הקטע הבא עלול לגרום לכם להחסיר פעימה: פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב הלב הנפוצה ביותר. כ-1% מהאוכלוסייה סובלת ממנו, אבל השכיחות הולכת ועולה עם הגיל ומגיעה ל-10% מבני 70 ומעלה. פרפור פרוזדורים עלול לגרום לקרישי דם שגורמים לשבץ מוחי, והוא גם עלול להתפתח לאי-ספיקת לב. למעשה אחד מכל חמישה התקפי לב נגרם כתוצאה מפרפור פרוזדורים. והנה מגיעה הבעייה המפחידה: בהרבה מאוד מקרים החולה אינו חש כלל בפרפור הפרוזדורים והמחלה יכולה להחמיר בחשאי עד שהיא מפתיעה ומכה.
זו הסיבה שהטכנולוגיה של חברת קרדיוקול (Cardiokol), שנחשפת כאן לראשונה, מסתמנת כהבטחה גדולה: היא מאפשרת לזהות פרפור פרוזדורים אפילו במקרים שהמטופלים אינם חשים בהם והיא עושה את זה בדרך יוצאת דופן: על ידי הקשבה לקול של המטופלים. מכירים את זה שהרופא אומר "תגידו אהה"? אז אותו דבר, רק באפליקציה.
מסביר מנכ"ל החברה ג'יימס עמיהוד: "אנחנו משתמשים בסמנים מבוססי הקול (voice-based markers) לגילוי מחלות קשות והתחלנו בתחום של פרפור פרוזדורים. אנחנו משלבים בין עיבוד אותות, למידה עמוקה וטלה-רפואה, מערבבים את הכל ומוציאים תובנות".
המנכ"ל ג'ימס עמיהוד: "אנחנו משתמשים בסמנים מבוססי הקול (voice-based markers) לגילוי מחלות קשות והתחלנו בתחום של פרפור פרוזדורים. אנחנו משלבים בין עיבוד אותות, למידה עמוקה וטלה-רפואה, מערבבים את הכל ומוציאים תובנות"
טכנולוגיית ניתוח קול של אדם לצורך זיהוי תופעות בריאותיות היא טכנולוגיה שצומחת במהירות בעולם אבל לדברי קרדיוקול היא היחידה שמזהה פרפור פרוזדורים. תהליך הבדיקה פשוט ביותר: המטופלים בעבודה, בבית או בכל מקום שבו הם נמצאים, מפעילים את האפליקציה בטלפון פעמיים ביום, ואומרים "אהה" במשך חמש שניות, זה הכל. אפשר להפעיל את האפליקציה גם ברמקול חכם או באמצעות סירי, אלכסה או גוגל אסיסטנט. יש מטופלים מבוגרים יותר שלא מסתדרים עם אפליקציות? המערכת יודעת להקשיב להם גם בקו הטלפון הביתי הנייח וגם באמצעות מוקדי קבלת שיחות. עכשיו מפתחים בקרדיוקול מוצר שני, פשוט אפילו יותר, שלא מצריך אפילו להפעיל אפליקציה: היא פשוט מקשיבה ברקע לקולו של המטופל.
אפשר לחשוב על הרבה יתרונות לטכנולוגיה הזו: היא אינה מחייבת שימוש במכשירים מיוחדים או טכנולוגיה לבישה, היא ניתנת להפעלה בקנה מידה גדול, למשל במוקדי שירות קוליים, היא יכולה להגיע לאוכלוסיות מרוחקות כולל מדינות עולם שלישי עם מערך רפואי רופף. מצד שני, היא יכולה לשמש חברות ביטוח לאיתור בעיות אצל מבוטחים, ולדרוש מהם טיפולים מונעים כתנאי לביטוח. מבוטחים הם פרפור פרוזדורים הם עניין יקר לחברות הביטוח.
המערכת מנתחת את הקול ומחפשת בו את הסמנים שמעידים על פרפור פרוזדורים. אם היא מוצאת אותם, היא מתריעה מייד ומייעצת למטופל לגשת בהקדם האפשרי לבדיקת א.ק.ג. בניסויים נמצאה מהימנות גבוהה לטכנולוגיה באיתור פרפור פרוזדורים לפני שהחולה חש בו. עמיהוד אומר שהמערכת שהושקה בישראל בהשקה שקטה כבר גילתה כמה חולים כאלה, שלא ידעו שהם לוקים במחלה.
לדברי עמיהוד החברה ערכה עד כה ניסויים קליניים עם יותר מ-700 משתתפים, רובם בישראל, במרבית בתי החולים וגם בקופות החולים. התוצאות מעידות על הצלחה בזיהוי המחלה. מחקר ראשון כבר הוצג בכנס ארגון הקרדיולוגים האירופאי, ומאמר מדעי התקבל לפרסום בכתב עת אקדמי. הטכנולוגיה גם קיבלה אישור אמריקאי לשימוש בסמנים קוליים.
"כל המחקרים שלנו מושווים לתוצאות א.ק.ג, שהוא סטנדרט הזהב", אומר עמיהוד, "אנחנו לא באים להחליף את בדיקת הא.ק.ג. שהיא חלק מההנחיות הרפואיות התקניות, אלא מתווספים אליה כטכנולוגיה תומכת". הוא מסביר שחולה מגיע בדרך כלל לבדיקות א.ק.ג. רק כשהוא חש בסימפטומים, שכן הטכנולוגיה הוותיקה הזו כמעט ולא מצליחה לזהות פרפור כשאין סימפטומים. "ברוב המקרים פרפור הפרוזדורים הוא א-סימפטומטי וזו בעייה גדולה" אומר עמיהוד, "אנשים לא מרגישים עד שהם חוטפים". בדיקת ה-"אהה" של קרדיוקול מוסיפה את יכולת זיהוי המצבים הא-סימפטומטיים.
מאות מטופלים כבר השתתפו בניסוי
קרדיוקול הוקמה בשנת 2017 על ידי ארבעה מייסדים: אלון גורן, אלי עטר, פיני סבח וירמי האופטמן, יזמים ותיקים בעולמות הטכנולוגיה, והיא מעסיקה כיום כ-15 עובדים. עד כה היא הספיקה לפתח את המוצר הראשון, לקבל רשיונות להפעלתו בישראל ובאירופה, לנהל ניסויים בהיקף מאות מטופלים, ולהשיק את המוצר בהשקה שקטה.
"תמיד היינו חברה עם הערכת שווי מאוד צנועה אבל עם המון קבלות – פטנט מאושר על הסמן הקולי, מאמר שהתקבל לפרסום, ניסויים קליניים עם 700 חולים, מוצר ראשון בשוק, שני חוזים עם חברות ביג-פארמה. לכן אנחנו ניצבים עם הרגליים על הקרקע, עם הערכת שווי לא משוגעת"
החברה גייסה תקציבי תמיכה מרשות החדשנות וממשרדי ממשלה, ונבחרה להשתתף באקסלרטור G4A של ענקית הפארמה באייר, אחת מארבעה סטארטאפים מתוך 200 מועמדים. כמו כן נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם חברת פארמה אירופאית נוספת ששמה לא נמסר. החברה גייסה הון בסבב סיד בהיקף 8 מיליון דולר מקרן KAMET וממספר משקיעים פרטיים.
לפני כחודש היתה קרדיוקול אחת משלושת הסטארטאפים שזכו בתחרות Oracle Startup Idol – תחרות בינלאומית שיוזמת חברת אוראקל ושהתקיימה הפעם בין חברות ישראליות. המסגרת הזו אפשרה לסטארטאפים הזדמנות להציג את הטכנולוגיה שלהם בפני עשרות אנליסטים מחו"ל, ואלה אף בחרו בקרדיוקול לתואר "הפיתרון החדשני ביותר".
כעת נערכת החברה לגיוס הון בסבב A, שהיקפו המתוכנן הוא 15 מיליון דולר, והיא החלה בתהליך בדיקת נאותות. "הרבה שואלים אותי אם זה זמן טוב לגייס הון", אומר עמיהוד, "אנחנו תמיד היינו חברה עם הערכת שווי מאוד צנועה אבל עם המון קבלות – פטנט מאושר על הסמן הקולי, מאמר שהתקבל לפרסום, ניסויים קליניים עם 700 חולים, מוצר ראשון בשוק, שני חוזים עם חברות ביג-פארמה. לכן אנחנו ניצבים עם הרגליים על הקרקע, עם הערכת שווי לא משוגעת. ממוקדים ועם קבלות, ואני לא חושב שיש לנו מה לחשוש".
מה השלב הבא?
"אחרי שנשלים את סבב הגיוס הבא נעבור לצמיחה, סקייל-אפ. נתרחב ונגייס עוד עובדים. אנחנו במגעים עם בתי חולים מובילים בארה"ב לעשות שם ניסויים קליניים. תחום פרפור הפרוזדורים הוא תחום ענק. באיחוד האירופי קוראים לכל מי שהגיע לגיל 65 לעשות בדיקה, והגיל הזה הולך ויורד. לפי מחקרים יהיו בסביבות 200 מיליון מקרי שבץ ב-2050, כרבע מהם בגלל פרפור חדרים. כשנפגשנו עם נשיא חברת CVS Caremark שהוא קרדיולוג, סיפרתי לו שיש לנו תוכנית לזהות עוד מחלות אז הוא אמר לי: 'תקשיב, הנושא הזה כל כך גדול, עזוב את כל השאר'".
"לפי מחקרים יהיו בסביבות 200 מיליון מקרי שבץ ב-2050, כרבע מהם בגלל פרפור חדרים. כשנפגשנו עם נשיא חברת CVS Caremark שהוא קרדיולוג, סיפרתי לו שיש לנו תוכנית לזהות עוד מחלות אז הוא אמר לי: 'תקשיב, הנושא הזה כל כך גדול, עזוב את כל השאר'"
למעשה אפשר לבנות פלטפורמה שעל סמך ניתוח הקול מזהה סמנים להרבה מחלות שונות
"כן, בסופו של דבר תהיה פלטפורמה כזו. זיהוי הקול מאפשר לבדוק הרבה דברים, ממצב הנשימה ועד בריאות הנפש ופרקינסון. אז אנחנו מתעתדים להתרחב לעוד הרבה מאוד אינדיקציות רפואיות".