לפעמים יש בעיות שנחשבות בלתי פתירות עד שפתאום צצה הטכנולוגיה שמאפשרת לתת להן פתרונות. או כמו שאומר ד"ר ארז שור, מנכ"ל חברת אקסרו (Exero Medical): "המון כוכבים הסתדרו פתאום בבת אחת". הכוכבים האלה הם צירוף של כמה טכנולוגיות שמאפשרות ביחד, כך לפחות נראה על פי הניסויים הקליניים, להציל חיים של מנותחים רבים ועל הדרך גם לחסוך הרבה כסף למערכת הבריאות.
חברת אקסרו, שנחשפת כאן לראשונה, מפתחת חיישן רפואי מתכלה. במהלך הניתוח הרופא מטמין אותו לצד האיבר המנותח ותופר. החיישן נותר בתוך גופו של החולה, עוקב אחר החלמתו ומתריע אם החשש העיקרי עומד להתרחש - דליפות בתוך גופו של המנותח. לאחר תקופת ההתאוששות החיישן פשוט מתמוסס ונעלם.
בשלב הזה מתמקדת החברה בניתוחים במערכת העיכול. כ-10% מהמנותחים סובלים מסיבוכים שלאחר הניתוח – בעיקר דליפות ממערכת העיכול לתוך חלל הבטן. אלה מצבים מסכני חיים שדורשים תרופות, ניתוחים חוזרים, ובמצבי קיצון גורמים למוות. החיישן של אקסרו נועד להתריע על הסכנה לפני שהיא מתרחשת בפועל והוא מאפשר התערבות כירורגית מהירה.
הבעייה העיקרית כיום היא, שהרופאים לא יודעים שזה קורה עד לשלב מאוחר, לפעמים מאוחר מדי. זו היתה הבעייה שהציף ד"ר מתן בן דוד, מייסד משותף של החברה, אי אז ב-2017, במפגש של רופאים שנועד לקדם חדשנות רפואית. "לא הכנתי רעיון לדבר עליו ואז כשהגיעו אלי נפלט לי משהו שישב לי בראש: שיש לנו בעיה מאוד גדולה לזהות חולים דולפים".
בן דוד היה אז עדיין רופא מתמחה אבל הרעיון שלו הצית התלהבות. אנשי חברת מור יישום מחקרים, חברת המסחור של שירותי בריאות כללית חיברו בינו לבין ד"ר אמיר קרייצר, המייסד המשותף השני בחברה, מהנדס ומומחה להנדסת ביו-חומרים ולחומרים מתכלים. על מפיות בבית הקפה לנדוור בגלילות הם שרטטו את הרעיונות שהובילו להקמת החברה.
"אמרתי אז למתן שהרעיון שלו הוא שימוש קלאסי בחומר מתכלה", אומר קרייצר, "צריך משהו שייתן אינדיקציה קלינית ואז ייעלם. אנחנו הרי לא רוצים לעשות עוד ניתוח כדי להוציא את זה משם".
עם הרעיונות האלה הגיעו השניים לחממת MDEX שתומכת בסטארטאפים בתחומי הבריאות, וקיבלו פידבק נלהב. ההמשך היה בחיבור עם ארז שור שהצטרף כמנכ"ל החברה. שור הוא מומחה להנדסה ביו רפואית עם התמחות בממשקים עצביים ובעבר שימש בתפקידי ניהול ב-Tiltan וב-VisionMap. "למתן ולאמיר היה רעיון שהבשיל לרישום פטנט" הוא מספר, "מנכ"ל החממה שי פוליקר סיפר על לי על בעייה קלינית משמעותית, עם השפעה על מיליוני חולים, שגורמת לאחוזי תמותה גבוהים, וגם על חידה מדעית כי לא יודעים למה זה קורה".
ארז שור, מנכ"ל: "למתן ולאמיר היה רעיון שהבשיל לרישום פטנט. בעיה קלינית משמעותית, עם השפעה על מיליוני חולים, שגורמת לאחוזי תמותה גבוהים, וזו גם חידה מדעית כי לא יודעים למה זה קורה"
ב-2018 התבצע ניסוי היתכנות ראשוני, שתוצאותיו שכנעו את כולם שיש כאן פיתרון אמיתי. זה הוביל להקמת אקסרו מדיקל במסגרת תוכנית החממות. החברה הוקמה בחממת MEDX בשיתוף חברת היישום של שירותי בריאות כללית בהשקעה ראשונית של החממה, רשות החדשנות ומשקיעי החממה - חברת בוסטון סיינטיפיק, מדקס ונצ'רס ואינטלקטואל ונצ'רס.
עם המימון הראשוני נערך ניסוי ראשון בבני אדם, שהראה שהחיישן של אקסרו אכן עושה את מה שציפו ממנו: מזהה דלקת, שיבושים באספקת הדם ודליפות. הדור הראשון של הטכנולוגיה השתמש בנקז כדי להוביל את המידע מהחיישן באמצעות כבל נתונים. הדור החדש של החיישן כבר עושה את זה אלחוטית.
"פיתחנו סנסור לתהליכים פיזיולוגיים שמתרחשים ברקמה לאחר הניתוח", אומר שור, "הסנסור מודד מספר פרמטרים שמאפשרים לגלות בעיה הרבה לפני שהיא קורית. זה סנסור אלקטרו-פיזיולוגי שמשדר את המידע לענן, מה שמאפשר לנו לגשת לנתונים של הפציינטים בלי להיות לידם".
לדבריו הטכנולוגיה של אקסרו לא רק תורמת להצלת חיים ולהקלה על סבל החולים, אלא שיש לה גם השפעה על הוצאות בתי החולים: "המערכת חוסכת הון למערכת הבריאות. כל חולה דולף עולה בין 30 אלף דולר ל-70 אלף דולר, תלוי את מי שואלים, שנובעים מניתוחים נוספים ואשפוז ממושך. הגילוי המוקדם מוריד את העלות של חולה דולף לאלפי דולרים בודדים. לבתי חולים יש אינטרס עצום להשתמש במכשיר הזה".
בימים אלה החברה מקיימת ניסוי רחב שמתבצע בששה בתי חולים בישראל, וכולל עשרות חולים. והיא נערכת גם לניסויים בארה"ב. התוצאות הראשוניות של הניסויים כבר הביאו את ה-FDA להגדיר את הפוטנציאל של המכשיר כ"טכנולוגיה פורצת דרך"
בימים אלה החברה מקיימת ניסוי רחב שמתבצע בששה בתי חולים בישראל, וכולל עשרות חולים. והיא נערכת גם לניסויים בארה"ב, שיהיו הבסיס לקבלת אישור FDA לטכנולוגיה בשנת 2024. התוצאות הראשוניות של הניסויים כבר הביאו את ה-FDA להגדיר את הפוטנציאל של המכשיר כ"טכנולוגיה פורצת דרך". מה שנותר הוא רק להציג תוצאות של ניסויים קליניים בארה"ב.
ניסויים בבני אדם עולים הרבה כסף. גיוס הסיד של החברה ב-2018 היה בהיקף של 2.1 מיליון דולר, והוא הספיק להתנעת החברה. ב-2021 החברה גייסה סבב SAFE בהיקף של 1.3 מיליון דולר שנועד לגשר על התקופה שעד קבלת תוצאות הניסוי הנוכחי. כעת עומדת החברה בפני השלמת סבב A בהיקף של 6 מיליון דולר, חלקו הכספים שכבר גויסו בשנה שעברה. בין המשקיעים החדשים קרן Consensus Business Group מבריטניה.
זה לא פשוט לגייס כספים בתקופה הנוכחית
"נכון, תקופה לא הכי קלה כדי לגייס. אבל הדברים מתקדמים היטב ולכן אני אופטימי. אני חושב שיש לנו גם פיתרון שהוא נחוץ. אנחנו גם מתחילים לראות את ההתקרבות של הוכחה קלינית דרמטית, משהו שעושה קולות של 'עובד'. אז למרות שהתקופה קשה אני חושב שאנחנו נצליח".
מערכת הבריאות, אפשר להתרשם, מחכה לטכנולוגיה של אקסרו. "במהלך הניסוי שאנחנו עושים עכשיו קיבלתי שני טלפונים כמעט נזעמים משני בתי חולים שאומרים לי - 'איך יתכן שאנחנו לא משתתפים בניסוי'?" מספר שור, ומתכוון לרצון של בתי החולים להפחית בהוצאות. בן דוד מסכים איתו אבל מתייחס להיבט של הרופאים: "מנקודת מבט של כירורג – כולם רוצים את זה. פשוט משוועים למידע שהמערכת מפיקה".