קסדה של Brain.Space (צילום: יחצ)
הקסדה של Brain.Space. מאות חיישנים בהצמדה אוטומטית | צילום: יחצ

לקראת שיגור האסטרונאוט הישראלי השני לחלל, עם הטכנולוגיה של חברת Brain.space הישראלית, החברה מודיעה על גיוס הון ועל תחילתם של סדרת ניסויי פיילוט בתחומי פעילות קרקעיים. החברה, שפיתחה טכנולוגיה למדידת פעילות מוחית, תעקוב במהלך הטיסה אחר הפעילות הקוגנטיבית של שלושת האסטרונאוטים, ותאפשר השוואה של התוצאות לפעילות על הקרקע לפני ההמראה ולאחר החזרה מהטיסה.

את גיוס הון, בסבב סיד בגובה 8.5 מיליון דולר, הובילה קרן Mangrove Capital וסמי סגול.

משימת AX1 לתחנת החלל הבינלאומית, ביוזמה של חברת Axiom Space, תאויש בידי אסטרונאוטים פרטיים, בהם האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה. השיגור מתוכנן ליום ראשון הקרוב. סטיבה משתתף בטיסה כחלק ממשימה לאומית לקידום תעשיית החלל הישראלית בשם "רקיע", שמובילה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וקרן רמון. אחד הניסויים שייערכו במהלך טיסת החלל יהיה מדידת הפעילות המוחית של האסטרונאטים, מדידה שעד כה טרם נערכה בטיסות חלל.

יאיר לוי, מנכ"ל Brain.Space: "שמנו לעצמנו למטרה ליצור שיטה פשוטה ונגישה להבנת המוח האנושי ולפשט את פענוח הנתונים הנמדדים ממנו. בין אם זה נעשה במעבדות מחקר, מרכזים רפואיים, חברות פיתוח תוכנה או כמובן בחלל. לשם כך שינינו לגמרי את האופן שבו רושמים נתונים של פעילות מוחית"

מנכ"ל החברה יאיר לוי אומר בשיחה עם tech12: "ההזדמנות במשימת החלל היא להראות את היכולות שלנו בסביבה חריגה. אסטרונאוט נמדד כיום בכל מדד אפשרי חוץ מאחד – המוח. פה אחנו נכנסים לתמונה עם מדידת הפעילות המוחית. המהפכה הגדולה היא שההפעלה נעשית בלחיצת כפתור, כשאסטרונאוט לבדו יכול למדוד את הפעילות". לדבריו, מטרת הניסוי היא לבחון שינויים בפעילות המוחית בין המצב שלפני הטיסה, במהלכה ולאחריה: "אולי תהיה עלייה בעוצמה המוחית, אולי ירידה בעוצמה המוחית, ואולי יהיה ביטויים קוגנטיביים שישתקפו בתוצאות".

הטכנולוגיה שפיתחה החברה מודדת פעילות מוחית באמצעות קליטת שדות חשמליים שנפלטים מהנוירונים במוח, באופן בסיסי בדומה לטכנולוגיית EEG הוותיקה. אלא שבמקום הדבקת 20 אלקטרודות לראש, משתמשים בכיסוי מלא של הקרקפת, עם 460 חיישנים והצמדה אוטומטית.

"זו פלטפורמת EEG דור 2.0", אומר לוי, "שמנו לעצמנו למטרה ליצור שיטה פשוטה ונגישה להבנת המוח האנושי ולפשט את פענוח הנתונים הנמדדים ממנו. בין אם זה נעשה במעבדות מחקר, מרכזים רפואיים, חברות פיתוח תוכנה או כמובן בחלל. לשם כך שינינו לגמרי את האופן שבו רושמים נתונים של פעילות מוחית, ופיתחנו מערכת EEG עם חיישנים יבשים, שהיא אמינה וקלה לתפעול. במערכת שפיתחנו, כל תהליך הלבישה נעשה באופן אוטומטי לחלוטין וכך מבטיח הפעלה קלה, מהירה ומדוייקת. אנחנו נרגשים לצאת לניסוי המהפכני בתחנת החלל הבין-לאומית, ולחשוף לעולם מידע שישפיע על מסעות החלל בעתיד".

לוי: "החזון הוא ליצור ממשק ידידותי לשימושים כמו ממשק להפעלת מכונות ומכשירים, שמחליף שליטה ידנית, מכשיר למדידת עומס מנטאלי על ספורטאים, טכנולוגיית גיימינג למדידת האנגייג'מנט של השחקן והתאמת המשחק אליו, או התאמת עולמות אתגרי הספורט ליכולת של האדם להתמודד איתם"

קליטת הנתונים נעשית על ידי מערכת AI שממפה את מיקום האלקטרודות, וקולטת את נקודות הדאטה. ניתוח הנתונים מתבצע באמצעות ניתוחי בינה מלאכותית, שמייצרים תובנות כמו מצב קוגנטיבי, מצב מנטאלי, תופעות פסיכיאטריות ועוד.

"מחזון ראשוני של מתקן רפואי לדיאגנוסטיקה הגענו לחברה עם משימה, שהיא להנגיש את פענוח השפה של המוח לחוקרים, רופאים ומפתחי אפליקציות המבוססות על המוח", אומר לוי. "החזון הוא ליצור ממשק ידידותי לשימושים כמו ממשק להפעלת מכונות ומכשירים, שמחליף שליטה ידנית, מכשיר למדידת עומס מנטאלי על ספורטאים, טכנולוגיית גיימינג למדידת האנגייג'מנט של השחקן והתאמת המשחק אליו, או התאמת עולמות אתגרי הספורט ליכולת של האדם להתמודד איתם".

BrainSpace (צילום: יחצ)
עובדי Brain.Space. פועלים ליצור שיטה פשוטה ונגישה להבנת המוח האנושי | צילום: יחצ

חברת Brain.space הוקמה ב-2018 על ידי פרופ' שי אפרתי היו"ר, יאיר לוי המנכ"ל, ד"ר אמיר הדני וישראל דויטש. החברה מעסיקה כיום 30 עובדים, בהם שמונה עובדי מחקר בעלי תואר דוקטור. לדברי לוי החברה יוצאת כעת בשורה של שותפויות בניית המוצר בתחום הבטחוני, שניים באקדמיה ואחד בתחום הרפואי. "אני מניח שבסוף 2023 יהיה לנו מוצר זמין בשוק", הוא אומר.