wework Hezliya-2  (צילום: שירן כרמל)
סטארט אפ, אילוסטרציה. הבעיה היא שמתחילים להרגיש את זה אחרי 5-7 שנים | צילום: שירן כרמל

רק 417 חברות סטארט-אפ חדשות הוקמו ב-2021, כך לפי דוח חדש של SNPI שמתפרסם היום. הדוח, עדכון לנתונים שפורסמו באפריל השנה מציין שגם אם לוקחים בחשבון את העובדה שחלק מהחברות החדשות שקמו טרם התגלו (הדוח מעריך שיש כ-150 כאלה), מדובר במגמה שממשיכה ואף מחריפה עם קצב ירידה שנתי ממוצע שעומד על 11.3% מאז שנת 2017.

"אנחנו מנסים להרים קול צעקה", אומר ל-tech12 אורי גבאי, מנכ"ל SNPI,על פרסום העדכון. "אני לא מזלזל בפיטורים של 40 איש בחברה מסוימת, אבל העובדה היא שמספר הסטארט-אפים החדשים שקמים היום נחתך כמעט בחצי מאז 2016 ואלה נתונים שעוברים מתחת לרדאר - אף אחד לא שם לב לחברה שלא קמה - ואלה מקומות העבודה הבאים".

ב-SNPI ניסו לבדוק מספר השערות לירידה בכמות החברות, אחת מהן היא זו שגורסת שהחברות שכן קמות איכותיות יותר, דהיינו שהשוק למד "לסנן" חברות ג'אנק. "זו טענה שגם אנחנו רצינו להאמין בה" אומר גבאי, "אבל היא לא נכונה". לשם כך בדק המחקר את אחוז החברות שמגייסות סבב סיד תוך פרק זמן נתון. "בכל פרק זמן שבחרנו" נכתב בדוח, "אחוז החברות שהצליחו לגייס נותר דומה לאורך השנים. גם כאשר מעדכנים את הנתונים עבור החברות שנוסדו וגייסו משנת 2021 ואילך נותרת תמונה דומה".

הסבר אחר שנבדק הוא התחרות על משאבי הון אנושי מול חברות רב לאומיות, שמייקרת עלות הקמת חברה. ב-SNPI מצאו קורלציה כמעט לינארית בין עליית השכר בהייטק ובין מספר החברות החדשות והגיעו למסקנה שיש כאן לכל הפחות הסבר חלקי

האם גיוס סיד מספק תמונה מספקת? אולי אלה כן חברות שיש להן יותר סיכוי להגיע לשלב הצמיחה?
"צריך לחכות הרבה שנים כדי לדעת אם החברות האלה היו טובות או לא, זה הפרמטר הזמין לנו. האם זו אינדיקציה מושלמת? בוודאי שלא, אבל היא מאפשרת לנו לומר משהו על חברות חדשות יחסית".

הסבר נוסף שנבדק הוא האפשרות שההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גורמות לכך שהסטארט-אפים שנפתחים כעת גדולים יותר כבר בשלב הקמתם. נמצא כי עבור חברות שהוקמו בשנים 2021-2020, מספר העובדים המועסק שנה מיום הקמתן היה גבוה בכ-27% מהנתון עבוד חברות שקמו בשנת 2014. מאידך, הגידול במספר העובדים עדיין נמוך בהשוואה לירידה במספר הסטארט-אפים.

 אורי גבאי  (צילום: Micha Loubaton, יחצ)
אורי גבאי, SNPI. נתונים שעוברים מתחת לרדאר | צילום: Micha Loubaton, יחצ

הסבר אחר שנבדק הוא התחרות על משאבי הון אנושי מול חברות רב לאומיות, שמייקרת עלות הקמת חברה. ב-SNPI מצאו קורלציה כמעט לינארית בין עליית השכר בהייטק ובין מספר החברות החדשות והגיעו למסקנה שיש כאן לכל הפחות הסבר חלקי.

הסבר אחרון נוגע להשקעות בחברות חדשות. כאן יש לכאורה סתירה: מספר המשקיעים שביצעו השקעות סיד ופרה סיד, נכתב בדוח, נמצא בעלייה בשנים האחרונות. נתונים אלה, לצד שיא של כ-27 מיליארד דולר בהשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בשנת 2021, מראים כי קשה להצביע על בעיה בצד ההשקעה.

"בשנים האחרונות המספר הממוצע של המשקיעים המשתתפים בכל סבב גיוס סיד ופרה סיד הגיע לשיא של 65.2, עלייה של כ-40% משנת 2014 .לצד נתונים אלה, העלייה בסכומי ההשקעה החציוניים לאורך השנים, עלולה בין השאר להצביע על עודף היצע, או על עליית סכומי ההשקעה הנדרשים עבור הקמת סטארט-אפים".

אבל לא רק היקף ההשקעות המוקדמות עלה אלא גם מספרן, איך אתה מסביר את זה?
"כל השוק עבר תהליך אינפלציה", מפרט גבאי. "השכר גבוה יותר ואם פעם 10 עובדים עלו 5 מיליון היום הם עולים 8 מיליון דולר ולכן ההשקעה פר חברה גדולה יותר. אבל חלק מההשקעות זה השקעות חוזרות באותן חברות ובחלק אנחנו רואים יותר משקיעים פר סיבוב; פעמים הסבבים תכופים יותר - פרה סיד וסיד באותה שנה. הנקודה שאין עליה מחלוקת היא שמספר החברות החדשות יורד. אנחנו טוענים רק שמספר מי שמתחיל את המרוץ קטן באופן שיטתי שנה אחרי שנה".

אורי גבאי: "הפחד שלי הוא שב-2022 נראה נתונים הרבה יותר גרועים כי ב-2021 עוד היה הרבה כסף והשנה הזו עלולה לקחת אותנו צעד קדימה, כשכולם מתים מפחד לעזוב את העבודה ולהקים חברה חדשה"

הדוח מספק גם כמה המלצות לשינוי המגמה: הגדלת תקציב תוכניות תמיכה ביזמים ובסטארט-אפים של רשות החדשנות, ובפרט תוכנית תנופה, ותוכנית חברות מתחילות; הגדלת תקרת התקציב לעובד במענקי רשות החדשנות עבור עובדים טכנולוגיים בחברות הייטק; גדלת תקרת המענק בתוכנית תנופה ל-300 אלף שקל ועידוד והגדלת התקצוב לתוכניות היזמות באוניברסיטאות ובמכללות.

"אין לנו ביקורת על הממשלה או הרשות ובאפריל אמרנו בעצמנו שמוקדם מדי לפעול", מפרט גבאי. "אני מקביל את זה לביקור אצל רופא, שב-38.4 חום לא רושם לך אנטיביוטיקה וב-38.7 כן. התקצובים של הרשות לא עודכנו כבר שנים והמלצנו על מספרים שנראים לנו הגיוניים, אבל אם הם יבדקו ויגעו למספר אחר זה גם טוב. אנחנו קוראים לממשלה הבאה לכנס עבודת מטה ונשמח לקחת חלק בה איך מדליקים את האש הזו מחדש".

איך אתה רואה את המגמה הזו משפיעה על האקוסיסטם בשנים הקרובות?
"אני מקווה שהיא תיעצר. הפחד שלי הוא שב-2022 נראה נתונים הרבה יותר גרועים כי ב-2021 עוד היה הרבה כסף והשנה הזו עלולה לקחת אותנו צעד קדימה, כשכולם מתים מפחד לעזוב את העבודה ולהקים חברה חדשה. הנתונים הראשוניים שאנחנו מתחילים לראות הם מדאיגים ואני לא רוצה לצטט מספרים. הבעיה היא שמתחילים להרגיש את זה אחרי 5-7 שנים - ואם אז נסתכל אחורה כבר יהיה מאוחר מדי. אני משוכנע שהרשות תפעל ושגם היא רואה את הנתונים. אנחנו נכנסים לתקופה של מיתון ולהתחיל אותה מראש עם חצי מכמות החברות זו בעיה".