בכירי ביטלנדר (צילום: ביטלנדר)
בכירי ביטלנדר. "לבנות מחדש בצורה בטוחה תחום שהוא ג'ונגל" | צילום: ביטלנדר

הקריסה של בורסת FTX והצניחה בהיקפי המסחר של שוק מטבעות הקריפטו כולו הם הרקע שמלווה את חשיפת כניסתה של חברת הסטארט אפ הישראלית ביטלנדר (BitLender) לעולמות הקריפטו. לאו דווקא הרקע המושלם, אפשר להניח.

דודי קריב, מנכ"ל החברה, דווקא נשמע אופטימי השבוע, למרות סערת הקריפטו שמשתוללת בחוץ. "תמיד היו דברים כאלה בשוק", הוא אומר, "זה רק מחזק אותי בגישה שלי ובפתרון שהמערכת שלנו מציעה. בניתי את המערכת מהסתכלות דרך העולם הבנקאי, אני מכיר לעומק את המערכת הבנקאית ואיך היא עובדת ומהו ההיגיון שמאחוריה. ואלה העקרונות שלנו".

קריב אכן מכיר את עולם הבנקאות. בשבע השנים האחרונות עבד בבנק לאומי כמנהל אסטרטגיה וחדשנות, בין השאר הוביל את החברה הבת פינטקה, שנועדה לחבר את לאומי לעולמות הסטארטאפים הפיננסיים. לפני כן הוביל את הטכנולוגיה בבנק Pepper של לאומי. בתחנות קודמות של חייו היה יזם של סטארט אפים בתחומי הבנקאות והמסחר כמו Happy Sale, קופנדה, ובנקסאיט. עוד קודם לכן היה ה-CTO של MSN של מיקרוסופט, עבד באמדוקס, עבד ב-P1000 ועוד כמה.

ביטלנדר רוצה להעניק ללקוח חווית שימוש בקריפטו כאילו היה פיקדון במטבע חוץ או סחורה אחרת. השירות הראשון שמוצע כבר עכשיו הוא חסימת הפיקדון כערבון, וקבלה תמורתו אשראי חוץ בנקאי רגיל שמחזירים בתשלומים

עכשיו, להקמת ביטלנדר, הוא חבר לעו"ד דורון ברזילי, מומחה למיסוי, משפט מסחרי, עבירות צווארון לבן והלבנת הון ומי ששימש ראש לשכת עורכי הדין בישראל עד 2015. ובאירוע הזה קריב נרגש כמו סטארטאפיסט צעיר ביומו הראשון.

ביטלנדר היא פלטפורמה טכנולוגית שנועדה לאפשר למחזיקים במטבעות קריפטו להשתמש בהם כמו בנכס פיננסי רגיל. למשל למנף אותו כגיבוי לנטילת אשראי. הפלטפורמה מאפשרת ללקוח ללוות כספים בפיאט (שקלים, דולרים ומטבעות "אמיתיים" אחרים) ולהשתמש במטבעות הדיגיטליים כערובה.

"חשבתי הרבה על חדשנות בתחום כשהייתי בבנק לאומי והכל שם עבר דרכי", אומר קריב, "ואני אומר בצניעות, לא ביוהרה: אני גאה במה שעשיתי כאן. לקחת את העולם הזה, שהוא ג'ונגל פראי של כולם נלחמים בכולם, ולבנות אותו בצורה מסורתית שמרנית ונגישה - לאפשר לך לעבוד בפיאט, בקריפטו, והכל בצורה אינטואיטיבית לגמרי - אין לנו מתחרים בזה".

ביטלנדר הוקמה ב-2021, בידי קריב המנכ"ל, עו"ד ברזילי (שמשרדו מספק ללקוחות גם ליווי בעולמות המיסוי) ומיטל טיסונה שהיא קרובת משפחה. גיוס ההון הראשון בהיקף של כמיליון דולר היה ממקורות עצמיים וממספר משקיעים פרטיים. המשימה המרכזית כעת היא ההיערכות לגיוס בסיבוב A, שאמור להסתכם במספר עשרות מיליוני דולרים ולהכיל מרכיב משמעותי של גיוס חוב.

משקיע שייכנס עם הקצאת חוב בתנאים טובים גם יאפשר לחברה להעניק אשראי ליותר לקוחות ולדברי קריב גם יקל על החברה לקבל הקצאות אשראי מהבנקים בתנאים טובים: "אנחנו מעריכים שאם נגייס כמה עשרות מיליונים ונריץ אותם במערכת, הכסף של המוסדות הפיננסיים יבוא בעקבותיהם".

לא פלטפורמת מסחר במטבעות

"הראייה האסטרטגית שלי עוד בבנק היתה תמיד שאנחנו נראה גידול במספר המשתמשים בקריפטו", מוסיף קריב. "לא דווקא בביטקוין: יש תנועה בשוק והמטבע הדיגיטלי הולך להישאר איתנו עוד הרבה זמן. ההבנה שלי היתה שהמערכת צריכה מכשיר פיננסי שיודע לתת שירות גם בעולם הפיאט וגם בעולם הקריפטו, שהחוויה בשניהם תהיה שווה. היום כשאתה הולך לקריפטו אתה נכנס לבורסות והאינטרס שלהם שם ברור לגמרי: שתרכוש יותר ויותר ושלא תצא מהבורסה, אתה לא יכול לעבור מייד לפיאט אלא להמיר למטבע יציב (סטייבלקוין), יש פרוצדורה".

בביטלנדר המטרה היא להעניק ללקוח חווית שימוש בקריפטו כאילו היה פיקדון במטבע חוץ או סחורה אחרת. הלקוח עובר תהליך הצטרפות בנקאי, שכולל KYC ("הכר את הלקוח שלך") ובדיקות רקע כדי לוודא שהוא לא מתכנן להלבין כספים. השירות הראשון שמוצע כבר עכשיו הוא חסימת הפיקדון כערבון, וקבלה תמורתו אשראי חוץ בנקאי רגיל שאותו מחזירים בתשלומים.

קריב נותן דוגמה: "ביטקוין היום שווה 16-17 אלף דולר. נגיד שקנית אותו לפני חצי שנה כשהיה שווה 30 אלף דולר, ועכשיו אתה רוצה למכור את הכסף כדי לממן בר מצווה לילד. אתה הרי תתבאס למכור ולהפסיד 15 אלף דולר במכירה. ואולי עד הקיץ הוא יעלה בחזרה? אז אני נותן את האפשרות להשתמש בכסף שלך ולקבל בשבילו אשראי".

ביטלנדר רואה כלקוחות פוטנציאליים חברות עסקיות שמחזיקות סכומי קריפטו ליום סגריר. אבל הצניחה בשווי הביטקוין גורמת לחברות להן למחוק סכומים ניכרים במאזן השנתי. לכן, החברה רוצה להציע להן לשכור קריפטו בתשלום חודשי, כמו ליסינג

קריב אומר שביטלנדר היא לא פלטפורמת סחר בקריפטו. הלקוח מגיע עם ארנק הקריפטו שלו ומתחבר למערכת. למעשה, החברה רואה כלקוחות פוטנציאליים הן חברות עסקיות, כאלו שמחזיקות כיום סכומי קריפטו ניכרים ליום סגריר, כשיהיה צורך למשל לשלם כופר על מתקפת האקרים. אבל מצב השוק והצניחה בשווי הביטקוין גורמת לחברות האלה למחוק סכומים ניכרים במאזן השנתי.

אז עכשיו מתכוונים בביטלנדר להציע לחברות כאלו את השירות הבא: השכרת קריפטו. במקום לרכוש את הסכום - לשכור אותו תמורת תשלום חודשי, כמו ליסינג. אפשר לממש אותו בכל שלב, ובינתיים הוא מהווה הוצאה ולא נכס. ואם מישהו רוצה לעשות שורטים ולונגים על ערך המטבעות הדיגיטליים, גם הוא יוכל להשתמש בהשכרת הנכסים האלה מביטלנדר.

"אני לא רואה את עצמי עם פוזיציה בשוק"

החברה ממתינה בימים אלה לקבלת רישיון נותן שירותים פיננסיים מבנק ישראל. רק אחרי קבלת הרישיון הזה היא תוכל להעניק אשראי ללקוחות פרטיים. כרגע היא רשאית להעניק אשראי רק לחברות מסחריות עם מחזור מעל 3 מיליון שקל, מכוח "המשך עיסוק". הרישיון המיוחל לפעילות בקריפטו ניתן במשורה, עד כה קיבלו אותה גופים ספורים. קריב לא מתלונן: "הבדיקות נועדו להגן על משק הבית, שאנשים לא ישימו את החסכונות שלהם בקריפטו ואלוהים יודע מה יקרה. אבל אני לא נוגע בבטוחות של האנשים, לא יהיו פה מקרי FTX וצלסיוס".

אחרי האירועים השבוע עם בורסת FTX, לא היו לך מחשבות שניות על הכניסה לתחום הזה? אולי הלקוחות הלגיטימיים פשוט בורחים.
"יש לתעשייה בעייה של מוניטין גרוע, אבל הדברים שקורים הם לא דווקא רעים. תעשיית הקריפטו התחילה לפני ההכרה של המימסד הפיננסי ולכן האנשים שהלכו לעולמות האלה היו אופורטוניסטים יותר, מחתרתיים. גם בחברות שצמחו לשוויים מאוד גדולים, הכלכלה היתה כלכלה אופורטוניסטית".

סם בנקמן-פריד מנכ"ל בורסת הקריפטו FTX (צילום: בלומברג, getty images)
מייסד FTC סאם בנקמן-פריד. "עשו לו שורט ושחטו אותו בלילה אחד" | צילום: בלומברג, getty images

מה אתה תעשה כדי לא להיות חברה אופורטוניסטית?
"אם אני קורא נכון את מה שפורסם, מה שעשו למייסד FTX סאם בנקמן-פריד זה התרגיל הכי ישן בספר - עשו לו שורט. הוא נתפס כרובין הוד שמציל את שוק הקריפטו מקריסה, והוא עשה את זה באמצעות הלוואות במטבע שלו, והחברות שהיו צריכות כסף המירו את זה לכסף. פשוט שחטו אותו בלילה אחד".

ומה אצלך יהיה שונה?
"בחברה החדשה אני לא רואה את עצמי עם פוזיציה בשוק. אני לא הולך להוציא מטבע, לא הולך לסחור במטבעות. אני לא רוצה להיות במצב שאני נאלץ לקנות מטבעות ולבלוע אותן או מצד שני להקיא מטבעות. הפיתוי של ביצוע השקעות בכספי לקוחות הוא מה שגורם לנפילות, כמו צלסיוס שהבטיחה תשואה בדיונית.

"זה מכניס את החברות למצב שהן מושפעות דרמטית מתנאי השוק. אני לא רוצה להיות במקום הזה. הלקוחות שלי צריכים לדעת שכשיורד גשם, ביטלנדר פה. אני מתמקד במתן השירותים הפיננסיים, מגשר על נכסים דיגיטליים ומקבל את הרווח שלי כנגזרת של עמלות וריביות, כמו כל מוסד פיננסי".

איך מתמודדים עם התחרות? לדברי קריב יש חברות מעטות שמציעות שירותים דומים של אשראי כנגד פקדונות קריפטו. בארה"ב פועלות חברות בודדות, אחת מהן הוא בנק גולדמן זקס. קריב נמנע מהתחרות הזאת בינתיים. העתיד מבחינתו הוא התרחבות לאירופה: "בקרוב מאוד תהיה לנו פעילות באירופה עם שותפים במערכת הבנקאית שם. אתה יודע, אנחנו לא חברה של ילדים שעשו עכשיו אפליקציה מגניבה. זו חברה שכולם בה משפטנים ואנשי פיננסים ובנקאים, שרואים את הצורך האמיתי. והצורך הוא אמיתי כי כבר יש אלינו הרבה פניות".