טכנולוגיית ענן  (צילום: Golden Dayz, shutterstock)
הכי טוב ענן מקומי | צילום: Golden Dayz, shutterstock



מחשוב הענן שינה את קונספט ה-IT בחברות ובארגונים מקצה לקצה: במקום להחזיק בבית את השרתים, החומרה, התוכנות ומערכת ההפעלה, ניתן להעביר חלק נכבד מהם לענן הציבורי. הענן הוא מושג מעורפל במקצת: בסופו של דבר, הקבצים הרגישים שלנו לא באמת נעים אי שם בחלל, אלא מאוחסנים במקום כלשהו - בדאטה סנטר. אם בעבר נהוג היה לחשוב שמיקום הדאטה סנטר לא באמת משנה, שהרי כל הרעיון הוא הפעלה מרחוק וקריאה למידע רק כאשר זקוקים לו - היום מבינים שהאמת שונה. עבודה עם ספק ענן מקומי מגלמת יתרונות משמעותיים לארגון, ובתעשיות עם בסיסי נתונים רגישים במיוחד, זה אפילו בגדר חובה.   

היתרון הבולט ביותר נוגע לזמן השיהוי - Latency. בסקטורים הרגישים למידע בזמן אמת - בתעשיות הביטחון, בסקטור הפיננסי, בגיימינג ובסטרימינג, אפילו ברפואה - פער של שברירי שנייה הוא כל הסיפור. Latency מוגדר כמשך הזמן החולף מרגע הקריאה עד קבלת התגובה ("פינג"). בישראל, עד לעידן הנוכחי, השימוש הרווח היה בדאטה סנטרים באירופה ובעיקר באלו המשויכים לאיחוד האירופי. במצב כזה, כשה-Client נמצא בארץ וה-Server בהולנד או באירלנד, ה-Latency עמד בממוצע על יותר מ-110 אלפיות השנייה ויותר מ-120 בשעת עומס. זאת בשעה שבאנגליה או בצרפת נהנו הארגונים משיהוי של 25-20 מילישנייה בלבד - זה לא כוחות. כעת המאזן מתהפך: שירותי הענן של Nebius, למשל, מציעים ללקוחות הישראליים Latency של שתי אלפיות השנייה, שזה הרבה מתחת לבנצ'מרק.  

 השיהוי הוא רק חלק מהסיפור. יתרון נוסף שיש לספק ענן מקומי הוא שמירת הדאטה בתוך גבולות המדינה - Data residency. בתעשיות רגישות כמו בריאות, בנקאות, ממשל וביטחון, לא פעם זהו הכרח רגולטורי, או לפחות דרישה העולה מהנהלת הארגון או מלקוחות הקצה. כך קרה לא אחת שה-CTO דחף למעבר לענן, אבל אנשי אבטחת המידע, התקנים או הדאגה לפרטיות שמו לו ברקס. מהבחינה הזו, הקמתם של דאטה סנטרים מקומיים על ידי Nebius וענקיות הענן הבינלאומיות יוצרת מציאות חדשה. כעת הממשלה עצמה, דרך פרויקט מחשוב הענן נימבוס, היא אחד הגורמים העיקריים הדוחפים את הטרנספורמציה הדיגיטלית בכלל הארגונים.       

 היתרון החשוב השלישי הוא פרסונליזציה בתמיכה ובשירות. במצב משברי, הדבר האחרון שארגון רוצה הוא לנסות לקבל מענה מדויק - או מענה בכלל - מבוט של ענקית טכנולוגיה כזאת או אחרת מעבר לים. גם אם מחשוב ענן פותר לארגון את עלויות החומרה והתוכנה, השרתים ומערכות ההפעלה, ארגון צריך כתובת ברורה, ואם אפשר - וכעת אכן אפשר - קרוב לבית. זה לא רק עניין של נוחות. בתרחישי  משבר, אם כתוצאה מתקיפה זדונית, טעות אנוש או תקלת מערכת, ענן מקומי ותמיכה זמינה פירושם התאוששות מהירה יותר, גמישות רבה יותר ורצף תפקודי. זה הרבה יותר קוסט-אפקטיבי, וזה נכון גם בשגרה ובמיוחד לארגונים בצמיחה. 

 ממצב של כמעט אפס, ישראל עוברת תוך שנים ספורות למצב תחרותי ביותר, עם כמה וכמה אפשרויות לדאטה סנטרים מקומיים. איך בוחרים? שיקול חשוב הוא הזמן המוערך להשלמת הפרויקט, ולאחר מכן לזמני העלאה/הורדה וכל נושא ה-Latency (שקשור כאמור לקרבה הפיזית של ה-Client לחוות השרתים). כאן קל יחסית להכריע, כי הנתונים - לפחות "על הנייר" - מתפרסמים על ידי החברות. שיקול נוסף הוא תאימות למערכות קיימות. לא את הכול רוצה או יכול ארגון אנטרפרייז לכתוב מחדש, ובמקרים רבים הדרישה היא להעביר את המערכות או הדאטה כמעט as-is לתוך הפלטפורמה העננית. לבסוף, ה-SLA (זמן מענה לתקלות) הוא קריטי. 

 דווקא אומת הסטארט-אפ משתרכת מאחור בכל הקשור לתשתיות ה-IT באנטרפרייז. אבל התמונה משתנה כעת באופן דרמטי לנגד עינינו. בשנה הקרובה אנו עתידים לראות אימוץ גובר של פתרונות ענן או פתרונות היברידיים, עם שילוב בין הענן הציבורי למערכות On-prem, ואפילו פתרונות Multi Cloud חוצי פלטפורמות. במקביל, נראה עיסוק גובר בסוגיות של פרטיות, בעלות על מידע והאחריות לאבטחתו - היכן עובר הגבול בין אחריות ספק הענן לאחריות הלקוח, כמו גם בנושא הפרסונליזציה בתמיכה ובשירות. על פי ההערכות, פער התשתיות שנוצר בארץ ייסגר במהירות. כדי להישאר תחרותי, זה הזמן לקפוץ על העגלה.

חברת Nebius נכנסת לישראל עם הצעת ערך מעניינת לשוק המקומי, ומכריזה על תוכנית הצטרפות מיוחדת. לקוחות חדשים יקבלו מענק בסכום הכפול מהחשבונית האחרונה ששילם הלקוח, או החברה, עבור מגוון שירותי הענן שהיא צרכה כלקוחה פעילה של אחת מהענקיות. הקליקו כאן לפרטים