"הפריית המבחנה (IVF) הראשונה בוצעה באנגליה ב-1978, וזה שינה את העולם. ה-IVF מאפשר להרות באמצעות תרומת זרע, תרומת ביצית, הקפאת ביציות וגם פונדקאות. לדעתי זה אחד הפיתוחים החשובים בעולם הרפואה ב-50 השנים האחרונות", טוענת דניאלה גלבוע, אמבריולוגית ומנכ"לית AiVF.
"עם זאת, השיטה שהומצאה ב-78' לא השתנתה הרבה. נוסף הרבה ידע ביולוגי במהלך השנים וישנם תהליכים חדישים כמו הקפאה והפשרה של זרעים, ביציות ועוברים - אבל השיטה עצמה לא השתנתה, והבעיה העיקרית שהיא תלויה מאוד ביכולת האנושית של המטפלים", היא מרחיבה.
גלבוע יודעת על מה היא מדברת: ב-15 שנים האחרונות היא שימשה חלק משמעותי מאוד בתהליך: "רוב הקריירה שלי היתה במעבדות להפריה חוץ גופית בבתי חולים. האחרון היה אסותא, שנחשבת לאחת מיחידת ה-IVF הגדולות בארץ, ומבחינת היקף הפעילות היא אחת הגדולות בעולם. ישראל נחשבת מעצמה בתחום הזה ולכן מבחינתי האישית, הטכנולוגיה הבאה שתפרוץ את הדרך חייבת לצאת מישראל".
לפי נתונים של משרד הבריאות בישראל, בשנת 2019 בוצעו כ-52 אלף מחזורים של טיפולי פוריות, מרביתם (78%) עם החזרת עוברים. 29% מהמחזורים עם החזרת עוברים הסתיימו בהריון. לפי נתונים של מכון גרטנר במרכז הבריאות שיבא, בישראל פועלות 24 יחידות של IVF (לעומת 18 ב-2014), ובמהלך 2019 טופלו בישראל 19,271 נשים, ש-17.2% מהן עברו 4 מחזורי טיפול ויותר.
דניאלה גלבוע, מנכ"לית AiVF: "שאלת מיליון הדולר שכל יחידות ה-IVF שואלות, היא 'לאיזה עובר יש את הסיכוי הכי טוב להגיע להריון'. את עומדת מול העוברים וצריכה לבחור את 'האחד'. הבחירה נעשית על סמך שנות הניסיון של האמבריולוג והרופא המטפל - זה לא מבוסס על דאטה"
"התפקיד שלי כאמבריולוגית היה לעשות את תהליך ההפריה ולנהל את העוברים. ההפריה עצמה זה תהליך ידני, שדורש דיוק - והוא גם צריך להיות מהיר יחסית, כדי שהביצית לא תיחשף לתנאים שהם לא אינקובטור. מלבד ההפריה יש ניהול של עוברים, צריך להקפיא או להפשיר אותם, לגדל אותם ולעקוב אחרי הגדילה שלהם", מסבירה גלבוע.
לדבריה, בתהליכי הפוריות יש המון צמתי החלטה שמבוצעים על ידי הרופא המטפל, האמבריולוג וצוות המעבדה. וכאן נכנסת הטכנולוגיה: הסטארט אפ שגלבוע היא חלק ממייסדיו, AiVF, מתמקד בשלב של בחירת העוברים המוצלחים ביותר עם הסיכוי הגדול ביותר להתפתח להריון - ועושה אותו באמצעות בינה מלאכותית.
"שאלת מיליון הדולר שכל יחידות ה-IVF שואלות, היא 'לאיזה עובר יש את הסיכוי הכי טוב להגיע להריון'. את עומדת מול העוברים וצריכה לבחור את 'האחד'. הבחירה נעשית על סמך שנות הניסיון של האמבריולוג והרופא המטפל. הם רואים את העוברים במחשב, עושים תהליך אבחון, מסתכלים על קצב החלוקה - איך נראה כל תא - ומנסים לתת לכל עובר ציון, אלא שהציון הזה הוא סובייקטיבי ואינו מבוסס על דאטה".
הניסיון הוא ההבדל שיוצר את הפער בין סיכוי ההצלחה של מעבדות ורופאים שונים, אלא שהדרישה לטיפולים הולכת וגדלה, ומספר האמבריולוגים קטן ולוקח שנים עד שאמבריולוג צעיר צובר מספיק ניסיון כדי לקבל החלטות מוצלחות.
כדי לענות על שאלת מיליון הדולר ולשפר את יכולת הבחירה של עוברים מוצלחים, חברה גלבוע ב-2018 לפרופ' דניאל זיידמן, מומחה מוביל להפריה חוץ-גופית, המכהן כסמנכ"ל הרפואי של החברה. את סבב הסיד בסכום של 9 מיליון דולר הוביל אדם נוימן והשתתפו בו רופאים המתחמים בפוריות כמו פרופ' שלמה משיח ופרופ' דן אריאלי (שמכהן בחברה בתפקיד Chief Behavioral Officer). במאי גייסה החברה סבב A בסכום של 25 מיליון דולר בהובלת קרן אינסייט ובהשתתפות אדם נוימן.
המידע לא מתבסס רק על בתי החולים בישראל, מספרת גלבוע: "שיתפנו פעולה עם קליניקות בכל העולם. קליניקות באסיה, דרום אמריקה, אירופה ארצות הברית וישראל כדי לקבל את הדאטה, תמונות וסרטי וידאו של עוברים, נתונים על האם, על תינוקות שנולדו, פרוטוקולים של המעבדות והטיפול שהאישה קיבלה, ויצרנו את בסיס הדאטה הכי גדול בעולם של IVF".
גלבוע מסבירה שהם אימנו את הבינה המלאכותית על מיליוני עוברים כדי שהיא תדע להמליץ מי מהם הכי טוב, את מי כדאי להקפיא, מתי כדאי להחזיר אותם, באיזו שעה לעשות פעולה מסוימת עם העובר ועוד.
"אחת הדילמות במעבדה היא אם להחזיר את העוברים ביום השלישי או לגדל אותם עד היום החמישי. היום השלישי הוא אבן דרך בגדילה של העובר ורק 40% מהם עושים את הקפיצה ליום החמישי ואלו שמצליחים נחשבים מוצלחים מאוד. מצד שני, אם ממתינים ליום החמישי יש סיכוי שמעט מאוד עוברים ישרדו, אם בכלל. זו דילמה קשה ואמבריולוג לא יכול לתת פרדיקציה ש-60% שעובר ישרוד ליום החמישי. הוא לא יכול לשים על זה מספר, המערכת כן".
גלבוע: "אחת הדילמות במעבדה היא אם להחזיר את העוברים ביום השלישי או לגדל אותם עד היום החמישי. זו דילמה קשה ואמבריולוג לא יכול לתת פרדיקציה ש-60% שעובר ישרוד ליום החמישי. הוא לא יכול לשים על זה מספר, המערכת כן"
בשלוש השנים הראשונות החברה עסקה במדע ובפיתוח האלגוריתמיקה ובינואר השנה הם נכנסו לפיילוטים עם כמה מרפאות. מאז הייתה החברה אחראית לאלפי מחזורי טיפול, עשרות אלפי עוברים שעברו דרך המערכת ועשרות הריונות הושגו עד כה. "התגובות היו חסרות תקדים", מספרת גלבוע. "ראינו שהמערכת מקצרת את זמן התהליכים פי 60, היא משפרת את יכולת קבלת ההחלטות של האמבריולוג ב-48% וזה ימשיך וישתפר ככל המערכת תהיה יותר מאומנת. גילינו גם שהמערכת זיהתה תהליכים עובריים שהעין האנושית לא רואה וככה ההערכה של העוברים נכונה בהרבה". גלבוע מספרת בהתרגשות גם על לידה ראשונה שצפויה בשבועות הקרובים שהיא תוצר של המלצות המערכת.
"המטרה היא שבתוך טיפול אחד או שניים יהיה הריון. זו הנגשה של IVF וזו בשורה אדירה לזוגות שנמצאים בתהליך קשה. נוסף על כך, בארץ זה פחות מורגש אבל בארצות הברית זה תהליך יקר מאוד של כ-20 אלף דולר לטיפול אחד ואם מגיעים לכמה סבבים המחיר יכול להגיע ל-100 אלף דולר".
מי המתחרים שלכם?
"כשהתחלנו היינו ראשונים ואני שיתפתי את הרעיון הזה בכל כנס ועל כל במה. לאט לאט הצטרפו עוד קבוצות והיום זה תחום פעיל. חלק מנסים לעשות מוצר דומה, חלק מנסים למצוא זוויות אחרות בתחום, למשל למיין את הזרעים או הביציות הטובים. יש תחרות וזה חשוב כי זה מביא חדשנות לתעשייה קצת מיושנת".