הפרופיל של עובד ההייטק הממוצע הוא די דומה: גבר חילוני, צעיר, בהיר, מאזור המרכז. כשהעבודה בהייטק הופכת להיות פחות או יותר הדרך העיקרית לרווחה כלכלית, נשאלת השאלה איך סוללים את הדרך לעוד אוכלוסיות בהייטק?

"כשאני באמת חושבת על כל מנהלי הפיתוח – לעיתים הם אפילו משובטים", מציינת שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה GOTFRIENDS, ומתייחסת לחסמים שעומדים בפני מי שלא מגיע מהמסלול המקובל. "קודם כל יש את החסם של לימודי ליבה. אנשים שלא למדו מתמטיקה ולא ראו טלפון חכם פתאום יוצאים לעולם. הכשרה יכולה לקחת חמש שנים, אם אתה רוצה להשלים את כל הפערים".

וקס מסבירה, שאנשים ממעמד סוציו-אקונמי נמוך לא יכולים להרשות לעצמם להפסיק לעבוד למשך כמה שנים כדי ללמוד את המקצוע. "אף אחד לא יכול למצוא את הזמן ללמוד 3 שנים באוניברסיטה מקצוע כמו מחשבים", היא מציינת. "המון אנשים אומרים שהיו רוצים לעבוד בהייטק אבל פשוט הם לא יכולים לעזוב הכול".

גם לחשיפה לתעשייה יש השפעה. לדבריה של וקס, שיטת חבר מביא חבר היא השיטה הנפוצה ביותר בתעשייה: "אם יש לך אח או מפקד בצבא שנמצא בהייטק אתה חשוף הרבה יותר".

עובדים במשרד הייטק (צילום: By Monkey Business Images, shutterstock)
איך מרחיבים את מעגל העובדים בהייטק? | צילום: By Monkey Business Images, shutterstock

מיכאל סאיאפין, מהנדס בחברת Natural Intelligence, גדל בבאר שבע. הוא מתאר את הפער העצום בין צעיר בפריפריה למקבילו במרכז. "אתה לא יודע שאתה יכול להיכנס להייטק", הוא מספר. "מאז שגדלתי אני מכיר בעובדה שאני הולך לבית ספר, לומד משהו ואולי אצטרך לעבור למרכז – אתה חייב לעבור למרכז".

סאיאפין מספר איך הצליח למרות הכול להגיע לתפקיד מפתח front end בחברה מצליחה. "נחשפתי לטכנולוגיה דרך עמותת תפוח שמקדמת את החשיפה להייטק בפריפריה. לא ידעתי שיש לי את האפשרות הזו בכלל. שאני יכול ללמוד באופן יזום ולהיכנס לכל מקום – גם בלי תואר".

מוישי (משה) רנד, מפתח משחקים בחברת מון אקטיב, גדל בבית חרדי בבני ברק ועבר פחות או יותר את המסלול הקבוע לצעיר חרדי. "ההתחלה שלי הייתה די קלאסית", סיפר בריאיון ל-NEXT. "תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, מתחתן ולומד בכולל. ואז אחרי גיל 20 הבנתי שאני רוצה להתחיל לעבוד. לוקח קצת זמן  להתפקס על מה אני רוצה. פתאום בגיל 25-26 ללמוד abc ופעולות מתמטיות פשוטות שלומדים בגיל מאוד צעיר – יש לזה מורכבות. צריך סיבה מספיק טובה".

היום ההייטק הפך ליעד של אנשים מכל קצוות האוכלוסיה. סאיאפין מסכים עם האמירה ומציין שהוא דוחף את כל מכריו ללמוד ולהיכנס לתחום. "זה לא רק יעד שאני הצבתי לעצמי, זה יעד שאני ממליץ עליו גם לחברים ולמשפחה".

רנד דווקא מזכיר כי העבודה בהייטק לא מתאימה לכולם. "כמה שההייטק נפלא, כל השיח גורם לאנשים לרוץ לתעשייה מבלי שהם באמת יודעים מה זה. הם לא כתבו שורת קוד וזה לא מתאים לכולם. עדיין צריכים עובדים סוציאליים, רופאים וכו'".

וקס מסיימת עם המלצות למי שמחפשים את ההייטק. "אם אין לנו רקע של אוניברסיטה או 8200 תמיד כדאי למצוא מישהו שימשוך אותך", היא מסכמת ונותנת טיפ למי שמחפש משרה. "כנסו ללינקדאין, תראו את הסקילס שצריך ותדאגו שיהיו לכם את זה בקורות החיים".

 

 

אז גם אם אתם לא יוצאי 8200 או בעלי תואר אקדמי, אתם יכולים למצוא משרה בהייטק

לעמוד המשרות - לחצו כאן