דניאל מדריד ונדב גרוס נפגשו לפני 17 שנה כשעוד היו סטודנטים באוניברסיטה העברית. מדריד הגיע מרקע של פיתוח עסקי ועבד בחברות כמו קנשו (Skai) ומייפל. גרוס עבד בחברות כמו GlassesUSA והוא איש מוצר משופשף, אבל במקביל לזה כבר שנים שהוא גם פעיל סביבתי.
"עוד מהילדות, לפני הצבא, הייתי הולך להפגנות", מספר גרוס. "הייתי מעורב במאבק הסביבתי בבצת ואכזיב, במאבקים נגד כריתת עצים. אחרי הצבא גם השתתפתי במחאות באוסטרליה, אלה היו מחנות כאלו שנקשרים בהם לעצים", הוא משתף. "חוץ מזה גם הייתי מעורב במחאות בשמורות של אינדיאנים בארה"ב שנאבקו נגד הנחה של צינורות נפט".
אחרי תקופה בעולם התאגידי וביזמויות שונות, השניים החליטו להקים סטארט אפ סביב אתגרי הסביבה: "הסיפור התחיל כשהייתי איפה שאני עכשיו, בתאילנד", מספר גרוס. "נסענו ברכבת ואני רואה אנשים אוכלים מקופסאות פלסטיק וזורקים הכול מהחלון. אז אני מסתכל מהחלון ורואה שביל ענק של פלסטיק, שמפריד בין מסילת הרכבת וג'ונגל מטורף. אמרתי, 'בואנה התפלפנו על כל הראש'".
נדב גרוס, מנכ"ל דוטס.אקו: "נסענו ברכבת בתאילנד ואני רואה אנשים אוכלים מקופסאות פלסטיק וזורקים הכול מהחלון. אמרתי 'בואנה התפלפנו על כל הראש'"
בינואר 2022 השניים החליטו להקים את Dots.eco. גרוס קיבל את כובע המנכ"ל ומדריד את תפקיד סמנכ"ל הצמיחה של החברה. הרעיון: פלטפורמה שמחברת בין תאגידים לבין פעולות סביבתיות, אבל בדרך שמערבת את המשתמשים (B2B2C).
"בצד אחד יש תאגידים וחברות גדולות שמייצרים אימפקט בעולם, ובצד השני יש ארגונים ופעולות שתורמות לסביבה", מסביר גרוס. "פעולות כמו נטיעת עצים, ניקיון אוקיינוסים, חסימת פלסטיק בנהרות (80% מהפלסטיק מגיע לים דרך נהרות ואפשר לחסום אותו), רכישת קרקעות שבעצם תורמות להגדלת שמורות טבע, או ליצירת מסדרון לבעלי חיים בין בתי גידול", הוא ממשיך. "עד היום רכשנו קרקעות בשטח יותר גדול מהסנטרל פארק, יש שם שתילה של אלמוגים, הצלת צבי ים על ידי גידור, איסוף רשתות-רפאים של תעשיית הדייג, ספיחת פחמן ועוד פעולות".
במקום עוד כוס תרמית
עד כה, הסיפור הזה נשמע אולי סטנדרטי על גבול ה-Greenwash. אבל הצד המעניין כאן הוא האופן שבו דוטס.אקו משלבת את הפתרון בליבת העסקים של הלקוחות: "אנחנו מגיעים לחברות ומשפרים KPI's (מדדי ביצוע, א"ז) שחשובים להם", מספר מדריד. "למשל תחום מאוד חזק שבו אנחנו פועלים זה חברות משחקים: אנחנו עובדים עם פלייטיקה, באף-גיים, ועוד חברות מהתחום. במקרים כאלה אפשר למשל לקבוע שכל פעם ששחקן מגיע לשלב 3, אנחנו מנקים קילו פלסטיק מהאוקיינוס או נוטעים עץ. השחקן מקבל מאיתנו תעודה-דיגיטלית, עם המיתוג שלנו ושל המשחק: 'תודה שהצלת צב ים מוקסטה ריקה', 'תודה ששתלת עץ במוזמביק', והוא יכול לשתף את זה".
הקונספט של החברה הוא לאפשר למשתמשים לבצע Micro-actions למען הסביבה. זה יכול להיות חלק מתמריץ בתוך משחק, מה שמכונה In game reward, זה יכול להיות חלק מתוכנית נאמנות או "נקודות" למיניהן (Loyalty and rewards), וזו אפילו יכולה להיות מתנה שהעובדים בוחרים בה (במקום עוד כוס תרמית).
זה לא קצת ציני? לעודד ילד לשחק עוד שעה במכונת מזל בטלפון?
"דיברנו על גיימינג כי התחלנו שם, אבל אנחנו עובדים עם תעשיות שונות", משיב מדריד. "למשל, Tripadvisor הם לקוחות שלנו. מישהו משם פנה אלינו בלינקדאין וביחד פיתחנו קמפיין שמעניק פרסים סביבתיים למי שרוכש באנרים באתר, וככל שאתה מפרסם יותר אתה מקבל יותר פרסים סביבתיים". גרוס מוסיף: "זה בכלל לא היה במודל שלנו וחשבנו שזה לא יעבוד אבל זרמנו אבל בסוף זה הכל אנשים וזה עבד בטירוף. הבחור מלינקדאין, מי שהביא את זה לארגון, קיבל על זה הכרה והזמינו אותו לנאום מול כל החברה על הפרויקט. ועכשיו נכנסו איתם לליבת המוצר - גם מול המשתמשים - שמי שמשאיר Review נוטע עץ על שמו".
דניאל מדריד, מייסד שותף של דוטס.אקו: "התחלנו מגיימינג אבל אנחנו עובדים עם תעשיות שונות. Tripadvisor הם לקוחות שלנו, פיתחנו קמפיין שמעניק פרסים סביבתיים למי שרוכש באנרים באתר"
גרוס מסביר כי אפשר להשיק תוכנית תמריצים כזו בכל מקום שמעניק "נקודות" ללקוחות שלו, כמו חברות תעופה או קופות החולים שרוצות לעודד אורח חיים בריא. בין לקוחות החברה גם ויקס, קלטורה ואחרות. "דוטס.אקו תורמת להגברת המודעות, ואנחנו רואים את זה פעם אחרי פעם", מסביר גרוס. "יש לנו היום מאות אלפי אנשים ש'מושקעים' בסביבה בזכותנו. ואם קיבלת תעודה עם השם שלך עליה שניקית חוף, האם תלך ברחוב ותזרוק שקית? אם אתה האדם שהציל צב ים, תשאיר כוס בירה בחוף הים? זה בעיני השינוי הגדול שאנחנו עושים".
מבין העמותות שדוטס.אקו עובדת איתן יש גם עמותה אחת ישראלית, The coast Patrol, שעוסקת בשימור הסביבה הימית בישראל, ועוד שורה של עמותות בחו"ל. "אנחנו עושים 'ואטינג' (בדיקה ביקורתית) לכל הארגונים והפרויקטים שאנחנו עובדים איתם. שלא ניפול על ארגון שהוא לא משהו", מסביר מדריד. "אנחנו עוברים על הדוחות שלהם ביחד עם המדענית הסביבתית שלנו, שהיא דוקטור ושזה התפקיד שלה".
מה לגבי קיזוז פחמן?
"אנחנו בקושי מציעים את זה, בגלל שזה תחום שיש עוררין סביב המדע שמאחוריו, ויש כרגע סקנדל גדול בתחום", משיב גרוס. "אנחנו מעדיפים להגיד למשתמש - 'אם תעשה X אנחנו נעשה Y'".
המודל הכלכלי של החברה בנוי כך שהלקוחות מגיעים לאבן דרך כלשהי שהחברה הגדירה, החברה משלמת לדוטס.אקו, ודוטס.אקו מעבירה את הכסף לאחת מהעמותות שלה - אחרי שהיא לוקחת עמלה של 15%.
בצד של התאגיד, הוא מקבל דיווח על היעדים הסביבתיים שהוא קידם באופן שיכול להציג בדוחות ה-ESG שלו או בקמפיינים, מה שמכונה Cause marketing (קמפיין מבוסס שת"פ בין עמותות ללא רווח לארגונים רווחיים).
דוטס.אקו גייסה עד כה 800 אלף דולר בגיוס SAFE שכלל מקורבים ואנג'לים. "גייסנו מאנשים כמו ניר גרינברג (נטורל אינטליג'נס), רונן קלמנסון, אנדרי שירבן, עמיעד סלמון (HQ), תומר אהרון, דין מוצ'ניק, יובל סמט (רייזאפ) ויוני אלבז - כולם נינג'ות שבראו חברות והביאו עסקים מאפס למאה", אומר גרוס.
החברה מעסיקה 12 עובדים, במודל מבוזר ובלי משרדים. "אנחנו 3 בישראל כולל אותי", אומר מדריד, "נדב בתאילנד ויש לנו עובדים בקוסטה-ריקה, תורכיה, פולין, ברזיל והולנד".