה חדשים בחלקיק מהזמן וחלקיק מהעלות. להערכתנו שנתיים פיתוח ועלות של מיליוני דולרים בודדים לחומר חדש".
שיר באור, מנכ"ל IBIAg: "מי שהגה את הרעיון זו חברת הכימיקלים באייר. ב-2017 הם פנו לחממת טרנדליינז, שהיא חממת האג-טק המובילה בישראל, ואמרו שיש להם רעיון לדרך חדשה שדרכה אפשר בקלות לייצר דור חדש של מוצרי הדברה לחלוטין בטוחים"
סיפור ההקמה של החברה הוא גם יוצא דופן. "רוני ואמיר הקימו את החברה אבל הם לא הוגי הרעיון", מסביר באור, "מי שהגה את הרעיון זו חברת באייר, חברת הכימיקלים הגדולה בעולם. ב-2017 הם פנו לחממת טרנדליינס (Trendlines), שהיא חממת האג-טק המובילה בישראל, ואמרו שיש להם רעיון לדרך חדשה שדרכה אפשר בקלות לייצר דור חדש של מוצרי הדברה לחלוטין בטוחים". בחממה גיבשו את הצוות הראשוני ולפני שנתיים הצטרף באור, מנהל ויזם מנוסה, להוביל את החברה. עד היום הושקעו ב-IBIAg כ-6 מיליון דולר, כאשר באייר היא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה, טרנדליינז מחזיקה באחוזים ויש עוד משקיעים פרטיים.
איפה אתם נמצאים כעת מבחינה עסקית?
"אנחנו בשלב של ניסוי מעבדה, במודלים של צמחים שלמים, ולקראת ניסויי חממה. ברגע שהם יוכיחו הצלחה ההתקדמות תהיה הרבה יותר מהירה", משיב באור. "אנחנו מאמינים שנהיה עם מוצר ראשון מוכן בעוד שנתיים, אבל לפני שלב הרגולציה. הפלטפורמה יודעת לטפל במגוון מזיקים אבל התמקדנו במשפחות של עשים וזבובים. מבחינת גידול יעד התמקדנו בכותנה, מכיוון שזה מוצר שלא הולך למאכל אז יש הקלות רגולציה, וגם כי קל לגדל את זה בישראל".
באור מסביר כי חומרי ההדברה של החברה עתידים להיות שווים בעלות למוצרי מדף מתחרים, אבל חשוב לומר ש-IBIAg היא פלטפורמה טכנולוגית בסופו של דבר שיכולה לייצר מגוון חומרים ולכן עשויה לעבוד עם שותפים במודל של רישוי שימוש בתוכנה. לחברה עשרה עובדים במשרדיה בנס ציונה, כולם בעלי תארים מתקדמים.