ג'יי זי (צילום: שאטרסטוק)
יוצר ההיפ הופ ג'יי זי. בין המשקיעים של חברת טידאל | צילום: שאטרסטוק

כמה כסף מתגלגל בשוק זכויות היוצרים של המוזיקאים? כשמדובר ביוצרים מוכרים ופופולריים, קל לשים על זה תג מחיר. ב-2020 חברת יוניברסל רכשה את קטלוג המוזיקה של בוב דילן שכולל 600 שירים בכ-200 מיליון דולר. ב-2021 ברוס ספרינגסטין מכר את הקטלוג שלו לסוני מיוזיק תמורת כ-550 מיליון דולר, ובתחילת שנה שעברה רכשה וורנר את הקטלוג של דיוויד בואי בכ-200 מיליון דולר.

אבל התופעה של אמנים שמוכרים את השירים או את הקטלוגים שלהם אינה מאפיינת רק את אלו שמתקרבים לגיל הפרישה. בתחילת השנה רכשה חברת היפנוסיס סונגס (Hipgnosis Songs), חברה ציבורית הנסחרת בבורסת לונדון, את קטלוג השירים של ג'סטין ביבר. לפי הערכות סכום הרכישה עמד על כ-200 מיליון דולר. היפנוסיס, שהוקמה לפני כחמש שנים, מחזיקה היום בזכויות של כ-57 אלף שירים של אמנים מהשורה הראשונה, ביניהם גם נכסים של אמנים כמו מארק רונסון, ריהאנה וביונסה.

המודל הוא די ברור: מוזיקה היא ערך מניב. אז החברות שמתכננות לקנות אותה משערכות את השווי שלה, משלמות לאמנים, והם מצידם נהנים כבר עכשיו מהערך העתידי של היצירות שלהם, במקום לקבל תמלוגים במשך עשרות שנים קדימה.

דואטי הוקמה על ידי ליאור תיבון, שבתפקידו הקודם היה COO של חברת טידאל (Tidal), שירות סטרימינג שבין בעליו נמנה יוצר ההיפ הופ ג'יי זי

חברת דואטי (Duetti) הוקמה בקיץ שעבר כדי להיכנס לעסקי המוזיקה ורכישת זכויות, אבל של אמנים עצמאיים ופחות מוכרים. החברה הוקמה על ידי ליאור תיבון, שבתפקידו הקודם היה COO של חברת טידאל (Tidal), שירות סטרימינג שבין בעליו נמנה יוצר ההיפ הופ ג'יי זי (החברה נמכרה לפני שנתיים לחברת בלוק של ג'ק דורסי, תמורת כ-300 מיליון דולר) וכריסטופר נולטה, שהיה מנהל הפיתוח העסקי של אפל מיוזיק (AppleMusic).

היום מודיעה החברה על גיוס בהיקף של 32 מיליון דולר, שכולל הון ראשוני מאוגוסט בשנה שעברה וגיוס חדש שנסגר בשבועות האחרונים. את הסבב הובילה ויולה ונצ'רס בהשתתפות ויולה קרדיט, Roc Nation Untitled של ג'יי זי' ו–Presight Capital.

מה שדחף מאוד את העסקאות האלו קדימה הם שירותי הסטרימינג, שמייצרים הכנסות חודשיות קבועות לאמנים ומאפשרים לתמחר את ההכנסות העתידיות שלהם בצורה מדויקת יותר. זה עדיין לא הפך את המשימה לפשוטה: תמחור הנכסים האלו הוא עבודת שמאות מורכבת מאוד, בעיקר אצל אמנים פחות מוכרים שלהם אין תזרים הכנסות יציב.

ליאור תיבון: "לא צריך להיות ברוס ספרינגסטין בשביל לסגור עסקה. אבל יש לנו דרישת סף - שהשיר יהיה לפחות שנתיים בפלטפורמה כדי שתהיה מספיק היסטוריה שאפשר ללמוד ממנה"

כאן נכנסת טכנולוגיית התמחור של דואטי לתמונה: "יש לנו מודלים מתמטיים שמסתכלים על היסטוריית ההשמעות של השיר, ולפי זה הם בונים לו תחזית. אנחנו מסתכלים על הקריירה של האומן, באילו טריטוריות מקשיבים לו, מאילו פלטפורמות מגיעות ההאזנות", מסביר תיבון. "חוץ מזה אנחנו גם בודקים אם ההאזנות מגיעות מהשפעות אלגוריתמיות, כלומר האם הסטרימר דחף את השיר, או שזה בגלל שהשיר נמצא בפלייליסטים של מאזינים. יש הבדל בין האזנה חד פעמית לבין האזנה חוזרת ואהדה לאומן או לשיר.

"אנחנו עושים אוטומציה של התחזית הפיננסית של המוזיקה ומסוגלים לשים תג מחיר גם לאמנים קטנים יותר, וככה להגיע ליוצרים מכל הקצוות. לא צריך להיות ברוס ספרינגסטין בשביל לסגור עסקה. אבל יש לנו דרישת סף: שהשיר יהיה לפחות שנתיים בפלטפורמה כדי שתהיה מספיק היסטוריה שאפשר ללמוד ממנה".

ליאור תיבון, מנכ"ל חברת דואטו (צילום: יחצ)
ליאור תיבון, מנכ"ל דואטי. קונה מאמנים את הזכויות ההיסטוריות לשירים שלהם | צילום: יחצ

מה מניע את האמנים למכור את המוזיקה שלהם?
"הם מקבלים כסף, שבאמצעותו הם יכולים להמשיך ליצור מוזיקה חדשה. מה זה אמן עצמאי בתעשיית המוזיקה? עד לפני עשר שנים כל אמן היה חייב לעבור דרך חברת תקליטים, שזה מנגנון הפקה ושיווק. החברות לקחו על עצמן סיכון קריאייטיבי עם אמנים לא מוכרים ולכן הם החתימו אותם על חוזים של כמה כמה תקליטים.

"היום, בגלל הרשתות החברתיות ושירותי הסטרימינג, יש בתעשיה גל גדול וצומח של אמנים עצמאיים, שמפיקים ומשווקים את המוזיקה שלהם בעצמם. הם מצליחים להגיע לקהלים שלהם באמצעות הרשתות החברתיות והם הבעלים של המוזיקה. אנחנו מציעים לקחת מהם את השירים והעבודה ההיסטורית שלהם, וככה הם יכולים להמשיך לעבוד. חברות התקליטים קונות את הזכויות של יצירות עתידיות של אמנים מתחילים, אנחנו קונים רק את היצירה ההיסטורית".

ליאור תיבון: "עד לפני עשר שנים כל אמן היה חייב לעבור דרך חברת תקליטים, שזה מנגנון הפקה ושיווק. אנחנו מציעים לקחת מהם את השירים והעבודה ההיסטורית שלהם, וככה הם יכולים להמשיך לעבוד"

תיבון משתף כי מאז אוגוסט שעבר החברה עבדה מתחת לרדאר וחתמה על עסקאות עם יותר מ-60 אמנים, במחירים שמתחילים מ-10,000 דולר לשיר בודד ומגיעים עד לעסקאות של 400 אלף דולר. "עבור אמן מתחיל זה סכום מאוד משמעותי שיכול לדחוף את הקריירה שלו קדימה ולהשאיר אותו עצמאי".
בנוסף, האמנים יכולים להשאיר לעצמם עד 50% מהזכויות במוזיקה, ולדברי תיבון מחצית מהאמנים מכרו את הזכויות המלאות ליצירות ומחצית בחרו להשאיר לעצמם איזשהו שיעור בבעלות.

אחרי שדואטי נכנסת לעסקה היא מנהלת את היצירות בצורה מקצועית יותר כדי לקדם אותן ברשתות החברתיות ובשירותי הסטרימינג, או כמו שקוראים לזה בשפה הפיננסית: היא משביחה נכסים.

ומכיוון שדואטי קונה נכסים עם תזרים מזומנים, חלק נכבד מכספי הגיוס משמשים לרכישת נכסים, וזאת בנוסף לפיתוח המוצר הטכנולוגי והשיווק. "זאת הסיבה שהכסף שגייסנו הוא גם גיוס אקוויטי וגם גיוס של חוב, כי יש לנו יכולת לגייס חוב כנגד הנכסים שלו".

לחברה עשרה עובדים כולל תיבון ונולטה, ויש לה משרדים בניו יורק ולוס אנג'לס.