גל גדות ובעלה ירון ורסנו משקיעים בסטארטאפ החינוך של כתב הפלילים לשעבר דורון הרמן, Safe School. החברה הוקמה בקיץ האחרון על רקע משבר הקורונה, ומספקת לכ-600 לקוחות ברחבי ישראל, בתי ספר ורשויות מקומיות, ספריית תוכן מותאם אישית לילדים ולבני נוער. החברה הפיקה וייצרה עד יום מאות סרטונים שעוסקים בנושאים חברתיים כמו בטיחות ברשת, מיניות בריאה, חרמות, אלימות, סיגריות אלקטרוניות ועוד, כאשר כל סרטון מלווה במערך שיעור מתאים. ההשקעה של גדות וורסנו מצטרפת לגיוס הסיד (ראשוני) שכבר ביצעה החברה לפני מספר חודשים של 2 מיליון דולר, שבין המשקיעים העיקריים הוא מייסד WIX ניר זהר.

לא מדובר בההשקעה הראשונה של ורסנו בגדות בסטארטאפ ישראלי, שבדצמבר האחרון השקיעו בחברת K Health. "אנחנו שמחים לקחת חלק במיזם שמביא לקדמת הבמה נושא כה חשוב ומשמעותי - יצירת מרחב דיגיטלי בטוח לילדים ולבני נוער", מסרו לתקשורת ורסנו וגדות. "כהורים לשלוש בנות אנו מבינים כי העידן הטכנולוגי של היום מחייב התבוננות מחודשת על האתגרים והקשיים שילדים ובני נוער עלולים לחוות, גם במישור הנפשי, וכי לכולנו יש את האחריות להעניק להם כלים להתמודדות".

דורון הרמן וניר זהר מייסדי Safe School הוסיפו: "גל גדות היא מקור השראה ועוצמה לנערים ונערות בארץ ובעולם, ואנו מתרגשים שהסכימה להצטרף לצוות שלנו, כמשקיעה וכמנטורית עבור צעירים רבים. המטרה שלנו היא לחזק את אנשי החינוך בארץ ובעולם לתת להם כלים טכנולוגיים מתקדמים להנגשת תוכן רגשי חברתי לילדים וילדות וגל היא תוספת מושלמת לכך".

דורון הרמן וניר זהר, מייסדים שותפים סייף סקול (צילום: מיכה ריזוב)
דורון הרמן וניר זהר, מייסדים שותפים סייף סקול | צילום: מיכה ריזוב

הרמן סיפר בעבר ל-mako על המניע שעמד בבסיס החלטתו לפתוח את החברה בשיא תקופת הקורונה והלימודים מרחוק: "הייתי במשך 14 שנה כתב פלילים, רק היום בדיעבד אני מבין כמה זו מעמסה נפשית לסקר דברים כל כך קשים במשך כל כך הרבה שנים. כשאתה צעיר אתה חושב, 'מה זה לראות עוד גופה', אתה חושב שאתה בסדרת נטפליקס. בסוף אתה מבין שזה נורא משפיע. דבר שני בקורונה הבנתי שהעולם של החינוך הולך להשתנות מהקצה לקצה. זה עולם שהכרתי כי הייתי מרצה בבתי ספר בתחום של הגנה על הילדים ברשת. הילדים אהבו שיש מישהו שמגיע מהשטח, והייתי מראה להם הרבה סרטונים.

עם הזמן, נוצרה התנגשות בין העבודה שלי בחדשות להרצאות לתלמידים. פעם אחת מצאתי את עצמי עושה הרצאה, מקרין להם סרטון של 4-5 דקות של כתבה שעשיתי ויוצא החוצה לשדר בגל פתוח על פועלים שנמחצו למוות בחניון תת קרקעי בתל אביב, ואחר כך חוזר לכיתה. שאלתי את עצמי: 'מה אתה רוצה לעשות יותר?' כשהתחילה הקורונה הבנתי שהעשור הזה, בין 2020-2030, יתמקד כולו בשאלה איך לשקם את הילדים שנפגשו רגשית וחברתית בקורונה".