כמו הרבה סטארט אפים מהעולם הרפואי, גם BAIBYS התחילה ממקרה אישי. "הסיפור מתחיל לפני משהו כמו 6 שנים כשרצינו להביא ילד לעולם וכמו הרבה זוגות אחרים לא הצלחנו. עברנו להפריות מבחנה, אבל גם הן לא צלחו", מספר יזם החברה גל גולוב, "אחרי 5 סבבים, כשכבר עמדנו להרים ידיים, החלטתי לנסות להבין למה זה לא מצליח, ומה אפשר לעשות טוב יותר".
ואז גולוב מצא משהו, שביב תקווה: "במשך הזמן והטיפולים אף פעם לא אמרו לי שאולי הבעיה אצלי, למרות שבאופן אבסולוטי 50% מבעיות הפריון קשורות לגבר. בסוף הגעתי לטכנולוגיה של 'איתור זרעונים בהגדלה גבוהה', שירות שניתן בקליניקה פרטית. זה לא היה זול, משהו כמו 5,000 שקל אבל באמצעות הטכנולוגיה הזו נולדה בתי. לכן אני תמיד יודע מה הגיל של החברה. נדהמתי מכל הדבר הזה - איך לא סיפרו לי על זה קודם? למה לא הציעו לי את זה מהסבב הראשון?"
"כישורים של טייסת קרב"
גולוב התחיל לחקור את טכנולוגיות איתור הזרעונים. מסתבר שבהפריית מבחנה נבחרים זרעונים כמעט באופן אקראי בניגוד לתהליך הברירה הטבעי בו הזרעון המהיר והאיכותי ביותר הוא זה שמגיע ראשון לביצית. קיימת טכנולוגיה לאיתור זרעונים איכותיים אבל יש עימה בעיות: "זו טכנולוגיה שהומצאה בישראל על ידי פרופ' בנימין ברטוב ב-2001, היא מוכחת ומדעית אבל היא ידנית", מסביר גולוב.
"אמבריולוג, שבדרך כלל זו אמבריולוגית, מסתכלים במיקרוסקופ בהגדלה גבוהה ויודעים לזהות זרעונים טובים. ביקשתי להיכנס לתוך המרפאה והאמבריולוגית הבכירה שם הסכימה להראות לי את התהליך. גיליתי שהיא נדרשת לכישורים של טייסת קרב: להפעיל כמה סטיקים במקביל ולברור זרעון אחד מתוך אלפים. ראיתי את זה ואמרתי: 'אפשר לעשות את זה אוטומטי, למה אמבריולוג צריך לשבת 3 שעות מול המיקרוסקופ?".
גולוב, מהנדס אלקטרו-אופטיקה בהשכלתו, חשב שאולי ניתן למכן את התהליך הזה, באמצעות מכשיר, מיקרוסקופ, אבל עם ראייה ממוחשבת ומערכת AI שיודעת לחקות את האמבריולוג האנושי. זה לב הרעיון מאחורי BAIBYS.
אבל קודם כל צריך כסף: "ביררתי מי עומד מאחורי המעבדה", ממשיך גולוב, "ומסתבר שזה יהודי צרפתי בשם ד"ר נינו גיא קסוטו ויש לו מעבדות בכל העולם. נסעתי לפגוש אותו וקבענו בבית קפה בווינה. אמרתי לו שאני מהנדס אלקטרו-אופטיקה ורוצה לבנות מדיקל דיוויס שהופך כל תהליך הברירה לאוטונומי לחלוטין. הוא אמר לי: 'זה חלום חיי'. פגישה שתוכננה להיות 10 דקות נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה, אבל באמת". קאסוטו הופך מיד גם לשותף להקמת החברה וגם למשקיע הראשון בה. "עם הכסף הזה בנינו את הפרוטוטייפ".
"ביררתי מי עומד מאחורי המעבדה", אומר גולוב, "ומסתבר שזה יהודי צרפתי שיש לו מעבדות בכל העולם. קבענו בבית קפה בווינה. אמרתי לו שאני מהנדס אלקטרו-אופטיקה ורוצה להפוך את תהליך הברירה לאוטונומי לחלוטין. הוא אמר לי: 'זה חלום חיי'"
כמו כל מערכת AI, גם בייביז צריכה איזשהו קו בסיס - לאמן את המכונה. "אנחנו רוכשים סרטונים מהמעבדה ועושים עבודות תיוג באמצעות אמבריולוגיות - מתייגים כל זרעון מה בסדר ולא בסדר בו - עשרות אלפי תיוגים כך שה-AI לומד מההזנה הזו". המטרה היא להגיע לכך שהמערכת תדע לזהות את הזרעון הנכון ברמה של ממיין אנושי, "למעשה יותר טוב", טוען גולוב, "כי אמבריולוגית מתעייפת אחרי 3 שעות מול המיקרוסקופ".
המטרה של בייביז היא להנגיש, באמצעות טכנולוגיה, את הבדיקה לכל מי שחפץ בה: "פרוצדורה שלוקחת שלוש שעות אנחנו עושים ברבע שעה והעלות יורדת לסדר גודל של מאות דולרים בודדים - אנחנו עושים דמוקרטיזציה לכל התהליך", אומר גולוב. בנוסף, הוא מסביר, יש מחסור חמור באמבריולוגים בעולם.
אם בייביז תצליח היא תתרום לשיפור באחוזי ההצלחה של הפריות מבחנה, אבל לא רק: "בחירה נכונה של זרעונים יכולה להפחית גם מומים מולדים במידה ניכרת ולהפחית הפלות", טוען גולוב, "ככל שהביצית יותר צעירה יש לה יכולת לתקן פגמים בזרעון בצורה יותר טובה וככל שהיא מתבגרת זה הופך ליותר קשה והאפקט שלנו נהיה יותר משמעותי. זה חשוב לאור זאת שיש נטייה להביא ילדים יותר מאוחר. גם ספירת הזרע יורדת כל הזמן, 50% בעשורים האחרונים ועם צפי המשך הידרדרות בעשורים הקרובים".
יש בתחום שלכם חברה מוכרת בשם AIVF. מתחרים?
"סטארט אפ נפלא וקומה מתחתינו בבניין, אבל זה שונה לגמרי ואולי אף משלים. הם בוחרים את העוברים עם סיכויי הקליטה הכי טובים, אנחנו את הזרעונים".
בייביז הוקמה במרץ 2020 ולצידו של גולוב יש מנכ"ל משותף: ד"ר ירון זילברמן. "כשכל העולם נכנס לשיתוק אנחנו הקמנו חברה", מספר גולוב. החברה גייסה סיד של 2 מיליון דולר בתחילת הדרך ובינואר האחרון גייסה עוד 2 מיליון דולר בסבב A (שטרם הושלם) בהובלת Firstime, קרן שמתמחה בהשקעות אימפקט. מלבד פירסט טיים השקיעו בחברה עוד שורה של אנג'לים שהם בעלי קליניקות פוריות מישראל ואירופה, כולל פרופ' שלמה משיח, שאחראי להפריית המבחנה הראשונה בישראל. הם גם מכהנים במועצה המדעית של בייביז.
כחברה בעולם הרפואי, הדרך לפניה עוד ארוכה וקשה כפי שמתאר גולוב: "יש לנו פרוטוטייפ עובד בצרפת, מערכת שמוכיחה שאנחנו תואמים לבדיקה אנושית. אנחנו בשלב קדם הגשה ל-FDA ואנחנו מחויבים עד רבעון שלישי של 2024 להגיש להם דגמים ראשונים עובדים, שאתם נעשה ניסוי קליני, ואחריו נצא לייצור בצורה רחבה". החברה מעסיקה 7 עובדים.