תפקיד: מנכ"לית עמותת סיראג'
תפקידים קודמים: מנהלת תוכניות הבריאות במגזר הבדואי בעמותת אג'יק - מכון הנגב וגיבוי למהנדסי כימיה בחברת ICL
החברה הבדואית היא ככל הנראה המגזר הנעדר ביותר בכל מה שקשור להייטק בישראל, הרחק מאחורי החברה הערבית הכללית והמגזר החרדי. זו הסיבה שפעילות עמותת סיראג' כל כך משמעותית: חשיפת בני נוער בדואים לאלטרנטיבה טובה יותר בשלב שבו הם עוד יכולים לבחור להשקיע בלימודים שיביאו אותם לשם. ופהימה עטאונה היא זו שמובילה אותם.
פהימה עטאונה נולדה בכפר חורה, אחד משבעת יישובי הקבע הבדואיים בנגב. אמה עקרת בית, אביה עבד ב-ICL (לשעבר כימיקלים לישראל) והמשפחה שלהם קטנה יחסית – שתי בנות ושני בנים, שההורים עודדו לרכוש השכלה. עטאונה למדה הנדסאות כימיה במכללה הטכנולוגית באר שבע, רכשה תואר ראשון בניהול ובקרה תעשייתית במכללת ספיר, וב-2014 סיימה תואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון. היא עבדה במפעל ICL, אחר כך במשרד להגנת הסביבה ובהמשך בעמותת אג'יק - מכון הנגב, כמנהלת תוכניות הבריאות במגזר הבדואי. ב-2019 המתנתה למנכ"לית עמותת סיראג'.
השם סיראג' משמש גם את עמותת סיראג' וגם את חברת ההייטק שהיא מפעילה ונולדה כיוזמה משותפת של בדואים ויהודים: פרופ’ ג’יהאד אל-סאנע וד”ר סארה אבו-כף מאוניברסיטת בן גוריון, איש העסקים חדר אלשיך, ויזמי הטכנולוגיה סמדר נהב וד"ר גיורא ירון.
חברת סיראג' מספקת שירותי פיתוח ללקוחות ומעסיקה אנשי הייטק בדואים. הבעיה היא שאין הרבה אנשי הייטק בדואים - וזו כבר מטרתה של עמותת סיראג': לעודד תלמידות ותלמידי תיכון לבחור ולהשקיע בלימודים כדי שיוכלו להתקבל לאוניברסיטאות ולהשלים את התואר שיאפשר להם להשתלב בעבודה בהייטק. אף אחד מכל אלה אינו מובן מאליו בחברה הבדואית.
תחת ניהולה של עטאונה, העמותה מרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה ויוזמת פרוייקטים חדשים, כמו האקתון סיראג' שמעודד יזמות בקרב בני הנוער ופרויקט האוהל הדיגיטלי ללימודי תכנות וניהול פרוייקטים בשיתוף MIT מבוסטון ואוניברסיטת בן גוריון.
סיראג' מעודדת את התלמידים - ובעיקר את התלמידות, המהוות 80% ממשתתפי הפעילויות - לעשות בגרות במתמטיקה, פיזיקה ואנגלית, מסייעת בקבלה ללימודים אקדמיים, תומכת בסטודנטים כדי שלא יוותרו וינשרו במהלכם. לאחר מכן העמותה אף מסייעת במציאת מקומות עבודה.
אפשר להסתכל על הפעילות של עטאונה כחלק מהמאמץ הכללי בישראל להגדיל את היצע אנשי ההייטק ואת המגוון, אבל במקרה שלה נראה שהחשיבות היא כפולה ומכופלת: סיוע לחברה שנמצאת בתחתית הסוציואקונומית הישראלית להציע לצעירים שלה אלטרנטיבה טובה לחיי עוני, על כל המשתמע מכך.