הענן הוא כמעט ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אבל עם האוכל בא התיאבון. בלי אסטרטגיה, מתודולוגיה סדורה וכלי העבודה הנכונים, ההוצאה על שירותי הענן עלולה להיות בור ללא תחתית. את הפתרונות, שיכולים לחסוך לארגון סכומי עתק בשנה (מבלי לפגוע בסיבה שלשמה עבר לענן מלכתחילה), אמור לספק ה-FinOps.
תחילה נעשה סדר: הטרנספורמציה המואצת לענן הולידה את ה-DevOps, מתודולוגיה שמחברת בין הפיתוח לאופרציה בתהליכים מובנים. כצורך שעלה מהשטח, על מנת שההוצאה לא תצא משליטה, נולד ה-FinOps, קיצור של Financial Operations. המקצוע המבוקש הזה הוא למעשה צומת - חיבור בין כוח אדם, תהליך וטכנולוגיה שנועדו לייעל את ההוצאה ולהפוך אותה לקוסט-אפקטיבית. למינימום עלות שתשיג מקסימום ניצול של מה שיש לענן להציע.
ניהול התקציב הענני הוא מלאכה מורכבת. צריך לשלוט במודלי התשלום על בוריים, לתכנן את ההוצאה, לוודא שהארכיטקטורה בנויה נכון, לגבש דפוסי עבודה, לדאוג לבקרה שוטפת ולהצטייד בטכנולוגיות הכרחיות (רובן נגישות בענן עצמו). לכן, בארגונים גדולים ומסועפים, אין די בגורם אחד. נדרש צוות FinOps שכל אחד מחבריו מכיר מגוון תחומים במידה מספקת ושולט לעומק באחד מהם. למשל: אנליסט, טכנולוג, בעל אוריינטציה כלכלית ובעל יכולות ניהול ובקרה מלמעלה, שיחד יכירו תהליכי פיתוח, יתמצאו בתשתיות ובמערכת ויבינו גם בפן הפיננסיישחו בפיננסים. עם תנאי פתיחה כאלה, גדל הסיכוי להגיע לתוצאה הרצויה.
מיפוי השימוש המצוי
היתרון הגדול של סביבת הענן הוא האתגר הגדול של ה-FinOps: הגמישות, המהירות והפשטות הופכות כל מהנדס לרוכש פוטנציאלי. כדי שניתן יהיה לנהל במרוכז את ההוצאה, קריטי להשיג Visibility - תמונת מצב עדכנית של השימושים השונים בענן בכל שדרות הארגון בכל רגע נתון. איך משיגים תמונה כזאת? זה מתחיל במיפוי מקיף של כלל המשתמשים, השותפים ובעלי העניין באשר לסוג השירותים שהם צורכים והחוזים שחתמו לשם כך. חשוב להבין לא רק מה, אלא גם למה: מהם הצרכים ותרחישי השימוש שהביאו אותם לרכוש דווקא את השירותים האלה (והאם יש להם חלופות טובות לא פחות במחירים נוחים יותר). בפלטפורמת שירותי הענן של Nebius, השירות הזה מגיע Built-in.
כלי BI אפקטיבי, חיצוני או נייטיבי דרך ספק שירותי הענן, יסייע בניתוח עומק שכזה. עוד דרך יעילה, בפרט אם הארגון (והשימוש הענני) נמצא בצמיחה, הוא תיוג חכם של כלל הנכסים - לפי משתמשים עיקריים, היחידה העסקית או הפיצ'ר. באסטרטגיית התיוג והמעקב חשוב לשתף כמה שיותר גורמים מכמה שיותר מחלקות. הם יודעים טוב מכולם מה חשוב לדעת ואילו שאלות יתנו את התשובות המדויקות ביותר. בכלל, ככל שנשכיל לשתף ולגייס יותר גורמים בארגון להבנה והטמעה של תרבות ה FinOps, כך נגדיל את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בשלב ההתייעלות, מימוש האסטרטגיה והקיצוץ בהוצאה. כדאי שיהיה לפחות גורם אחד הרתום לעניין (Champion) בכל יחידה עסקית.
קביעת התקציב הרצוי
עם האינפורמציה שאספנו אפשר לצאת לדרך. זה מתחיל בבניית ארכיטקטורת ענן אפקטיבית הן מבחינה תפעולית והן כלכלית - אותו מינימום שישיג לנו מקסימום. זהו שלב סקר השוק והמשא ומתן עם הספקים, וחשוב להביא בחשבון במהלכו את כלל הצרכים והדרישות. לבחירת ענן השוהה בגבולות המדינה יש יתרונות רבים: קיצור זמן ההשהיה (Latency), אחסון קרוב לבית (Data residency, בענפים רגישים זוהי דרישת הלקוחות או הרגולציה) ותמיכה נגישה יותר. מרכיב שמצריך תשומת לב מיוחדת הוא אבטחת המידע, כאשר החוזה מגדיר במפורש את חלוקת האחריות בין הספק לארגון.
"לא אחת, ה-FinOps וה-DevOps הופכים ל"חתול ועכבר". זו טעות. חשוב לשדר לכל מי שמתכנן את השימוש בענן, כמו גם למהנדסים שצורכים את השירותים בפועל, שכולנו באותה סירה"
השלב הבא הוא קביעת התקציב, ואם פעלנו נכון בשלבים הקודמים, שעסקו יותר בלוגיקה, זה לא צריך להיות מורכב מדי - כאן המתמטיקה מדברת. יחד עם זאת, קביעת התקציב היא בהחלט לא סוף פסוק. חיוני לבדוק אותו לאורך זמן, ובמקרה של חריגות בהוצאה בפועל ביחס למה שהוגדר, אחד משניים: או שנערוך הערכה מחודשת, קרי: נתקן את התקציב, או שנמצא באילו נקודות ניתן לקצץ בהוצאה כדי לעמוד בו.
כאן מגיע השלב שקריטי לרתום בו את הארגון כולו למהלך. לא אחת, ה-FinOps וה-DevOps הופכים ל"חתול ועכבר". זו טעות. חשוב לשדר לכל מי שמתכנן את השימוש בענן, כמו גם למהנדסים שצורכים את השירותים בפועל, שכולנו באותה סירה (תרבות של FinOps כבר אמרנו?). הדרך הטובה ביותר להראות זאת היא, ובכן, להראות זאת - מילולית. שקיפות במידע היא המפתח. למשל: להציג את נתוני השימוש, אם הם מגיעים לאחוזים נמוכים ביחס לרכישה או ההוצאה שהוקצתה. מן הסתם, כלי אוטומציה ממלאים תפקיד חשוב באופטימיזציה. ככל שפעולות החיסכון (היכן שניתן לחסוך) תהיינה אוטונומיות, ללא מגע יד אדם, כך ייטב.
אופטימיזציית הוצאות
לכאורה, זה פשוט: מגדירים הוצאה כללית, מחליטים כמה כל מחלקה "מקבלת" - וחותכים. המציאות כמובן מורכבת יותר. הגדרת יעדים ריאליים ובני השגה, התפורים לצרכים ולעולם המושגים של כל מחלקה ומחלקה - ומגובשים יחד איתה - זה כבר יותר אפקטיבי. המדדים (KPIs) צריכים להיות מותאמים למציאות היומיומית של כל סוג עובד בארגון, אם זה בכספים (במונחי מטבע), בפיתוח (במונחי משאבי הענן שנוצלו בפועל) או בפרודקט (עלות מול הכנסה).
ספקי ענן דוגמת Nebius מציעים מודלים של תשלום על פי צריכה, עם יכולתים להגדיל ולהקטין את המשאב (סקייל-אפ, סקייל-דאון) מעכשיו לעכשיו. כך ניתן להימנע מתשלום עודף על משאבים שלא נוצלו בפועל. בסקטורים עם פעילות קריטית של 24/7, כמו בנקים, שירותי בריאות או תעשיות שמריצות מכונות בסשנים ארוכים, מודל ה-Pay-as-you-go הוא חיוני ממש. מנגד, בסקטורים שיכולים להרשות לעצמם נפילת שרתים זמנית במקרי קיצון, ניתן לשלב גם מודלים של תשלום מוזל מראש על נתח מסוים מהצריכה.
חשוב להתאים את זמני הצריכה המתוכננים לשעות העומס, במקום לנסות לחתוך בשימוש באופן אחיד. זה נכון גם לסוג המוצרים והשירותים: חפשו את היתרון היחסי שלכם ואת מה שמניב לכם הכנסות גבוהות במיוחד, ונסו לקצץ בניצול הענני היכן שההכנסה דלה יותר. מומלץ גם לתייג משאבים ככל שניתן ולהשתדל לא להותיר מכונות שרצות בענן ללא כל תיוג או בקרה, או כאלו שנותרות מחוברות ומצריכות תמיכה ומשאבים נוספים מבלי שהן מבצעות פעולות כלשהן - ספקי הענן מתריעים על מצב כזה, וכדאי לשים לכך לב.
ייעול ההוצאה העננית נדמה לעיתים להליכה על חבל דק. אבל מרגע שמושג האיזון בארגון ובכל יחידה עסקית בו, אפשר לרוץ קדימה. את התוצאות רואים במעקב השוטף ובשורה התחתונה. וזה בהחלט משתלם.
חברת Nebius נכנסת לישראל עם הצעת ערך מעניינת לשוק המקומי, ומכריזה על תוכנית הצטרפות מיוחדת. לקוחות חדשים יקבלו מענק בסכום הכפול מהחשבונית האחרונה ששילם הלקוח, או החברה, עבור מגוון שירותי הענן שהיא צרכה כלקוחה פעילה של אחת מהענקיות. הקליקו כאן לפרטים