בתקופה האחרונה מחלחלת ההבנה שבשוק התעסוקה, בדגש על תעשיית ההיי-טק, החלת מדיניות של גיוון והכלה היא הכרחית גם לטובת השגת המטרות העסקיות של הארגון. הפערים המגדריים בין נשים וגברים עדיין מורגשים; שיעור הנשים בתפקידי מפתח עדיין נמוך מאוד ופערי השכר עדיין גדולים. עמליה אברמוב, מנהלת חטיבת אמדוקס ביונד, אמרה בריאיון לרגל יום האישה הבינלאומי שצויין השבוע כיצד הגיעה לתפקיד בכיר בתעשייה, וגם שיתפה על הדרך שעברה ועל עמדתה בנוגע לפערי השכר בהיי-טק.
כיצד הגעת להיי-טק?
"הגעתי להיי-טק כמעט במקרה, כשהייתי נערה צעירה - לקראת הגיוס לצה"ל. הוזמנתי להיבחן לממר"ם, גדלתי במשפחה צנועה ומרובת ילדים, ולא הייתה לי שום מודעות לתעשייה. למרות חוסר המודעות הבנתי שממר"ם זה מקום מאוד טוב להגיע אליו – ניגשתי לבחינות של היחידה והתקבלתי. לאחר מכן עשיתי קורס תכנות, וגם הפכתי לקצינה וכל השאר היסטוריה. התחברתי לעולם הטכנולוגי ממקום של רצון לחוות חוויות חדשות ולאתגר את עצמי, ומתוך שאיפה ללכת על תחום שימתח את היכולות שלי".
למה בחרת דווקא באמדוקס?
"הגעתי לאמדוקס כשנולד בני השני, תום. ידעתי שזו חברה גלובלית שעובדת עם לקוחות בעיקר בארצות הברית, ובאותה תקופה מאוד קסם לי לעשות רילוקיישן לארה"ב. לא רציתי להתעורר עוד עשרים שנה בתחושה שכל חיי נראים אותו דבר, ושלא חוויתי דברים מעניינים.
"שנתיים מרגע ההצטרפות לאמדוקס, כבר מצאתי את עצמי בארה"ב – עובדת עם חברות הטלקום הגדולות בעולם. ביצעתי תהליכים מאוד מורכבים של רכישות חברות, שיפור מערכות, מודרניזציה ועוד. חזרתי לישראל אחרי עשר שנים עם שלושה ילדים, לתפקידים הרבה יותר בכירים וניהלתי פרויקטים גדולים, כולל עבודה עם מדינות כמו מלזיה ואינדונזיה מצד אחד, רוסיה מצד שני וארה"ב מצד שלישי. בשנה וחצי האחרונות אני מובילה ואחראית על גיבוש אסטרטגיה לצמיחה דרך חדירה לשווקים חדשים עם פוקוס על עולם הפינטק, בנוסף, אני אחראית על חברות ייעוץ שאמדוקס רכשה שמספקות שירותים המתמחים ביצירת ושיפור חווית לקוח ועובדים בעולם הדיגיטלי".
האם לאורך הקריירה נתקלת באפליה על רקע מגדרי?
"הגעתי למקום בכיר בקריירה בגלל שאני טובה במה שאני עושה, התוצאות שהבאתי היו מצוינות ולכן התקדמתי, ובמקרה אני גם אישה. למרות זאת, היו צמתים בקריירה שלי שבה הרגשתי את הקושי בלהיות אישה. סיפור אמיתי: לפני שבע שנים הייתי אחראית על פרויקט מאוד גדול באינדונזיה. זו המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, יש בה 280 מיליון תושבים, ש-90 אחוז מהם מוסלמים. אני הייתי אחראית על אחד מהפרויקטים הגדולים שהיו לנו שם. נחתי במדינה זרה, והתנהלתי בין פגישה לפגישה כשאני אישה יחידה בין גברים ".
נשמע מאיים
"כן, היה בזה משהו מעט מאיים. אבל אז הסתכלתי על הסיטואציה ואמרתי אוקיי, אני הגעתי לכאן עם מטרה מסוימת - לקדם את הפרויקט ואת התהליך. במקום קשיים ראיתי אתגר, ואמרתי לעצמי 'עכשיו את נותנת להם בראש'. דווקא בגלל ששמו אותי בכזאת פוזיציה. הובלתי את התהליך, לא נתתי להם להשתלט על השיחה, וגם כשהיה משבר לנהל, יצרתי קואליציות על מנת לקדם את הנושאים החשובים – עשיתי את כל מה שצריך לעשות על הצד הטוב ביותר, בלי שום קשר למגדר שלי. בסופו של דבר היה פרויקט מאוד מוצלח, וחגגנו יחד את הטמעתו, ואפילו נשארנו חברים בלינקדין לימים.
בגדול, השאלה שצריכה להישאל היא כמה אנחנו טובות במה שאנחנו עושות. אני כן חושבת שעדיין יש איזושהי הטיה מגדרית, אפילו אם לפעמים היא לא מודעת, אבל לפעמים היא דווקא כן מודעת. אנחנו מגדירות לעצמנו מה אנחנו יכולות ומה לא, וקשה לנו לדמיין שאנחנו יכולות לעשות יותר. אני מנחה הרבה בנות צעירות ואני מסבירה להן שהכול אצלן בראש, ואומרת להן, שבין אם הן מאמינות שהן יכולות ובין אם לא – הן כנראה צודקות. הכול נובע מהסיפור שאנחנו מספרות לעצמנו".
מה המסר שלך לילדות שמתעניינות בתחומים טכנולוגיים?
"הכול מתחיל בחינוך ובהורים. במקרה שלי, אמי פשוט חינכה אותנו שאין דבר שהוא לא אפשרי. גם אם מורה בבית הספר הייתה אומרת שאחת מאיתנו פחות טובה במקצוע מסוים, אמא שלי הייתה מסבירה לה למה היא מפספסת, ומשקיעה בנו בשיעורים פרטיים. בגדול, היא עשתה הכול בשביל לפרוץ את תקרת הזכוכית ואת הסטיגמות האלה, שגדלנו עליהם.
"בסופו של דבר הורים צריכים לתת לילדים שלהם דוגמה אישית, נכון להראות לילדים זוגיות שוויונית. הייתי ממליצה להורים לדאוג שהבנות שלהן יתעלמו מאותן סטיגמות ארכאיות, והבולטת ביניהן היא שבנות הן יותר הומניות והרבה פחות ריאליות. יש הסללה עדיין לצערי, אני עדיין רואה את זה במערכת החינוך.
"אני ממליצה להעשיר את הבנות שלנו בחוגים מדעיים, ולהכווין אותן בלימודים בבחירת מגמה טכנולוגית, מתמטית או רובוטית. השוויוניות היא חלק מהעולם העתידי, זה לא יכול להיות אחרת – וחשוב לאפשר לילדים לפרוץ את המחסומים שלהם. עובדות אמדוקס משתתפות בתוכניות של סייבר בקרב נערות צעירות, ואנחנו גם לוקחות חלק ב'תוכנית שוות', שבמסגרתה אנחנו מלוות נערות החל מגיל בת מצווה באזורים גאוגרפיים מוחלשים – אנחנו עוזרות להן גם בקורסים וגם בהכוונה אישית – זה מייצר מעגל חיובי של העצמה נשית, ושל שיווניות".
זה לא סוד שיש פער משמעותי בשכר בין נשים לגברים, איך את חווה את השיח בקרב מנהלות בהייטק?
"נכון, יש פערים. הסטטיסטיקות בעולם לא משקרות – אך אנחנו באמדוקס מאוד מפוקסים על הנושא הזה. בשורה התחתונה, אני יכולה לומר בגאווה שבאמדוקס אין פערי שכר. אני יודעת לומר זאת כי לאורך השנים ניהלתי קרוב ל-10 אלף עובדים. אנחנו משווים את שיעור העלאות השכר שקיבלו נשים, אל מול גברים, ואם יש פער אנחנו גם דואגים לתקן. יחד עם זאת, אנחנו לא רוצים ליצור מצב שבו אנחנו מעלים את השכר לנשים רק כי הן נשים. אנחנו בוחנים ביצועים ומצוינות, אך עם זאת, אנחנו מבינים שקיים פער, לכן ייצרנו מגנונים שמסייעים לנו לבדוק אותו".
מה דעתך על הריאיון של רותם סלע? שבמהלכו אמרה שהיא לא מתביישת לדבר על כסף
" לצערי הסטטיסטיקות מראות בבירור שרוב הנשים יבקשו פחות ממה שמגיע להן, ובוודאי פחות מגבר בתפקיד מקביל. גם בחוויה שלי, אני רואה את ההתפתחות שלי עם עצמי – הביטחון שלי צמח עם השנים, ככל שהגעתי לתפקידים בכירים. אבל כשהייתי יותר צעירה בתחילת הקריירה, כמעט אף פעם לא יזמתי שיחת שכר. הייתי עסוקה מאוד בלהוכיח שאני טובה, ופחדתי לפתוח את נושא השכר וקידום, כל הזמן חשבתי שאם מגיע לי אני פשוט אקבל, ועם השנים הבנתי שזה פשוט לא עובד ככה, ושצריך להעז ולדרוש".
כיצד המחסום נפרץ אצלך?
"זה קרה לפני עשר שנים, כשהבנתי את היכולות והערך שלי, הביטחון נבנה עם הגיל ועם הוותק. ובעקבות זאת ניהלתי שיחה מאוד רצינית עם מנכ"ל החברה דאז, ופתחתי איתו את כל התחושות והשאיפות שלי, והתוצאות היו מדהימות – קיבלתי עדכון שכר, ואופן הפעולה שלי עבר גם לצוותים שאני עובדת איתם, וגרם להם לפעול באותה הדרך. אני אומרת לבנות צעירות שאני עובדת איתן, שגם אם הן מרגישות חסרות ביטחון בנוגע ליכולות שלהן, שישימו את זה בצד, ושיזמו שיחת שכר או שיחות קידום קריירה – הדברים האלה לא באים מעצמם, ומי שידרוש יותר כנראה שיקבל יותר ויתקדם יותר במבחן הזמן. וגם אם התקבלה תשובה שלילית לא נורא, אחרי תקופה מסוימת ליזום שיחת שכר ולדרוש שוב. לא להתייאש".
מה את ממליצה לנשים שחוששות לבקש יותר?
"עולם העבודה מאוד השתנה, אני חושבת שכל אחת צריכה לשבת עם עצמה אחת לתקופה, ולשאול את עצמה שאלות – איפה הייתי לפני שנה, לאן אני רוצה ללכת מבחינת הקריירה? האם אני מרוצה מהשכר? היום העולם מאוד פתוח, יש המון אתרים שמפרסמים טבלאות שכר ולפי זה אפשר לראות איפה אנחנו עומדות ביחס לאנשים אחרים שעושים תפקידים דומים. מאוד חשוב לפתוח עם המנהל שיחת ניהול קריירה, שכולל שיח על תפקידים עתידיים, שאיפות וכמובן שכר".
איך לדעתך נשים בוגרות יכולות להשתלב יותר בענף ההייטק?
"קודם כל, השנה הנוכחית הביאה עצמה הזדמנות גדולה. יש צורך עצום בעובדים בעקבות הקורונה. אני פונה לכל הנשים שמחפשות את עצמן אחרי הקורונה, זה זמן מצויין לעשות הסבה מקצועית. הרבה חברות עוזרות בתהליך הזה, וגם אנחנו עושים קורסים של הסבה מקצועית. אבל חוץ מזה, יש עוד משהו שהתפתח – כשאנחנו מדברים על עולם ההיי-טק, פעם היה מקובל לחשוב שבהיי-טק עובדים רק מתכנתים, אבל זה לא נכון הענף מאוד התרחב, ויש מנעד רחב של תפקידים שניתן להשתלב בהם, למשל: בדיקת תוכנה, ניהול לקוח, הדרכה, ניתוח מערכות, מנהלי מוצר, מטמיעים, יועצים משפטיים ועוד.
"אני מאוד אופטימית בנוגע ליכולות שלנו כנשים, וכדאי לנצל את המומנטום שאחרי הקורונה, שחברות רבות מחפשות עובדים. באמדוקס יש כמעט 50 אחוז נשים, ואנחנו עומדים על כ-37 אחוז נשים בדרגות הניהול. אנחנו עדיין לא מרוצים מזה, הגדרנו לעצמנו ברמת ההנהלה שאנחנו רוצים לראות שיפור של לפחות 20 אחוז בשלוש השנים הקרובות".
המוטו שלנו ברור – The Future is Equal